ב-2002 חווה טום בריידי הצעיר את הסופרבול הראשון שלו. ניו אינגלנד נחשבה לאנדרדוג במפגש מול סנט לואיס ראמס, שבאותה תקופה נחשבה לאחת הקבוצות הטובות בליגה ומי שהגיעה בעצמה למעמד בפעם השנייה בתוך שלוש שנים. בריידי והפטריוטס הפתיעו את כולם עם ניצחון שנתן תחושה של התעלות עבור האומה האמריקאית בימים שאחרי ה-11 בספטמבר. חלום אמריקאי על מי שבא מלמטה והפך לכוכב, עם סיומת מתקתקה ומהולה בפטריוטיזם.
17 שנים מאוחר יותר והפאטס כבר לא קבוצה אהודה כל כך מחוץ לאיזור בוסטון. בריידי שבר כל שיא אפשרי, נחשב לווינר של כל הזמנים, ואם בלילה שבין ראשון לשני, אל מול אלפי צופים באיצטדיון מרצדס שבאטלנטה ומול מיליונים שיצפו בו מעל מסך הטלוויזיה ברחבי העולם הוא יוכתר כאלוף, הוא יהיה הראשון שלוקח טבעת בגיל 20 פלוס, 30 פלוס ו-40 פלוס. בגיל 41 וחצי, בריידי כבר מזמן נחשב לאגדה. יש לו חמש אליפויות והסופרבול הקרוב יהיה התשיעי שלו. מספרים בלתי נתפסים אם לוקחים בחשבון את ההיסטוריה של ה-NFL, ליגה שתמיד נהנתה משוויון ספורטיבי יחסי, בעיקר בעידן תקרות השכר.
אתם לא טועים, מדובר כאן בפוטבול חתוליםהדרך אל האושר (והעושר) לא הייתה קלה עבורו. העובדה שהוא נבחר במקום ה-199 בדראפט 2000, תמיד דחפה אותו להשקיע יותר ולעבוד יותר קשה מכל אחד אחר. וזה קורה גם כיום, כשהוא כוכב על. "אצל מאמן קשוח כמו ביל בליצ'ק, אסור לעשות טעויות. ראיתי לא פעם שחקנים ואפילו מאמנים שעובדים תחתיו מפוטרים בגלל דברים כמו איחורים או עבירות משמעת", סיפר לאחרונה ג'רוד צ'רי, ששיחק בעבר בניו אינגלנד וכיום משמש כפרשן בתחנת רדיו מקומית בקליבלנד.
סוד ההצלחה
"איחורים זה בכלל משהו שהורג את בליצ'ק", המשיך צ'רי. "פעם זה קרה לי לפני הסופרבול וידעתי שאם אני לא נותן את המשחק של החיים שלי, אני כנראה לא הולך להישאר בקבוצה בעונה הבאה. למזלי שיחקתי טוב וזכינו, אבל באמת שאין מי שחסין מפני החוקים של ביל. אפילו אם בריידי היה מאחר הוא היה מקבל בראש, וזה אולי חלק מסוד ההצלחה שלהם, כי שחקנים שרואים שאפילו הכוכב הגדול מתיישר מול המאמן, תמיד יסיקו את המסקנות שצריך. בריידי פשוט נותן לביל לאמן אותו כאילו הוא עדיין רוקי".
טום בריידי. רוצה תואר נוסף (רויטרס)הצמד בריידי את בליצ'ק ולהיפך, נחשב לצמד המצליח ביותר בספורט האמריקאי אולי בכל הזמנים. טום ייזכר כנראה כשחקן הטוב אי פעם וביל למאמן. אין יותר מדי ספקות כשחושבים על המספרים שהשניים הביאו במשך שני עשורים שלמים. אם ניו אינגלנד מחליפה סגל שלם כמעט בכל כמה עונות, השניים האלה תמיד שם ואיכשהו, הם גם מצליחים להשיט את הספינה בצורה הכי יציבה שיש. ובכל זאת, יש תחושה שההגמוניה הולכת להסתיים מתישהו.
אז מה הסיכוי שבריידי יפרוש אחרי המשחק? "אפס", הוא עצמו ענה במהלך שבוע המדיה המסורתי שלפני הסופרבול. הקווטרבק הוותיק כבר הצהיר בעבר שהוא הולך לשחק עד כמה שיוכל ואפילו סימן את גיל 45 כיעד - משמע לפחות עוד שלוש שנים. הוא אמנם שומר על גופו בצורה הכי קנאית שאפשר בעזרתה האדיבה של אשתו, דוגמנית העל ג'יזל, שמסייעת ולפעמים אף מכינה עבורו מתכוני בריאות ותרגילי כושר ויוגה. ובכל זאת, הפטריוטס חייבים להתחיל לחשוב גם על הטווח הארוך.
ביל בליצ'ק (רויטרס)ההישארות של מתאם ההתקפה, ג'וש מקדניאלס, במועדון בשנה האחרונה, למרות הצעות קוסמות מקבוצות אחרות (ואחרי שכבר סיכם באינדיאנפוליס וחזר בו), כנראה מרמזת על מחשבה על היום שאחרי בליצ'ק. על מחליף לבריידי אף אחד עדיין לא חשב בקול רם, אבל תהיו בטוחים שבג'ילט סטדיום קיימת תכנית מגירה שתמצא מענה גם לנושא הזה. בינתיים יש כאלה שטוענים שבריידי איבד מהחדות שלו, וכי שנותיו היפות כבר מאחוריו, למרות התצוגה התכליתית בדקות הסיום של גמר ה-AFC מול קנזס סיטי.
הפה הכי גדול בלוס אנג'לס
בעיר המלאכים היו לאורך השנים הרבה שחקנים שידעו לדבר הרבה. זה הרי חלק מהקסם של הוליווד. לפעמים אפילו קיבלנו הורים שלא מפסיקים להוציא שטויות מהפה (לוואר בול מישהו?). בשבועיים האחרונים התגלה אחד שיכול להתחרות בכל אחד אחר בתחום הזה. תכירו את ניקל רובי קולמן, שחקן הפינה שהתפרסם בעבירה שלא נשרקה לחובתו, במהלך שיכול וצריך היה להפסיד לקבוצתו את גמר ה-NFC מול ניו אורלינס. רובי קולמן הודה כי ביצע עבירה וסיפר כי לא האמין שהשופט לא שרק. "אבל היי, אם השופט לא שרק, כנראה שלא היתה עבירה", הוא הסביר בחיוך שבוודאי עיצבן לא מעט את אוהדי הסיינטס.
אז עכשיו אותו אחד נטפל לבריידי. "אי אפשר לנצח את הזמן והשנים גובות את המחיר שלהן", הוא סיפר במהלך השבוע בהתייחסו למנהיג של הפטריוטס. "זה שהוא עדיין כאן זו מחמאה אדירה בשבילו. אבל אני חושב שהוא בהחלט לא אותו קוורטרבק שהיה. התנועה. המהירות. העוצמה. כוח הזרוע. הוא עדיין יכול להוציא מסירות גדולות, אבל הוא לא עושה את זה כמו פעם".
איצטדיון מרצדס כבר מוכן (רויטרס)מאוחר יותר ניסה רובי קולמן להצניע את הדברים וכינה את בריידי "הסנסיי של הפוטבול", אבל הנזק כבר נעשה. טום בריידי סיניור, האבא של, כבר הספיק להגיב ואמר כי לפעמים עדיף לשתוק. "אם מישהו מדבר ככה, זה סימן שהוא רק מחפש תשומת לב לעצמו, אבל טום והפטריוטס לא צריכים עוד דלק. כנראה שהמאמן שלו שוחח איתו כדי שיירגע". איך שלא תסתכלו על זה, בסופרבול הקרוב נקבל את פער הגילאים הגדול ביותר בין שני קווטרבקים. אחד בן 41 ושני בן 24 בלבד.
טום וג'ארד: כשבריידי פוגש את היורש
את הבעלים סטנלי קרונקי אתם אולי מזהים כאיש ששולט בארסנל, אבל אם אתם לא מכירים יותר מדי שחקנים בשורות קבוצת הפוטבול שלו, הראמס, כדאי שתתחילו לשנן. ל-LA יש סגל מאוזן עם הרבה כשרון בכל עמדה. בהגנה יש את מי שנחשב לכלי הנשק היעיל ביותר נגד בריידי - ארון דונלד. שחקן ההגנה הטוב בליגה בשנתיים האחרונות, נקודה. דונלד נוטה להגיע או להפיל לקווטרבקים בכל משחק, כך שתהיו בטוחים שלבליצ'ק יש תכנית מיוחד לביטולו. אבל זה בסדר כי מאחוריו יש, להוציא את רובי קולמן הצעיר, גם לא מעט שחקנים עם נסיון כמו נדומיניק סו, מרקוס פיטרס ואקיב טליב ששיחק לצד בריידי בניו אינגלנד ומאוחר יותר גם עצר אותו עם דנבר.
ארון דונלד (רויטרס)בהתקפה בה ניגע עוד מעט, המצב אפילו טוב יותר, כשעל כולם מנצח המאמן הצעיר בליגה - שון מקוויי. "בתחילת העונה סימנו יעד שהוא פלייאוף והשגנו אותו. אח"כ סימנו יעד להשיג את יתרון הביתיות עד לסופרבול וגם אותו השגנו. אחר כך חשבנו על סופרבול והנה אנחנו שם. עכשיו הגיע הזמן להשיג את היעד עליו דיברנו מההתחלה, וזה לזכות בתואר", הוא אמר לאוהדים לפני שקבוצתו יצאה לאטלנטה.
מקוויי נחשב למאמן גאון, לא פחות. הוא הקיף את הקווטרבק שלו, ג'ארד גוף, באינספור כלים התקפיים עם תופסים מצוינים כמו ברנדין קוקס, רוברט וודס, ג'וש ריינולדס וקופר קאפ, שבינתיים נפצע ויחמיץ את הסופרבול. על הקרקע יש לו את הרץ הטוב בליגה - טוד גרלי. מדובר בחיה של ממש ומי ששבר אינספור שיאים במהלך העונה הרגילה. הבעיה היא שגרלי נפצע לפני קצת יותר מחודש, כך שמקוויי נאלץ לאלתר והחליט להחתים את סי ג'יי אנדרסון - רץ גמור שאף אחד לא רצה. אבל שוב, תחת מקווי כך נדמה, כל אחד יכול להפוך לכוכב ואנדרסון נראה נהדר ולאחרונה גם קיבל יותר זמן משחק מגרלי, גם כאשר זה חזר לשחק.
שון מקוויי (רויטרס)גוף הולך עם המאמן שלו באש ובמים ובארה"ב מדברים על היורשים של בריידי ובליצ'ק, לא פחות. הפוטנציאל בהחלט שם. בעוד בריידי השתמש בבחירה שלו בסיבוב השישי כדלק שהחזיק מעמד לאורך כל הקריירה, גוף הסתכל על עצמו תמיד כעוף קצת מוזר בספורט האמריקאי, ושאב מכך לא מעט אנרגיות. למרות מראה של אול אמריקן טיפוסי, הוא גדל עם בעיית דיבור שהציקה לו ממש עד השנים האחרונות, וסובל מבעיות עיכול שנובעות ממחסור באנזימים. על המגרש גוף יכול להשתמש בשנה הראשונה שלו כתמריץ לא קטן.
בניגוד גמור אולי לבריידי, גוף נבחר ראשון בדראפט ולא הצדיק את ההייפ בלשון המעטה, עם טונות של לעג לצד ביקורת, ומאזן עלוב של 7 הפסדים ב-7 הופעות כקווטרבק פותח בעונת הרוקי שלו. אבל אז הגיע מקוויי ובעונה שעברה גוף רשם הופעת פלייאוף ראשונה. עכשיו מגיע הרגע שלו להצדיק את הקרדיט ונראה שעם ארגז כלים כמו שהשאירו עבורו בלוס אנג'לס, יש אפשרות סבירה שהראמס יהפכו לפטריוטס של העשור הקרוב. אם לפני 17 שנה החלה שושלת ניו אינגלנד מול הראמס, היא אולי תסתיים מול אותה קבוצה. אבל רק אולי. בכל זאת, יש אחד בריידי בצד השני.
טום בריידי (רויטרס)סופרבול 53: המספרים והסיפורים
בארה"ב הסופרבול סאנדיי הוא יום חג. מדובר ביום בו מזמינים הכי הרבה פיצה וכנפיים, ונמכרים הכי הרבה חטיפים (מחזור של כ-230 מיליון על צ'יפס בלבד) ובירה (1.5 מיליארד במכירות של יום אחד). בלאס מדובר ביום בו נשלחת כמות ההימורים הגדולה ביותר בשנה. ניו אינגלד אם תהיתם, היא פייבוריטית ברורה באתרי ההימורים השונים, כשבריידי הוא המועמד המוביל לתואר ה-MVP. מעבר לזה, הנה קצת מספרים, סיפורים ועוד קצת הימורים לפני המשחק הגדול.
טוני רומו, שיפרשן את הסופרבול בפעם הראשונה, הפך לכוכב עולה עם המעבר שלו לטלוויזיה. לפעמים נדמה שהוא רואה את הנולד והרשתות החברתיות לא מפסיקות לפרגן. בתכלס, רומו צודק בקרוב ל-70 אחוז מהמהלכים ובווגאס כבר יש הימור אובר אנדר של 5 קריאות מדוייקות של מהלכים מצידו.
הסופרבול ה-53. ההתרגשות בשיאה (רויטרס)ביחד עם ההימורים הקבועים כמו זה על אורך ההמנון שתשיר גלדיס נייט, ילידת אטלנטה, הימור מעניין נוסף הוא על כמות הציוצים שישלוף במהלך המשחק נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ (בווגאס נותנים אובר אנדר 6) או על כמות הפעמים שיראו את ג'יזל במהלך השידור עצמו (פעם וחצי). אם תרצו תוכלו גם להמר על מה יהיה השיר שיפתח את הופעת הלהקה מארון 5 במחצית. למי שתהה, “Animals” הוא הפייבוריט של רבים.
מופע המחצית נעשה בכל שנה בהתנדבות, משום שבדרך כלל המבצעים נהנים מהחשיפה הנדירה וכלל לא מבקשים כסף על הופעתם. השנה, כך לפחות כל פי הדיווחים, ה-NFL נתקלו במספר סירובים עד שהצליחו להשיג את מארון 5, שרשמה שנה אדירה מבחינתה עם הלהיט, Girls Like You והצדיקה את מעמדה. וגם אז, נאלצה הלהקה להתמודד עם לא מעט התנגדות מצד אנשי רוח וקולגות. למה בדיוק? להסברים נגיע מיד, אבל לפני כן חשוב להבהיר כי על העצומה שקראה לסולן אדם לוין לפרוש מהמופע חתמו 50 אלף איש. על עצומה אחרת שקראה לחברי הלהקה להופיע עם שיר מהתכנית 'בוב ספוג' חתמו מיליון אנשים. אמריקאים, לכו תבינו.
איצטדיון מרצדס נכנס לאווירה (רויטרס)ועכשיו לסערה התקשורתית סביב המופע. אז ככה, ה-NFL סובל בשנים האחרונות ממכה תדמיתית קשה בעקבות מאבקו של קולין קפרניק לטובת מיעוטים ולמען צדק חברתי. קפרניק, ששימש כקווטרבק של סן פרנסיסקו עד לפני שנתיים, החל לכרוע ברך במהלך ניגון ההמנון האמריקאי וסחף אחריו גל של תומכים שבימים אלה משקף עמדות נגד הנשיא טראמפ. בשל סיבה זו סירבו אמנים רבים להופיע במחצית, כולל כך על פי הדיווחים, הראפרית המצליחה קארדי בי אליה נחזור עוד מעט. מי שהגדיל לעשות הוא רוג'ר ווטרס, שביקש ממארון 5 לקרוע ברך לפני תחילת הופעתם.
קארדי בי, הדארלינג של התקשורת האמריקאית בשנה האחרונה, סירבה כאמור להופיע במחצית בשל הזדהותה עם מאבקו של קפרניק. זה לא הפריע לה לחתום על חוזה מיליונים עם 'פפסי' שכולל הופעה במסיבה פרטית בשבוע שלפני המשחק, כמו גם הופעת אורח בפרסומת המושקעת לצד סטיב קארל שתפציע במהלך הסופרבול, כך שאם היא תרצה או לא - היא תהיה חלק מהמשחק אותו היא מיהרה להחרים. קפרניק? בסופו של יום נשאלת השאלה, למה להופיע בחינם אם אפשר להרוויח על זה כסף?
הסופרבול ה-53 (רויטרס)על חצי דקת פרסומת אגב, שילמו מותגי ענק כמו באדווייזר, דוריטוס, סטלה ארטואה ואמאזון, לא פחות מ-5.25 מיליון דולר. כוכבים כמו הריסון פורד, שרה ג'סיקה פארקר, ג'ף ברידג'ס, צ'אנס דה ראפר, הבאקסטריט בויז ואחרים, יקבלו סכומי עתק על הופעות קצרצרות וטיזרים של הפרסומות או הפרסומות במלואן, כבר "דלפו" לאינטרנט וזכו במיליוני הקלקות ביוטיוב. ההשקעה כך מסתבר, משתלמת.