בלילה שבין שלישי לרביעי יחגגו באורקל ארנה את אליפות ה-NBA השנייה של גולדן סטייט בשלוש השנים האחרונות, עם הנפת דגלון הזכייה לגג האולם. היריבה בערב הפתיחה החגיגי של עונת 2017/18 תהיה יוסטון - אחת מהיריבות שאמורה להיאבק עם הווריירס על ראשות המערב. אבל בינינו, מי באמת יכולה להתמודד מול גולדן סטייט, הקבוצה ששברה את שיא הניצחונות הבלתי שביר של שיקגו ואז הלכה והחתימה את קווין דוראנט, רק כדי לשבור את שיא הניצחונות בפלייאוף.
"קבוצות מפחדות מאיתנו", אמר דריימונד גרין השבוע בצורה דריימונית טיפוסית. מר גרין, ברור שהליגה משקשקת מהשליטה הבלתי ניתנת לערעור של הקבוצה שלך, אבל בקיץ הזה דווקא ראינו כמה מועדונים שלוקחים החלטות אמיצות, בניסיון אמיתי לתת פייט לקבוצה מאוקלנד, במה שנקרא מעכשיו 'עידן הסופר טימס'. יוסטון צירפה את כריס פול, בוסטון את גורדון הייוורד וקיירי אירווינג, אוקלהומה סיטי את כרמלו אנתוני ופול ג'ורג' וקליבלנד, שאמנם ויתרה על אירווינג, אבל התחזקה באייזאה תומאס, דוויין ווייד ודריק רוז (נחשב עדיין?).
עומרי כספי וקארל אנתוני טאונס (אינסטגרם)אבל האמת, לא מספיק לבנות קבוצה של כוכבים בשביל להתמודד מול גולדן סטייט. מייק בראון כבר הצהיר אחרי הזכייה האחרונה באליפות כי הרגע שהגדיר את הדאבס היה דווקא זה שבו אנדרה איגואדלה, שיכול היה להיות שחקן חמישייה בכל קבוצה אחרת בליגה, החליט לקבל על עצמו את תפקיד השחקן השישי לטובת הקבוצה. דוראנט, שחתם בקיץ על חוזה חדש ונמוך בחצי מזה שעליו חתם קרי לפני מספר חודשים, רק המשיך באותו קו. גולדן סטייט מביאה איתה תרבות חדשה שהוגדרה דרך שחקנים גדולים שמוותרים על האגו.
לא מדובר בסתם 'סופר טים', אלא בחבורה מגובשת שבה כל אחד יודע את תפקידו. מה שהמועדון הזה עשה בשנים האחרונות הוא נדיר לא רק מבחינת התוצאות, אלא גם ובעיקר מבחינת מערכת היחסים הפנים-ארגונית. זה מתחיל כמובן מהבעלים, ומחלחל דרך הג'נרל מנג'ר והמאמנים עד לשחקנים עצמם. למצב הזה נכנס עומרי כספי. מצד אחד, הישראלי מגיע לקבוצה שהיא כנראה הגדולה בהיסטוריה וזה הרי כבוד גדול, אבל מצד שני הוא גם נכנס למכונה משומנת היטב. אז רגע לפני כדור הפתיחה, החלטנו להתכונן לעונה של האלופה עם תשובות לחמש שאלות מסקרנות. קדימה, מתחילים.
דריימונד גרין. מפחיד (רויטרס)האם כספי יקבל מספיק דקות?
נכון, הוא הגיע על תקן שחקן ספסל שיכול להשתלב במספר תפקידים בחמישייה השנייה. בין אם הוא יחליף את גרין או קליי תומפסון - כספי נמצא בסיטואציה נוחה בפתיחת העונה (הכל נכון עד למתיחה האחרונה בקרסול ששינתה אולי במקצת את התמונה). המאמן סטיב קר משבח אותו בכל הזדמנות ונדמה שגם חבריו לקבוצה סומכים עליו. הפרשנים, ובניהם גם זק לואו מ-ESPN, טוענים כי כספי, "עם כל החדירות והקליעות המטורפות מטווח סטף קרי", מתאים לשיטה של הווריורס כמו כפפה ליד.
הוא אוהב למסור, מנוסה בפיק אנד רול ויודע להסתדר בהתקפות מעבר. במשחקי קדם העונה כספי אף גנב את הדקות של מי שהגיע יחד איתו בקיץ ומי שאמור היה לקבל יותר דקות ממנו - ניק יאנג. קר מעריך את המשמעת, האנרגיה והלחימה שמביא איתו הישראלי, אבל ב-NBA אתה הרי טוב כמו המשחק האחרון שלך ואם כספי יפגין יותר מדי עליות וירידות (וזה קרה לו לא מעט פעמים בקריירה), הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ לרוטציה מהר מאוד. גם פציעות מיותרות (עוד בעיה שמלווה אותו), לא יסייעו למצבו. בפלייאוף אגב, המצב יהיה שונה לגמרי ובהחלט ייתכן שכספי יהפוך עד אז לבלתי רלוונטי.
האם גולדן סטייט תהפוך לקבוצה של המדינה?
פעם, ממש לא מזמן, כל המדינה הפכה להיות עדת אוהדים של קליבלנד ודייויד בלאט, בדרך לגמר ה-NBA. ההצלחה של המאמן הייתה הרי ההצלחה שלנו. כספי תמיד היה בליגה, אבל הפעם הוא יתמודד על האליפות ויהיה מעניין לראות אם פתאום נהפוך כולנו לצהובים-כחולים ונלמד על האווירה המיוחדת באורקל ארנה (למרות שהווריירס בדרך לעבור לאולם חדש).
אז האם נשנן כל משפט של קר בנוגע לכספי והאם סטף קרי יהפוך ליקיר האוהדים הישראלים? כנראה שהפרובינציאליות תמיד תהיה שם והאמת שזה בסדר גמור. מגיע לנו לחגוג קצת מדי פעם, כי הרי לא בכל יום יש לנו ספורטאים שמגיעים לרמות האלה. סביר להניח שככל שתתקדם העונה והאליפות תהיה בהישג יד, כך גם תגדל הגאווה הלאומית שלנו.
עד כמה אנחנו שונאים את גולדן סטייט?
גולדן סטייט היא קבוצה שמשחקת כדורסל כמו שכדורסל צריך להיות. קבוצה כמעט מושלמת שקשה למצוא אצלה נקודות תורפה (אבל אם לך יש כאלה, היא תנצל אותן עד תום). ככזו, יש לה הרבה מעריצים, אבל עם ההצלחה יש לה כמובן גם לא מעט חובבי ספורט ששונאים אותה. עכשיו גם נכנס לתמונה שחקן ישראלי, כך שהאובייקטיביות הולכת להיפגע אצל רבים מאיתנו.
אבל אם נשאיר את הפרובינציאליות בצד, איך בכלל אפשר לאהוד את הקבוצה שקוראת תיגר על כל חוק בלתי כתוב של ספורטיביות הוגנת? הווריירס אולי לא היו הראשונים להתחיל את עידן ה'סופר טימס', אבל היו אלה שניצלו אותו לטובתם יותר טוב מכולם. מייקל ג'ורדן, שבעצמו שיחק בקבוצה כמעט מושלמת, יצא נגד התופעה: "מה שקורה הולך לפגוע בתחרותיות של הליגה לדעתי. הולכת להיות קבוצה אחת או שתיים טובות וכל יתר 28 הקבוצות האחרות הולכות להיות זבל. הן יתקשו להתמודד במציאות העסקית שתיכפה עליהן".
הוד אווירותו אולי כבר הספיק לשכוח שהקבוצה בה הוא שיחק בשלהי שנות ה-90’ שלטה בליגה ללא עוררין, ומי שעלתה לכל שש סדרות הגמר בהן זכתה כפייבוריטית, אבל בכל זאת יש משהו בדבריו. תודו.
מייקל ג'ורדן. יש משהו בדבריו? (רויטרס)האם גולדן סטייט תמשיך לשבור שיאים?
אחרי ששברו כמעט כל שיא חשוב, בין אם בעונה הרגילה או בפלייאוף, הווריירס לא מתכוונים להרוג את עצמם בשביל עוד כמה מספרים יפים. השנה אנחנו צפויים לראות הרבה יותר דקות מנוחה לקרי, דוראנט, גרין תומפסון והחבר'ה (כספי), כי נדמה שמה שכולם מדברים עליו כרגע בקליפורניה הוא שושלת. מה שחשוב הוא הפרס שמחכה בסוף העונה - אליפות. עוד טבעת. עוד דיגלון לתקרה. מבחינתם, אליפות שלישית בארבע שנים היא שיא בפני עצמו.