בית”ר ירושלים לא מתכוונת לוותר לאחר העונש הקשה שהוטל על הקבוצה, שהורחקה מגביע המדינה וספגה הפחתת שלוש נקודות בפועל בליגה בעונה הקרובה. בשעה זו, ראשי הקבוצה מהבירה נמצאים בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל, שם נערך דיון בעניין הערעור שהגיש המועדון.
מוקדם יותר היום (ראשון) פרסמנו כי בית”ר ירושלים סגרה עסקת טיעון עם תובע ההתאחדות, עו”ד ניר רשף, במסגרתה יורדו לה שלוש נקודות בפועל בנוסף לעונש על תנאי של הורדת שלוש נקודות במקרה של פריצה של אוהדים לדשא והפסקת משחק. בית הדין יצטרך לקבל החלטה אם לאשר את עסקת הטיעון.
מהלך הדיון
# נציגי בית”ר ירושלים – עו”ד רונן מוזסון, עו”ד אלעד איזנברג, מנכ”ל הקבוצה כפיר אדרי ובעלי הקבוצה ברק אברמוב. דיינים – השופט בדימוס, אמנון סטרשנוב, יניב ואקי, עו״ד אסף הדסי ופרופסור מיגל דויטש.
היועמ”ש של ההתאחדות, עמית פינס: “יש הסכמה בין ההתאחדות לבין בית”ר ירושלים לגבי העונש”. השופט בדימוס אמנון סטרשנוב השיב: “אנחנו לא דנים על העונש, אנחנו דנים על שני אירועים משפטיים”. היועמ”ש: “נשמח להגיש את הערעור באישור הרכב הדיינים”. הדיין יניב ואקי השיב: “השאלה היא האם אפשר בכלל להגיע להסדר טיעון בשלב שאנחנו נמצאים”. היועמ”ש: “יש בזה קושי ואני חושב שאחרי עוקפים את הקושי זה אפשרי, כל עוד יש הליך משמעתי כשיש עוד דיון נוסף אני חושב שאפשר להגיש הסכם פשרה”. סטרשנוב: “יש שתי נקודות משפטיות משמעותיות ואולי תתעסקו בהן. ואם אנחנו מדברים על עקביות אז בואו נשאר עקביים, התובע ביקש הפחתת נקודות והדחה ממפעל”.
היועמ”ש: “יש הבדל בין עונש על תנאי לבין עונש בפועל ואני חושב שאף אחד לא התכוון שבאותה עונה ובגין אותו אירוע יהיה גם עונש של הפחתת נקודות וגם הרחקה מהגביע. אנחנו ביקשנו להמיר את ההרחקה בהפחתת נקודות נוספת”. סטרשנוב: “למה אתם מחפשים להקל, מה ההיגיון, זה אירוע חמור מאוד”. היועמ”ש: “יש היגיון. אחד זה לצמצם מבחינת הספורטיביות כי הרחקה שתקרה במהלך הגביע תפגע בכל התחרות וגם בקבוצות השונות. ו-ב׳ בליגה יש אפשרות לתקן את ההפחתה במשך העונה”. הרכב הדיינים: “איך זה פוגע במסגרת הגביע?”. היועמ”ש: “זה משנה את סדרי המשחקים”. עו”ד הדסי: “התובע ביקש מניעת השתתפות אז איך זה משנה?”.
היועמ”ש: “השיקול השני הוא שאם כמה שזה היה אירוע מביש, זה לא היה אירוע אלים ולכן אני חושב שענישה כזו צריכה להישמר לאירוע אלים”. סטרשנוב: “פריצה של מאות ואלפי אנשים זה לא אירוע אלימות? אתם מחכים שמישהו ייתן אגרוף? מה זה אירוע אלימות מובהק?”. היועמ”ש: “הנקודה היא שבתחילת האירוע ובסיומו לא היה אירוע אלים ולא נעשה במגמה לפגוע במישהו, הוא לא היה צריך לקרות ללא ספק, אבל אירוע אלימות זה לא. לכן אני חושב שאת העונשים שבקצה העליון של הסקאלה צריך לשמור לאירוע אלימות מובהק”. סטרשנוב: “זה לא מה שהסעיף אומר”. היועמ”ש: “הבאתי גם לשופטים את הסעיף. אני חושב שתובע ההתאחדות ראוי לקבל את הכבוד המגיע לו והוא רואה את התמונה בכללותה והוא יודע להבחין מתי זה אירוע אלימות שצריך להפעיל עונשים בקצב העליון של הסקאלה ומתי לא. אני חושב שביה”ד לא הפעיל נכון את הסעיף ומצאנו את עצמינו בפני תקלה שההתאחדות הייתה צריכה לערער כדי לתקן את זה. יש קריטריונים די ברורים מתי ביה״ד סוטה מעונשי התובע. כשנכנסת קבוצה בשערי ביה״ד היא יודעת שיכולה להיות סטייה, אך ברגע שזה חורג מתחום הסבירות השאלת השאלה מדוע”.
פרופסור דויטש: “הדיינים לא מגיעים עם החלטה מהבית והם מחויבים לשמוע כל דיון ולהתייחס אליו, ורק לאחר מכן ידעו אם הם סוטים מההחלטה אחרי ששקלו זאת יום-יומיים. האם הטענה היא שביה”ד צריך לקחת יום-יומיים כל פעם כדי להחליט? והשאלה השנייה והמהותית – מה שאדוני מבקש זה שהסמכות תפעל רק בחריגה שהיא לא סבירה?”. הדסי: “אם התובע ביקש 10,000 קנס, אז ביה”ד הדין יכול לתת 15,000?” היועמ”ש: “הדוגמא שנתן עו”ד הדסי היא בדיוק מתי שביה”ד לא צריך להתערב, ביה”ד הוא לא תובע נוסף, לא תפקידו להעמיד לדין ולקבוע את סעיפי האישום ואני אומר את זה עם כל הכבוד. תפקידו לבחון ולהתעסק באותן נקודות שהתובע הגיש. אחרת למה להחזיק תובע”. סטרשנוב: “למה להחזיק ביה”ד?”.
היועמ״ש: “ביה”ד לא רשאי להמיר את שיקול דעתו בשיקול דעתו של התובע”. סטרשנוב: “הוא חד משמעי רשאי להרשיע בעובדות שמתגלות בכתב האישום”. עו”ד אייזנברג מתפרץ: “במידה והוא נותן אפשרות להתגונן”. דויטש: “האנלוגיה הזו לא מתאימה לפה”. היועמ״ש: “איפשהו צריך למצוא את שביל הביניים, שום דבר לא אפס או מאה. אבל יש תובע ותפקידו לראות את התמונה במלואה, לראות את סעיפי האישום ולהתאים להם את העונש. התובע כמו כל מקצוען אחר טועה ותפקידו של ביה”ד לתקן אותו, אבל לא בכל מקרה כי אחרת אין טעם, אם ביה”ד יחליט בעצמו אז לא רלוונטי שיהיה תובע. אני חושב שבסופו של דבר האלמנט הקריטי הוא דווקא אלמנט העונש ולא סעיף האישום. סעיף האישום הוא יותר שולח כי באופן פרקטי הוא מתעורר פחות. כשביה”ד זורק את שיקול הדעת של התובע ואומר שהוא מחליט אחרת זה לא רלוונטי, יש מקרים שצריך להתערב – פה זה לא המקרה”.
הדסי: “קח דוגמא יותר קשה, ביה”ד קבע עונש אחר מהתובע ולא מחמיר, עונש אחר, מה קורה אז?”. היועמ״ש: “אני חושב שצריך להזמין את הקבוצה ולדון איתה אחרי שהיא מכירה את האישום והעונש הנכון ולא משהו שחורג מתחום התובע, וצריך להסביר לקבוצה מדוע הוא חושב שזה חורג. אם הקבוצה יוצאת מהדיון כשהיא מרגישה שיש סקאלה, שבצד אחד מה שביקש התובע, ובצד השני אין עונש, ואז היא בכלל מקבלת עונש שלא בסקאלה מבית הדין”. דויטש: “האם הליך ערעורי כמו בדיון הזה כשממשיכים לדון בנושא זה לא מרפא את הפגם הזה?”. היועמ״ש: “הגשתי את הסדר הטיעון כי אני חושב שזה המקום, העונש הזה לא פשוט לבית”ר ירושלים”. סטרשנוב: “למה לא פשוט להם? ביתר ירושלים ירדו לה שלוש נקודות לפני כמה חודשים, היא קבוצה טובה שמשחקת כדורגל, מה קשה בזה?”. אייזנברג: “זו דעה תקדימית, ענישה של הורדת נקודות הייתה בעבר על עבירות חמורות מאוד”.
יועמ״ש: “אני רואה בצד העליון של הענישה את אותם עונשים שפוגעים באופן התחרותי, כלומר ענישה שמשפיעה על התוצאה מחוץ למגרש. אף קבוצה לא רוצה לפתוח עונה במינוס שלוש נקודות ועוד שלוש על תנאי”. הרכב הדיינים: “אז אולי נוותר גם על זה”. היועמ״ש: “צריך לשמור ענישה כזו חמורה לאירועים חמורים, זה כל מה שאני אומר”. איזנברג: “אני לא זוכר אירוע שיש תמימות דעים בין ההתאחדות לקבוצה, ואמרנו את זה גם בפעם הקודמת. אנחנו רוצים לסיים את הסיפור הזה ואנחנו מוכנים לקחת על עצמנו את העונש הכי קשה להערכתי בעשר השנים האחרונות. על הקטטה האלימה בחיפה – ב”ש הורידו שלוש נקודות והרבה פחות ענישה על תנאי. האירוע שלנו יותר חמור מזה? אני לא חושב”.
איזנברג: “לגבי הסדר טיעון, ההליך אזרחי והגיעו להסדרים עוד לפני דיונים”. סטרשנוב: “הרבה פעמים המדינה מבקשת דיון נוסף או מגישה ערעור”. איזנברג: “אני אתחיל בסעיף התפרצות קהל רב של אוהדים. יש תמימות דעות מבחינתו שהסעיף הזה לא קיים, וראוי לבטל את ההרשעה הזו כי עלייה קיבלנו את העונשים הקשים ביותר. אמנם הם בוטלו, אבל אין לי ספק שהם הפנו את האור להעניש בחומרה גם לאחר מכן. הסעיף זה חד משמעית נועד אך ורק להתפרצות של קהל רב במהלך משחק או מיד עם סיומו”. הרכב הדיינים: “לא כתוב מיד בסיומו”. איזנברג: “לא כתוב, אבל כתוב סמוך ל… אני העליתי את הנקודה שהיום עומדת לדיון נוסף, אמרתי שאני לא רוצה לסמוך על דעתו של התובע או הדיין מה הכוונה בסמוך ל… וכוונת המחוקק הייתה שאם פרץ קהל רב אחרי חמש דקות והקבוצה היריבה ירדה והשופטים ירדו אז אין ענישה. וזה מה שקרה באירוע שלנו”.
סטרשנוב: “למה שנלך על מה שנאמר ב-2008?”. איזנברג: “גם אז היו ויכולים כמו היום ופריצות כמו אז קורות גם היום, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהמחוקק קבע שהפריצה היא מיד עם סיום המשחק. אומר עוד משה אביבי שניסח את הסעיף כשהתיייחס לפריצה במהלך/עם סיום המשחק ולא אחרי 40 דקות לאחר סיום המשחק. עו”ד מוזסון: “מה היה קורה אם הטקס היה מתקיים ישר ואף אחד לא היה פורץ?”. דויטש: “מה ההבדל בעיניכם בין הסעיף הזה לבין פריצה רגילה במרכאות?”. איזנברג: “לפעמים הקהל לא התאפק ופרץ חמש דקות לפני ואז גם פוצצו משחקים. מבחינת התכלית זה עניין של אלימות או לא אלימות. אם יש קבוצה יריבה על המגרש, או אפילו קהל של קבוצה יריבה, וזה מה שניסו למנוע את הסכנה לאלימות. ברגע שנגמר המשחק והורידו את השחקנים וצוות השיפוט זה לא אירוע אלימות. ההבנה היא שנותנים זמן סביר”. ואקי: “במידה ועברו עשר דקות והקבוצה השנייה עוד על הדשא אז זה כבר כן אלימות?”. איזנברג: “לא אומרים שאין עבירה, אבל זו לא העבירה המיוחסת שמצדיקה ענישה סופר קיצונית. התכלית של החקיקה הייתה למנוע אלימות. על דבר אחד לא יכול להיות ספק – זה לא האירוע שלנו”. דויטש: “במקרה הזה לא היו שחקני קבוצה יריבה. כל נציגי בית”ר יחד, כולם ירדו וקיבלו כבר את הפרס שלהם”. הדסי: “במשחק גביע ברגע שעוד לא הייתה הנפת גביע, זה עוד שייך. זה אירוע אחד עד לסיום ההנפה”. איזנברג: “ההבחנה הזו לא נכונה, ואקח משהו מענף אחר. אמרו שאם מכבי תל אביב תזכה ב’דרייב אין’ באליפות היא לא תניף שם את הגביע. הטקס עם כל הכבוד לו הוא לא המשחק ואי אפשר לפגוע במשחק בעקבות טקס. לא העליתי על דעתי שאסכים להורדה של שלוש נקודות פלוס שלוש על תנאי כשהתחלנו את הדיונים, זה עונש עצום. ברגע שמוציאים את הסעיף של התפרצות של קהל רב, זה כבר מקל על הנסיבות”.
איזנברג: “כשהבנו איזה עונשים נתנו על אירועים אחרים תהינו כמה העונש שאני מסכים לו קשה. אני קורא פרוטוקול של פריצת קהל רב במכבי ת”א ואשדוד, שלושה ימים לפני המשחק של גמר הגביע זה מה שקרה והעונש היחיד שהוטל שם זה קנס”. שטרסנוב: “אז איך הסכמת לעונש הזה?”. אברמוב מנסה להתפרץ והרכב הדיינים לא מאפשר לו לדבר. איזנברג: “כולנו מסכימים שזה אירוע חמור, גם ברק מסכים שזה אירוע מביש וחמור”. סטרשנוב: “הסעיף הזה לא מזכיר אלימות בשום צורה. אפשר לשמוח גם ביציע, לא צריך אלימות, הסעיף מדבר על התפרצות של שמחה”. איזנברג: “הכוונה כתובה שחור על גבי לבן כשהכוונה היא למיד. לא רצו שיפגעו השופטים או שחקני היריבה”. סטרשנוב: “לא כתוב מיד, למה אתה אומר מיד? כתוב בסמוך”.
אייזנברג מקריא פרוטוקול נוסף: “שני אירועים של התפרצות אוהדים באותו שבוע של המשחק וגם כאן קנס של 12,000 בלבד, אז כמובן שההסכמה שלנו היא הסכמה רק כדי שנוכל להתחיל את העונה הבאה בידיעה איפה אנחנו עומדים”. דויטש: “אולי תתייחס גם לסעיף שהעונש מדבר על התפרצות וגם על התפרעות באופן כללי”. איזנברג: “כי זה סעיף אחר ויש לנו תנאי שונה”. דויטש: “האם בנסיבות לא קלות כמו במקרה הזה שהיו גם אירועים במהלך המשחק ולבית”ר ירושלים יש גם כמות עצומה של עבירות העונה, האם הסדר הטיעון לא חורג מגבולות ביה”ד”. איזנברג: “אני חושב שלא כי העונש הראשון של הפחתה של שלוש נקודות זה עונש והסקאלה גבוהה. אני זוכר שהורדת שתי נקודות ב-2008 השפיעה על סיכויי האליפות שלנו”. הרכב הדיינים: “יש קבוצות שירדו ליגה על הפחתה”. אברמוב שוב ביקש להתייחס.
איזנברג: “לגבי הטיעון השני בנושא חריגת התובע. בדיון שנכחו גם שניים מהמכובדים פה (מקריא פרוטוקול מבית דין פלילי לגבי החמרת עונש של התובע ע”י הדיינים שמתייחס לחוסר הסמכות לשנות את ענישתו של התובע) כל זה קורה אחרי התיקון לחוק העונשין”. דויטש: “יש שתי בעיות – אחת הטענה לעונש לא ראוי, והשנייה האם זה מרפא את הטענות שנטענות דרככם?”. איזנברג: “אוסיף עוד נקודה, גם כשחורגים אתה לא חורג למקסימום, זה כלל יסוד במשפט הפלילי. אתה לא פוסק את העונש שאתה חושב שיכול להיות”. דויטש: “השאלה אם יש אפשרות להפעיל סמכות חריגה רק אם יש חריגה קיצונית”. איזנברג: “האירוע הוא רק להחמרה, לא בכדי אנחנו מגיעים כבר לא פעם ראשונה לזה שמחמירים על ביתר לחומרה. שבוע שעבר היה פה דיון שהקלו בו, אצלנו זה לא קרה מעולם. הענישה פה היא רק הפחתת נקודות, זו הרחקה מגביע וזה אפילו לא מה שביקש התובע, הוא ביקש על תנאי. העונש שקיבלנו זה הפחתה של שלוש נקודות והרחקה מגביע ועוד תנאי. זה עונש שיותר גרוע מהרחקה מאירופה. כמובן שביה”ד לא צריך להתערב אלא אם יש סטייה מהותית ואני חושב שבמקרה הזה בוודאי שהתובע לא הקל. כשביה”ד הגיע למסקנה שהוא סטה באופן קיצוני והוא צריך להתערב, הוא צריך לתת עונש פחות מהעונש שניתן”. הדסי: “היה לה עונש של הרחקה מאירופה, שבוטל בהסכמת הצדדים”. נציגי בית”ר: “בהוראת אופ״א”. איזנברג: “כשהסעיף הזה לא חל אז העברות החמורות צריכות להיעלם”. הדסי: “אם העונש הראשוני היה הרחקה מאירופה אז היו צריכים לקחת את הגביע”. שטרסנוב: “היד לא צריכה לרעוד מהורדת נקודות. זה עונש הרבה יותר קל”. איזנברג: “זה ממש לא יותר קל והראייה שלנו וגם של התאחדות זה שלא הייתה אלימות”. שטרסנוב: “אין אלימות ולא הייתה אלימות”.
היועמ״ש: “ברגע שיש שחקנים או נושאי תפקידים בקבוצה שהם מחוללי אלימות, אני חושב שזה הרבה יותר חמור”. אייזנברג: “אומר עוד משהו שלהערכתי מובן מאליו, ואני מצטט מתגובת ההתאחדות, שהתעלמות משיקולי התובע עלולה לגרום לאיבוד משמעת. קשה לקבל את חוסר האחריות, זה משהו מאוד בעייתי שמאוד מפריע לנו. במובן הזה לתובע יש שיקול שאתם לא שקלתם, אין מילה על זה בפסקי הדין וזה שההתאחדות הייתה מנהלת האירוע”. היועמ״ש: “אין קשר בין אחריות שילוכית לבין מי שמארגן את האירוע”. איזנברג: “תובע ההתאחדות יכול לקחת את זה כשיקול בהחלטת הענישה שלו. לא היה קורה שום דבר אם היו מחכים”.
ברק אברמוב דיבר לראשונה בדיון: “אני רוצה להגיד קודם כל שההרחקה מהגביע גורמת לנו לפתוח את הליגה באי שיווניות, ברגע ששחקנים יודעים שלא יהיה להם משחקי גביע ואופציה לקבל מענקי זכייה בגביע הם פחות רוצים לבוא. חילקנו השנה על הזכייה 300,000 שקלים מענקי זכייה לשחקנים שלנו. אני הסכמתי בעל כורחי להפחתת הנקודות בגלל האירוע שהיה אצלך בבית, אני חוויתי את זה אצלי בבית ורציתי לסיים את האירוע הזה.
“אני לא מאיים, אבל אני לא אקבל את העונש הזה של ההרחקה, אני אומר פה ולא מול התקשורת אם זה יהיה העונש אני לוקח צעד אחרונה. לא אמרתי את זה לתקשורת זה לא ציטוטים שלי. אני לא הולך לשים 20 מיליון שקל כשאין לי תחרותיות. אני אומר את זה מדם ליבי, אחרי האירוע שהיה בבית של סטרשנוב, הרמתי פלאפון לתובע כדי לסיים את זה. מהבוקר למחרת האוהדים שלי מקללים אותי בגלל שאני מוכן לעונש הזה. אני בטוח שכל אחד מכם עם יד על הלב לא היה מעיף את מכבי חיפה ממפעל של הליגה. זה לא היה קורה. אני חושב שהענישה של שלוש נקודות בפועל ושלוש על תנאי מספיקה ואבקש להתחשב בזה”.