ברוך שמאילוב כמעט הגיע להישג השיא בקריירה שלו (ראשון), כאשר נראה בסך הכול טוב מאוד בקרב שלו על מדליית הארד מול דניאל קארגנין הברזילאי, אבל לצערו הפסיד לו בסיום אכזרי במיוחד מבחינתו במשקל של עד 66 ק”ג.
ברוך שמאילוב אמר: “לא הצליח לי הפעם. התחושות אצלי הן קשות, זה מאכזב. נתתי את כל כולי לרגע הזה, אבל זה לא הצליח לצערי. זה המשחק וזה משחק אכזר. באתי במצב מעולה לפה ובראש שלי ראיתי כבר את המדליה, אלא שלא הייתי במיטבי בסופו של דבר. הייתי קצת פצוע וזה הפריע לי, לא הייתי מספיק טוב פה ולא הבאתי את עצמי לידי ביטוי במאה אחוז. זה לא מספיק להיות מספיק”.
הג’ודאי סירב להתייחס לענייני השיפוט: “בקרב נעשה לי בריח על היד, אבל באנו לעשות ג’ודו, לא לבכות”.
שמאילוב התייחס לקמפיין הארוך שלו בדרך לטוקיו: “עברתי מסע מטורף בשנים האחרונות, לא היה לי רגע אחד של שקט נפשי כי גם כשהצלחתי או הפסדתי אז מהר מאוד הייתי צריך להמשיך להילחם בגלל שעמד מולי ספורטאי אדיר וראוי כמו טל פליקר. לא היה לי אפילו רגע לנשום. זה היה קשה. טל פליקר הוא ספורטאי מצוין ואני מעריך אותו מאוד”.
העתיד: “יש עוד שלוש שנים עוד אולימפיאדה. אני אתאפס על עצמי מהר מאוד ואני מאמין שיהיה בסדר”.
אורן סמדג׳ה, מאמנו של שמאילוב, אמר: ״גאווה גדולה מהולה בתחושת פספוס. ברוך מסיים חמישי באולימפיאדה, נכון, זה קצת מאכזב אבל מגיע לו קרדיט גדול על היום שלו היום, הוא הצליח להגיע לקרב על מדליה, לא ויתר ונלחם עד השנייה האחרונה. מחר היום של טוהר ולשם אנחנו מתכוננים עכשיו״.
“יודעת שהוא היה מסוגל לעשות את זה, אני יודעת כמה אוהבים אותו, הוא אלוף, הוא הגיע בדרך לא פשוטה לאולימפיאדה עם כל העליות והירידות והיה יכול לעשות מדליה, יש לו את זה בידיים, זה צריך להתחבר אבל משהו לא הלך”, אמרה אמו של ברוך, אלזה שמאילוב.
אלזה שמאילוב (חגי מיכאלי)עוד הוסיפה אמו של הג’ודאי, שצפתה בקרב יחד עם בני משפחתו בהתלהבות רבה: “הוא עדיין אלוף ואנחנו אוהבים אותו. אני אוהבת אותו והוא האלוף שלי ושל כולנו, הוא עשה בשבילנו הכול והלך את הדרך עד הסוף. גאים בו”.
ראש בראש: קפיצת חבל במהירות האור