הרגישות כלפי הנכים בישראל היא תמיד דבר שהמדינה, על שלל גופיה, מתגאה בו מאוד. האם הכדורגל שונה בגישה שלו כלפי הנכים? לא בהכרח, אך עבור משה חרדון, על פי סיפוריו, הוא נתקל מספר פעמים באי צדק מקומם במגרשי הכדורגל.
חרדון, אשר אשתו נכה ואיתה הוא נכנס בחינם לאצטדיונים כמלווה, גילה שמעכשיו יצטרך לשלם כדי לראות משחקים מקרוב. "תמיד אני מביא איתי חמישה או שישה נכים ולכל המגרשים אנחנו נכנסים בחינם - נכה ומלווה. שלומי ברזל הוציא חוק חדש, במשחקי נבחרות וחצאי גמר בסמי עופר הוא רוצה שנשלם. במשחקי ליגה רגילים אנחנו לא משלמים וכל שנה זה קורה לנו איתו".
אחרי שנתיים, באומן הודיע על סיום דרכו
"שלומי חילק 200,000 כרטיסים חינם לחברים שלו, למה לנו הוא לא יכול לתת? מה שנשאר להם בחיים לנכים האלה זה הכדורגל ומספיק להתעלל בהם. בבאר שבע לפני שבועיים באתי עם ארבעה נכים מחולון, יפו וחדרה, אוהדים שרופים של מכבי ת"א ופשוט עשו לי בושות. הקופאית אמרה לאחד החברים שבאו איתי 'אתה לא נכה' וגרמה לו לבכות בשביל 50 שקלים. גם ככה הם סובלים ומרגישים מושפלים ודורשים ממני לעמוד איתם בקופות ועוד להוכיח את הנכות שלהם".
"האצטדיון שמקבל אותם הכי יפה זה דוחא בסכנין, עושים להם כבוד של מלכים. בפ"ת ובנתניה אנחנו מקבלים השפלות ואנחנו צריכים לחכות לאחראי שיחליט אם להכניס אותם או לא. סה"כ ארבעה נכים שחיים מקצבאות של ביטוח לאומי, ה-50 שקלים האלה לא יהפוך אף אחד לעשיר".
תגובתו של שלומי ברזל: "אף על פי שהחוק קובע מפורשות כי מלווים לנכים באירועי ספורט מחויבים בתשלום, החליט יו״ר ההתאחדות עופר עיני כבר בגמר הגביע אשתקד לאפשר כניסה חינם לנכים ולמלווים, וכך היה. גם העונה נאפשר זאת במשחקי חצי גמר הגביע והגביע. ההתאחדות תמשיך לתמוך ככל שיתאפשר לה במי שזקוקים לעזרה בהגעה למשחקים שהיא מארגנת. עם זאת, כל מקרה וכל ארוע נבחנים לגופם".