ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת התכנסה הבוקר (שני) לדיון בתקצוב אגודות הספורט בישראל. כזכור, החל משנת 2019 כל כספי תקציבי הספורט רוכזו והועברו דרך משרד התרבות והספורט כחלק מתקציב המדינה, כך שהאגודות והקבוצות הפסיקו לקבל תקציבים דרך הטוטו, ורבים בספורט הישראלי טוענים כי המהלך הזה רק פגע באגודות שנמצאות על סף קריסה.
הדיון שנערך בכנסת עסק בין היתר גם באמות המידה החדשות לספורט הישראלי, כאשר יו"ר הוועדה, ח"כ שרן השכל, החליטה להקים ועדת משנה שתדון בכך בראשות ח"כ סימון דוידסון. כמו כן, דרשה להקל בבירוקרטיה של האגודות לצורך קבלת התקציבים שמגיעים להן ממשרד התרבות והספורט.
ח"כ דוידסון אמר בפתיחת הישיבה: "האגודות הן הדבר החשוב ביותר כי זה הספורט הישראלי. לנהל אגודה במדינת ישראל זה שיגעון, בלית ברירה אנשים רשמו הוצאות כספיות אדירות כדי שהמערכת תמשיך לעבוד. זה שהגענו להישגים גדולים במשחקים האולימפיים זה נס. בכל מקום שיש הצלחה יש משוגע אחד שדוחף קדימה ושם כספים מכיסו האישי, לא בגלל המדינה או הרשות המקומית. אנחנו המדינה שמדורגת במקום הנמוך ביותר ב-OECD בכמות הספורטאים הרשומים בה ביחס לאוכלוסיה. הספורט הוא המראה של החברה. המדינה לא דואגת לילדים שלה ולא מפתחת את הספורט. הקשיים שמערימים על האגודות הם גדולים וצריך לפתור את זה".
מנכ"ל מרכז מכבי, נאור גלילי, התייחס לגובה התקציבים שמחולקים לאגודות וטען: "תקציב האגודות לא גדל בשקל מאז הרפורמה ולמעשה הוא לא גדל כבר במשך 15 שנה. להפך, הוא רק נשחק עם הזמן כי כמות האגודות רק הולכת וגדלה עם השנים. כל הסיפורים שמספרים פה על מיליונים, זה לא נכון. בשורה התחתונה התקציבים רק פחתו".
סגן ראש מינהל הספורט, דודו מלכא, הגיב: "אנחנו מקדמים את נושא המצוינות בספורט ואנחנו משדרגים משמעותית את הניקוד לנשים כך שיקבלו יותר תקציבים. לצד זה, זה לא נס שהגענו למדליות במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020, כי זה קרה בזכות תהליך שהתחיל ב-2012 עם קידום הענפים המועדפים. לכן המדיניות של השר חילי טרופר היא לתת יותר תקציבים לענפים המועדפים, כך שאנחנו מאמינים שנראה את אותה המגמה גם בפאריס 2024. כמו כן, החל משנת 2022 ייכנס סעיף חדש ומשמעותי ביותר, שיעזור לאגודות, סעיף שמביא תוספת מימון למאמנים באגודות בגובה של 22 מיליון שקל. זה יגדל עד לכדי 70 מיליון שקל בתוך כמה שנים, כאשר בשלב הראשון 156 אגודות ייהנו מזה ובסופו של דבר אנחנו מכוונים ל-300 אגודות שיקבלו את התקציב המיוחד הזה בנוסף לתקציבים הרגילים שלהן".
מנכ"ל מרכז הפועל, יורם אורנשטיין, התפרץ לדבריו ואמר: "מה פתאום, זה חלק מהתקציב. כמה אגודות יש בישראל? זה כלום לעומת המספר הכללי".
דודו מלכא התעלם מהשאלה והמשיך להסביר: "לאחרונה אנחנו עושים חשיבה מחדש. הוועד האולימפי יזם ועדת היגוי שמתכנסת אחת לשבועיים-שלושה בשנתיים האחרונות, בה ישבו נציגים מכל הענפים, ושם כתבנו את המבחנים החדשים לחלוקת כספי התמיכה ביחד. הפכנו כל אבן, עברנו סעיף אחר סעיף, כדי להביא מבחני תמיכה חדשים למועצה הלאומית לספורט. מעולם לא קיבלנו כל כך הרבה הערות ציבור לזה בסיום התהליך. היו שם לא פחות מ-340 הערות ואנחנו שמחים על כך, כי לא מעט הערות סייעו לנו לסדר את המסמך מחדש. בשבוע הבא נביא זאת לידיעת המועצה הלאומית לספורט, שם נציג בפניה את כל ההערות. לאחר מכן אנחנו מקווים שבסוף החודש נוכל להוציא לפועל את מבחני התמיכה החדשים ולהתחיל לעבוד".
יו"ר הוועדה, ח"כ שרן השכל, שאלה אותו: "לכמה אגודות שילמתם?", ודודו מלכא ענה: "שילמנו ל-841 אגודות בשנה שעברה. יש כ-850 עמותות כאלה בארץ, אבל ייתכן שיש בשוליים עוד כמה שלא הגישו מסמכים. אנחנו במשא ומתן עם החשב הכללי במטרה להגיע איתו להבנות כדי להקל עם הגשת המסמכים שמקשים על האגודות. אנחנו מקווים להגיע למצב שהמסמכים יהיו מינימליסטיים ביותר כדי לעזור ל-204 האגודות הקטנות שמקבלות פחות מ-30 אלף שקל. אין שום הצדקה שהן יגישו מסמכים מפה ועד הודעה חדשה".
יורם אורנשטיין תקף: "לצערי, הדיון הוסט למבחני התמיכה על חשבון הדיון על האגודות. השינוי בחוק ההסדרים שינה את הספורט לחלוטין, כך שלמעשה משרד התרבות והספורט כבש את הספורט בישראל ועושה בו כבתוך שלו. יש פה התעמרות שלטונית, הכל נשלט באופן טוטאלי על ידי המשרד. המדינה ראתה שהיה בטוטו כסף צבוע למתקנים בגובה של 1.3 מיליארד שקל אבל לא ניתן היה לממש אותו, ואז בעצם השתלטו על הכל ועל הדרך שינו את הספורט בארץ".
מנכ"ל מרכז הפועל הוסיף: "הבעיה האמיתית היא שכל הספורט בהוראת שעה והאגודות שלנו מקבלות כסף בווריאציה מוזרה שקשורה גם לטוטו, גם לאוצר, גם למשרד הספורט וגם לוועדת התמיכות. במקום להגיש שלושה טפסים כל אגודה מגישה 12 טפסים, גם כאלה שמקבלות רק 3,500 שקל מהמדינה. בעוד שנה כל העמותות יהיו תחת נוהל שר אוצר ובקשר ישיר עם מרכב"ה, אבל כבר היום הטפסים שכל עמותה צריכה למלא הם בלתי הגיוניים. משרד התרבות והספורט זה המקום הכי פחות שקוף, כך שמנהלי עמותות לא יודעים מה התקציב שלהם אפילו לשנה זו. כמות האגודות שזכאיות לקבל כסף גם כן ירדו פלאים. הטפסים הרבים זו הבעיה המרכזית, האגודות לא יודעות על מה מדברים איתן בכלל והרבה מהן לא מקבלות תקצוב בגלל שהן לא מוציאות כסף. זה הזוי שהן צריכות לשים כסף בעצמן כדי לקבל אחר כך תקציבים מהמדינה".
ח"כ השכל עצרה ושאלה אותו: "יורם, אתה אומר בעצם שראשי האגודות שמים כסף אישי שלהם ורק אחרי זה משרד התרבות והספורט מחזיר להם?". אורנשטיין ענה: "כן, בפירוש כן. יש כאלה שאין להם כסף אז מרכז הפועל תמך וסייע במענקים והלוואות בגלל כל הבירוקרטיה הזאת. אנחנו מבקשים לחזור אחורה כך שהאגודות יקבלו את הכסף ישירות מהטוטו, לא דרך נוהל משרד האוצר".
נאור גלילי הוסיף: "אנחנו במרכז מכבי עזרנו לאגודות בשישה מיליון שקל בערבות אישיות, עם צ'קים אישיים של אנשים שמתנדבים ומחזיקים אלפי ילדים באגודות שלהם. כולם נפגעים מזה. שדדו את הספורט במדינת ישראל. ב-2018, לפני הרפורמה, הובטח לנו שבכל שנה עד לחודש יולי יחלקו לאגודות 90% מהתקציב. נכון לעכשיו, כל האגודות במדינה קיבלו בקושי 40% מהתקציבים. בטוטו כבר היינו מקבלים 100% בשלב הזה של השנה. במשרד התרבות והספורט לא עמדו בהתחייבויות מאז הרפורמה. אגודות זקוקות להלוואות בגלל המצב הזה והן בסוף עלולות להיסגר. משרדי הממשלה לא קיימו אפילו לא הבטחה אחת. פעם הקבוצות קיבלו כסף כמו שעון שוויצרי מהטוטו, אבל המדינה הרסה הכל".
דודו מלכא התייחס לטענות וענה: "כרגע 261 מיליון שקלים הולכים לאגודות והאיגודים. השנה הנוכחית היא שנה ללא תקציב, כך שזה נכון שהכסף לא הגיע בזמן, אבל משנת 2022 האגודות יקבלו 50% מהתקציב שלהן כבר בינואר, אחר כך תהיה השלמה ביולי ל-90% מהתקציב ובאוקטובר הן יקבלו 100%. ברגע שתקציב המדינה יאושר, כל הכסף יעבור לאגודות והאיגודים בהתאם להבטחות שלנו".
ויש גם את הצד של האגודות עצמן, שמתקשות להתקיים, אפילו החזקות שבהן. יו"ר הפועל כפר סבא בכדורעף, גרי אברמוביץ, סיפר: "בכל שנה אנחנו מקבלים פחות ופחות כסף מהמדינה. כאשר אלופת המדינה בכדורעף טסה למשחקים באירופה, אנחנו שמים שלוש שחקניות בחדר אחד כדי לחסוך וטסים דרך קונקשנים כי הכל עלינו".
מנכ"לית איגוד ההתעמלות שרית שנער הזהירה: "האגודות בסכנה והספורט מבוסס עליהן". מנכ"ל איגוד השחייה אמיר טיטו הוסיף: "אנחנו לא יודעים מה התקציב שלנו ל-2022 ואפילו לא ל-2021 למרות שתכף מסתיימת השנה. בלתי אפשרי לקבל תקציב של חצי שנה שלמה רק בדצמבר. אם נוציא פחות תקציבים ממה שאנחנו נקבל בסוף השנה הזו, אז בשנה הבאה נידרש להחזיר את הכספים כי לא השתמשנו בהם. אין לי אפשרות להבין מה האג'נדה ולתכנן את העתיד".
יו"ר מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל, הילה קניסטר בר דוד, זעמה: "אתם מדברים על תקציבים בגובה של 41% לנשים. הייתי רוצה לדעת על איזה תקציבים מדברים, כי אלינו לא מגיע התקציב הזה. כמה כדורסל הנשים מקבל מ-41% האלה? מה אנחנו מקבלות? כמה אנחנו עתידות לקבל השנה? וזה אחד מהענפים המובילים בארץ. איך אתם יושבים בנוחות ומדברים על מאות מיליונים, כאשר ליגת העל לנשים בכדורסל מקבלת כשישה מיליון שקל בשנה? איפה התקצוב של הנשים? למה אף אחד לא מרים דגל אדום".
יו"ר הוועדה, ח"כ שרן השכל, סיכמה: "הוועדה דורשת שהטפסים שהאגודות צריכות למלא יהיו פשוטים, ללא רואה חשבון וללא עורך דין, כך שראשי האגודות יקבלו את התקציבים שמגיעים להם. תקציבי התמיכות צריכים להגיע שנה מראש כי לא הגיוני שאנשים פרטיים נכנסים לחובות, לא יכול להיות שהספורט הישראלי יהיה על כתפיים של אזרחים שחייבים מיליוני שקלים. התקציב המחולק לשנה הבאה צריך להיות שקוף".
כמו כן, הודיעה ח"כ השכל: "המשמעות של הקריטריונים החדשים של כספי התמיכה לספורט הישראלי היא קריטית, עליה יקום ויפול הספורט הישראלי. אני מטילה משימה על ח"כ סימון דוידסון להקים ועדת משנה לבחינת הקריטריונים, אני דורשת ממנו לשבת עם האיגודים, להבין איך מחולק התקציב הזה, איפה המתקנים נכנסים לתמונה ואיך זה יחולק גם כלפי ספורט הנשים. ועדת המשנה תכין דו"ח מפורט עם המלצות איך צריך לקבוע את הקריטריונים של כספי התמיכה".