שחקן העבר חיים מגרלשווילי הגיש היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב תביעה נגד איריס ורמוט, אשתו של גילי ורמוט, ונגד שותפה שחף אוחנה, שהם בעלי המניות בחברת “דרך לחיים קנאביס בע”מ”.
התביעה היא לסעד הצהרתי, ומגרלשווילי מבקש, באמצעות עורכי הדין איתן ארז ויואב רז, כי בית המשפט יצהיר שהוא זכאי ל-50% מהרווחים שיגרפו הנתבעים והחברה שבבעלותם מחווה לגידול קנאביס, אותה הם עתידים להקים במשותף עם החברה הציבורית תפן.
מכתב התביעה עולה כי מגרלשווילי “היה חברו הטוב של גילי ורמוט”, וכי “במהלך שנת 2018 הוא הודיע לחברו גילי כי בכוונתו לפרוש מקריירת הכדורגל ולהפנות את... הונו לעסקים שונים, ובין היתר התעניין להשקיע בתעשיית הקנאביס הרפואי”. כן נטען בכתב התביעה כי “לבקשתו, חברו הטוב גילי ורמוט הפנה אותו לרעייתו איריס, אשר עוסקת בתחום גידול הקנאביס הרפואי, והציע לתובע בתחילה להיוועץ עמה בטרם ישקיע את כספו”.
מגרלשווילי נפגש עם איריס ורמוט ולטענתו, “היא הציעה לו... להיכנס עמה כשותף… לחבור יחד... ולהקים חוות גידול”. כן טען מגרלשווילי בתביעתו כי הוא “החליט לחבור לאיריס – על אף הסיכון – לאור העובדה שמדובר היה במכרה טובה (רעייתו של חברו הטוב) והאמין כי לאור יחסי החברות רבת השנים עם גילי ורמוט השותפות תצליח”.
לפי כתב התביעה בנובמבר 2018 נחתם הסכם השותפות בין מגרלשווילי לחברת “דרך לחיים” שעיקריו הם שמגרלשווילי “יממן את עלות הקמת חוות הגידול עד לסך של 2.6 מיליון שקל ואילו החברה של איריס ורמוט “תדאג לחתום על הסכם למתן זכות לשימוש בקרקע לצורך הקמת חוות הגידול”. כן נקבע לפי כתב התביעה כי מגרלשווילי והחברה של איריס ורמוט “יקימו חברה משותפת שתהיה בעלת הזכויות בפרויקט באופן שהתובע יחזיק 50%” והחברה של ורמוט ב-50%.
בהמשך מתאר מגרלשווילי את התשלומים שהועברו על ידו וקובע כי “סה”כ העביר סך של 610,000 ש”ח וזאת בהתאם לקצב ההתקדמות ולתוכנית ההקמה”. אלא שלטענתו של שחקן העבר, בהמשך “נראה כי הנתבעים פעלו מאחורי הקלעים להניא את התובע מהמשך השותפות והקמת חוות הגידול. במהלך חודש פברואר 2019, התחילו הנתבעים לנסות ולנטוע בליבו של התובע חששות מומצאים ומלאכותיים שהקמת חוות הגידול עלולה להיות לא כלכלית עבורו והשקעתו עלולה לרדת לטמיון”.
טענתו של מגרלשווילי היא כי “לימים התברר (לו) כי הנתבעים מצאו עסקה כדאית יותר עבורם… וניהלו משא ומתן מאחורי גבו עם חברה ציבורית לצורך הגעה להסכם מיטבי עמם בניסיון נואל לגרוף את מלוא הרווחים לכיסם תוך מידור התובע”. כן טוען מגרלשווילי בהמשך התביעה ל”מסע הפחדה שיטתי כנגד התובע על מנת להניא אותו מהעסקה”, ולטענתו לאחר שהוא סירב לבטל את החוזה, ביום 18.3.19 “שלחה איריס לתובע מכתב שכותרתו “סיום הסכם””, במסגרתו היא ביקשה לבטל את ההסכם בין הצדדים וכן הוחזרו ל- 610,000 הש”ח שהוא כבר השקיע.
לטענתו, כפי שהיא עולה בכתב התביעה, לאחר מכן “לתובע נודע לו כי ביום 24.3.19 הוציאה חברת אינטליקנה בע”מ (חברת תפן לשעבר) דיווח לבורסה על הסכם... ביחס לאותו שטח חקלאי בו התכוונו התובע והנתבעים להקים את חוות הגידול.
"נוצר מצב, כי הנתבעים הגיעו לעסקה אשר מניבה לכיסם הרבה יותר מהמשך הפעילות המשותפת עם התובע ולפיכך הם בחרו להרדים ולהניא את התובע באופן שיטתי מהמשך ביצוע העסקה, תוך שהם ניהלו משא ומתן מאחורי גבו עם חברת תפן. ברור כי משא ומתן עם חברה ציבורית איננו מתנהל או מסתיים ביום אחד, וכי הנתבעים ניהלו את המו"מ במשך קרוב לחודשיים והכל מאחורי גבו של התובע", נאמר בתביעה.
כאמור, מגרלשווילי מבקש מבית המשפט המחוזי בת"א לקבוע כי הוא זכאי ל-50% מהרווחים של הנתבעים מהעסקה עם תפן.
תגובת עורכי הדין של איריס ורמוט: “חיים לא הזרים את הכסף במועד”
עורכי הדין בני ברץ וניר זוהר ממשרד פרל כהן צדק, באי כוחם של איריס ורמוט, שחף אוחנה ו״דרך לחיים״, מסרו בתגובה: ״מדובר בהפרת חוזה פשוטה. חיים התחייב להזרים כספים להקמת החווה בלוח זמנים ברור. מסיבות השמורות עמו הוא לא הזרים את הכסף במועד. אחרי התראות הוא הזרים חלק מהכסף, קיבל ארכות ולא עמד בהן. בנסיבות אלה בוטל החוזה עמו. לאחר מכן הוא ראה שאיריס ושחף התקשרו עם גוף אחר וחשב שזו הזדמנות טובה לקבל בדיעבד משהו שלא עמד בו מלכתחילה. כעת הוא מנסה להשיג באמצעות בית המשפט הכרה בכך שלמרות שהפר חוזה, יקבל פיצוי״