השופט הבינלאומי, אוראל גרינפלד, ממשיך לעשות היסטוריה ולמצב את מעמדו בין קבוצת השופטים הבכירים ביותר באירופה, כשנכנס רשמית לרשימת השופטים המכובדת ליורו 2020 ואולימפיאדת טוקיו 2020. היום (חמישי) גרינפלד דיבר על השיבוצים במסיבת עיתנאים מיוחדת. המסע”ת הועברה בשידור חי כאן באתר.
“חשוב לי להגיד תודה רבה לראשי ההתאחדות לכדורגל שכבר מהקורס הראשון ב-2010 ועד היום, הדבר המשותף לכולם זו האמונה בדרך שלי. הם היו לעזר בכל אשר היה צריך ונתנו ליריב טפר המנכ”ל אור ירוק בכל נושא”, פתח גרינפלד בדבריו. “חשוב להזכיר את סלמן בין ציון היו”ר לשעבר שעמד לצידי ולצד יריב עם יציאתי לקורס בינלאומי ב-2012 ותודה גם לעוזי ורונית שתמיכתם מאוד חשובה, כי בלי שקט בארגון, אי אפשר לעבוד כמו שצריך. תודה גם לחברי הוועדה המקצועית שנרתמו וכמובן לקולגות שהם תומכים ושותפים מלאים לדרך שלי ושל כל הצוות”.
בנקודה הזו גרינפלד הודה למנכ”ל טפר והשתנק מדמעות: “אני מרצה בין היתר בבתי ספר וראיתי באחד מהם משפט מאוד יפה שכתב הרב שלמה קרליבך: ‘כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו’. כבר מהפגישה הראשונה יריב הבין שלא יהיה לו פשוט איתי, אבל בלעדיו לא היינו פה. אני שמח שכולם מבינים שלולא החתירה שלו למצויות לא היינו מצליחים. הדרך הזו הניבה תוצאות. מההתעקשות להביא יועץ הכי בכיר באירופה שהראה את הדרך, יו דאלאס, שזה כמו להביא את המאמן הבכיר בעולם לאמן בישראל. וכמובן גם פסיכולוג הספורט סמואל שאין שני לו בעולם”.
הצוות שעובד איתו: “אנשי האיגוד אומרים שלא פעם הטמעתי את המושג צוות. רציתי שהצוות שאיתי יישאר וזה לא היה נהוג בישראל. זה היה שינוי מוסכמות ואני מאמין שלא היינו מגיעים לשום מעמד דומה לזה ללא עזרה של כל אחד מחברי הצוות, גם אלו שהתחלפו. רועי חסן ועידן ירקוני איתי מ-2010. המשותף לכולם הוא שהם רואים זכות גדולה לייצג את המדינה, זה בוער בנו”.
למה אין לו ספונסר? “במפגש הראשון עם רונית שסיפרתי לה שעזבתי את העבודה ב-2014 וכמישהי חדשה היא שאלה איך ייתכן שאין ספונסר? היא אמרה שתיקח על עצמה את הנושא וזה טרם קרה, אבל עד היום האיגוד לא היה ערוך ומוכן למעמדים האלה של שופט עלית שנמצא המון בחו”ל ברמת הדרישות. היום אני צריך לדווח לאופ”א כל מה שאני עושה, אז אני לא יכול להתנהל במקביל כשכיר או כעצמאי במקום אחר. כיוונתי הכל לשיפוט. גם חברי הצוות שינו את העבודות ולעיתים התפשרו כדי להתנהל כמקצוענים ואני מקווה שיהיה משהו יותר מסודר שיביא חסויות. אין לי מושג כמה כסף אקבל על היורו וזה לא מעניין אותי. צריך להבין שלשופט, להבדיל משחקן, יש פיק של 4 שנים בטופ וגם זה בקושי, אז גם אם הסכומים גבוהים זה לא נמשך הרבה זמן. כסף זה לא מה שמניע אותי”.
האם הוא לא מרגיש שהליגה פה קטנה עליו? “המסע”ת הזו הייתה חשובה כי אחרי ה לא אצטרך לדבר עם התקשורת ואוכל להתכונן כראוי למשחק חשוב שיש לי מחר בלאומית, מפה אני ממשיך לאימון. אומרים ‘איך אתה מבצע את המעברים האלה?’ לולא ההצלחה פה שום דבר לא היה קורה מעבר לים”.
מה יש לו להגיד לשופטים צעירים? “צריך מוטיבציה ורצון לעוף עם החלום וללכת עד הסוף. אני שמח שהחברים לצוות הם עם אותו ויז’ן. ברגע שיש את זה חותרים למצוינות. הדבר הכי מרגש זה הודעות ששופטים צעירים ומתחילים רשמו לי שהחלומות שלהם הרבה יותר גדולים מפעם בזכותינו. זו זכות גדולה אם מישהו רואה בנו כמודל לחיקוי ואם נוכל לסייע נעשה זאת. השאיפות שלי לעולם לא היו ביחס למישהו. אין גבול שהוא לא אפשרי ורק שנמשיך לעבוד קשה ויהיה בסדר”.
עוזר השופט רועי חסן סיפר: “זה היה תמיד איפשהו שם בקצה הראש כאיזו מטרה וגם כשקיבלנו מה שנחשב לסוכריות שזה ליגה אירופית באולד טראפורד וליגת אלופות בסנטיאגו ברנבאו ואנשים אמרו כל הכבוד וסיכמו, אנחנו תתמיד ידענו שזה עוד נדבך בדרך ושתמיד צריך לשאוף להגיע ליותר. אני שמח שזה התגשם אבל יש עוד מטרות”. העוזר הנוסף, עידן ירקוני, הוסיף: “מהרגע הראשון הייתה תחושה של כוח צוותי. זה נתן השראה שזה חלום ישים. כל פעם דיברנו שהמטרה הבאה תהיה גדולה יותר”.
המנכ”ל יריב טפר אמר: “נכנסתי לתפקיד לפני 12 שנים ואמרתי לאבי לוזון וסלמן בן ציון שהחלום הוא שההתאחדות לכדורגל תהפוך למעצמת שיפוט בינלאומית. ההתחלה הייתה קשה וגררה המון ביקורות, אבל החזון היה שנגיע למצב שבו לישראל יש ייצוג ברמות הגבוהות ביותר. סיטואציה שבה צוות ישראלי מלא יהיה בדרג העלית והאליפויות השונות. בעזרת השם אני מאמין גם שנגיע לקטאר 2022”.
“כשישבתי עם אבי לוזון הוא אמר ‘יריב תחלום הכי בגדול ותתפרע ומאז אנחנו מתפרעים”, המשיך המנכ”ל. “עשינו את זה תוך כדי שינוי של דפוסי העבודה ותהליכים ארוכי טווח. השתמשנו ביועץ זר ברמות הגבוהות ביותר, יו דאלאס הוא הפפ של השיפוט והיה לנו פריביליגה להשתמש בו”.
בנודע לגרינפלד הוסיף טפר: “אוראל נכנס בגיל 28 לליגת העל ולאחר מכן סיים את פרויקט הקור באופ”א בהצטיינות. כתב לי דייויד הלארי ‘ראיתי שופט שיגיע לדרג העלית. המכתב הזה שמור אצלי ואנחנו מכוונים למטרה נביא עוד שופטים לשם. הכי חשוב – בלי הצוות הנהדר של אוראל עם רועי, עידן, רועי ריינשרייב ב-VAR וגל לייבוביץ’ השופט הרביעי, זה לא היה קורה. זו רק ההתחלה, אנחנו מכוונים קדימה לקטאר 2022 וכולם רתומים לזה”.
היו”ר רונית תירוש, התרגשה גם כן: “כבוד גדול להיות באירוע הזה. מה שעשה אוראל זה ברמה של מה שעשה ערן זהבי בהולנד. אני שמחה שסוף סוף הזרקורים מופנים גם לשופטים בזכות העבודה המדהימה של אוראל, מגיע לו שאפו גדול. בארץ מקובל לא מקובל ששופטים הם מקצוענים. אין להם משכורת וספונסרים והם נדרשים לעבוד בשתי עבודות, וזה התחביב. אוראל עשה הכל כדי להיות מקצוען, הוא בחר להקריב לטובת קריירה שהביאה אותו לגבהים שמהווים הישג אישי הכי גבוה שניתן. ברמה הארגונית הוא מגשים חלום של שנים של המנכ”ל יריב ששם לו למטרה שיהיה לנו ייצוג בבמות הבינלאומיות”.