טורונטו הדהימה את כולם כשהצליחה להגיע לגמר ה-NBA לאחר שגברה בצורה מרשימה על מילווקי 2:4 וזכתה ובצדק באליפות המזרח, כל זאת בהובלתו של מי אם לא, קוואי לנארד המצוין שסחף את קבוצתו לעונה מדהימה ויוצאת דופן. כעת, נשאלת השאלה, האם הכוכב הגדול של הראפטורס יצליח לשחזר את ההצלחה בגמר מול האלופה גולדן סטייט? על הטירוף בעיר טורנטו והנקודות החשובות לקראת הגמר עם שירים של לא אחר מאשר הראפר והאוהד המסור, דרייק.
הכי הרבה נקודות בסדרה ובכלל בפלייאוף (32.8 בממוצע למשחק ליתר דיוק), שיאים קבוצתיים שונים ואפילו אישיים של ריבאונדים, אסיסטים ומה בעצם לא - הכל ברגעים שהכי צריך אותו. אינספור רגעי היילייט ובכללם גם "הזריקה" המפורסמת שהכריעה עם הבאזר את משחק מספר שבע של חצי גמר המזרח מול פילדלפיה. זריקה שכבר נכנסה להיסטוריה וכונתה כ"גדולה ביותר בתולדות הראפטורס". זריקה שאולי שינתה את עתיד המועדון ומחקה החטאה ממצב דומה של שחקן אחר, 18 שנים מוקדם יותר.
אותה החטאה של אחד, וינס קארטר, מול אותה קבוצה ובאותו מעמד בדיוק, אולי הגדירה את שני העשורים הראשונים והלא ממש מוצלחים בלשון עדינה, של הראפטורס. הרי טורונטו נחשבה ללוזרית שנשברה מהר, מעיר ובעצם מדינה שלמה, שתמיד סבלה מרגשי נחיתות אל מול שכנתה מהדרום. ההחטאה ההיא של קארטר רק הגבירה את הנרטיב, אבל לפני שנספיד אותו, כדאי לזכור שלכוכב הגדול הראשון של הראפטורס, יש לא מעט מניות בטירוף הכדורסל שהשתלט על העיר עוד לפני ההגעה של קוואי לנארד לטורונטו.
וניס קארטר במדי טורונטו (רויטרס)האם קוואי הצליח לשנות את הנרטיב של טורונטו? כל הסימנים מראים שכן, גם אם הראפטורס יפסידו בסדרת הגמר והכוכב הגדול יחליט שהוא לא נשאר. מהניסיון שהצטבר וההיסטוריה שנעשתה, אי אפשר להתעלם ובהחלט ייתכן שתקרת הזכוכית נשברה עבור המועדון הצנוע יחסית. בינתיים, כרטיסים לשני המשחקים הראשונים שייערכו בטורונטו, עולים בסביבות 60 אלף דולר (באורקל ארינה למשל, עדיין אפשר למצוא מושבים ב-800 דולר), וההתרגשות מורגשת בכל פינה בעיר.
הסדרה מול מילווקי כללה לא מעט עליות וירידות, אבל בעיקר שיאי רגש שייזכרו בעיר הצפונית במשך שנים. קוואי הפך לסוג של מלך ונדמה שהתושבים יעשו הכל על מנת להשאירו בקיץ. קייל לאורי שם את המחלוקות עם ההנהלה בצד ליד שחקנים מנוסים כמו מארק גאסול, דני גרין וסרג' איבקה. ושחקנים משלימים שנבחרו נמוך יחסית (פסקל סיאקם, נורמן פאוול) בדראפט, או לא נבחרו בכלל (פרד ואנפליט), התעלו ברגע האמת. והיה גם דרייק אחד. מי שבדרך כלל לא זוכה לאהבה של ממש דווקא בעיר הולדתו, הפך מראפר מושמץ יחסית, לאייקון תרבותי בזכות לא מעט רגעים בלתי נשכחים. אז רגע לפני סדרת הגמר, ננסה להגדיר את מה שקורה כאן בעזרת שירים של הראפר הקנדי החצי יהודי.
קוואי לנארד זורק, ווינר שוט מהסרטים (רויטרס)1. Started from the bottom
התחלנו מלמטה ועכשיו אנחנו כאן. נכון, באנגלית זה נשמע יותר טוב, אבל שם השיר הזה מכוון יותר מכל לתהליך שעברו הראפטורס מאז נוסד המועדון לפני 24 שנים. תקופה ארוכה של תבוסות והפסדים כואבים הסתיימה לה עם ההעפלה לגמר ה-NBA לראשונה בהיסטוריה. יש נטייה לחשוב על טורונטו כעל שוק קטן, רחוק מאור הזרקורים. אולי זה נובע מהעובדה שנתוני הרייטינג בקנדה לא נחשבים בארה"ב והתחושה היא שקברניטי הליגה שבונים על חוזי פרסום מקומיים, תמיד העדיפו קבוצה אחרת בגמר.
אבל טורונטו היא המטרופוליטן החמישי בגודלו בצפון אמריקה, אחרי ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו ואולי דאלאס. קליבלנד לשם השוואה, נמצאת אי שם במקום ה-40 ויש קבוצות מאיזורים קטנים הרבה יותר. קרוב ל-7 מיליון איש מתגוררים בטורונטו והסביבה, אבל הטירוף אוחז בעצם את קנדה כולה. בנוסף, טורונטו היא עיר מולטי-תרבותית שפונה לקהל בכל העולם ומתאימה לחזון הגלובלי של ה-NBA בעידן הקומישנר אדם סילבר. הרייטינג במשחק השביעי מול פילדלפיה והשישי מול מילווקי, שבר שיאים עבור משחק כדורסל במדינה שבכלל נעולה על הוקי.
אוהדי טורונטו בטירוף ברחובות (רויטרס)2. Gods plan
אפשר להתייחס בביטול לשני הניצחונות של הראפטורס על הווריירס במהלך העונה הרגילה. באחד מהם סטף קרי לא שותף ובאחר קווין דוראנט, אבל אותם ניצחונות הם אלה שסידרו לראפטורס את יתרון הביתיות בסדרת הגמר. לפני המשחק האחרון של העונה הסדירה, הודה מאמן טורונטו, ניק נרס, שהוא חושב על אפשרות כזו ולכן שוחח עם שחקניו על מנת שיילחמו בשביל להשיג את הניצחון גם אם מחשבה על גמר נראתה דמיונית באותה תקופה.
טורונטו פוגשת את גולדן סטייט אחרי שלאלופה היו מספיק ימים כדי לנוח. יש יאמרו אפילו יותר מדי. האם זה יעבוד לטובת הקנדים? לא בטוח, אבל מנוחה ארוכה מדי בהחלט עלולה להוציא קבוצה מהרוטינה האינטנסיבית של הפלייאוף. של משחקים קשים בכל יום או יומיים. בנוסף, יש את הפציעות של דוראנט ודמרקוס קאזינס, שאמורים לחזור לעניינים, אך לא ברור באיזה כושר יהיו. אם אתם מטורונטו ומאמינים בתכנית אלוהית כלשהי, יש מצב שהנתונים האלה גורמים לכם לחייך. מצד שני, לגולדן סטייט יש מספיק כלים וניסיון כדי לבטל את היתרונות היחסיים האלה. הם הוכיחו שאין להם בעיה להסתדר ללא דוראנט וליין ההימורים בוגאס לא משאיר ספק - הווריירס פייבוריטים אדירים לסוויפ או לכל הפחות לניצחון בחמישה-שישה משחקים.
שחקני גולדן סטייט חוגגים את אליפות המערב. הראפטורס ישחזרו את הניצחונות? (רויטרס)3. Hold On, We’re Going Home
את משחק הכדורסל המציא ג'יימס נייסמית' הקנדי. זה אמנם קרה בעת שלימד בארה"ב, אבל את הקשר של המדינה לכדור הכתום אי אפשר להכחיש. לכן לא ברור מדוע הענף לא הצליח להתבסס בקנדה - עד שב-NBA החליטו להתרחב אל מעבר לגבול האמריקאי כמובן. אם נחזור רגע לקארטר והשנים הראשונות של המועדון, נוכל להבין את הפריחה הנוכחית שחווה טורונטו כיום. זה יישמע דמיוני לחשוב על זה כיום, אבל עד ממש לא מזמן, שום נער מקומי שהתעניין ועסק בספורט, לא חשב על לשחק כדורסל ובטח שלא לעשות את זה באופן מקצועני.
עם שמות כמו ג'מאל מורי, קלי אוליניק, טריסטן תומפסון, אנדרו וויגינס וקורי ג'וסף, העבר הזה נראה רחוק מתמיד וגם בדראפט הקרוב צפוי להיבחר צעיר קנדי במקום גבוה (אר ג'יי בארט). הנבחרת המקומית שהתבססה בעבר על סטיב נאש וכל השאר, פתאום בונה לעצמה סגל עם שחקני NBA בכל עמדה. הגאווה המקומית נמצאת גם היא בשיא, כשביציעים בסקושיה בנק ארינה, אפשר היה למצוא במהלך העונה סלבריטאים קנדים כמו ג'סטין ביבר, שון מנדז ואחרים. אבל דרייק מן הסתם, הוא זה שמנצח על המקהלה, כשבמהלך הסדרה מול מילווקי, אף הצליח להיכנס לראש של שחקני ומאמני היריבה וזכה לראשונה לנקודות זכות מהקהל המקומי.
בנקודה הזו, הגיעה טורונטו לסדרת הגמר, עם עיר שלמה שדוחפת אותה. "אנחנו לא מסתפקים בזה", טען לאורי אחרי הניצחון האחרון על מילווקי. "אני נוצר את הרגע הזה, אבל עדיין לא מרוצה. המטרה שלנו היא לעשות עוד צעד קדימה בשביל עצמי אחרי 7 שנים כאן ובשביל האוהדים שהיו כאן מההתחלה".
קייל לאורי עולה לסל (רויטרס)4. Best I ever had
והנה הגענו לאיש שהצליח להביא את הגמר צפונה. קוואי הצליח היכן שרבים אחרים נכשלו ולא בכדי זכה להשוואות לגדולים ביותר. הפלייאוף שהוא מספק, עומד בשורה אחת אם תצוגות שיא שהתרגלנו לראות מהאגדות של המשחק. "אם הוא יצליח להביא אליפות, אפשר להכניס אותו לרשימה אחת עם לברון ג'יימס, מייקל ג'ורדן וכל הגדולים האחרים. הוא משחק בשני צידי המגרש ותמיד מצליח לקחת החלטות נכונות", טוען מג'יק ג'ונסון. מאמן הקליפרס, דוק ריברס אף הרחיק לכת ואמר כי "הוא השחקן שהכי מזכיר את מייקל ג'ורדן שראינו עד עכשיו".
דוק ריברס. לנארד מזכיר לו את מייקל ג'ורדן (רויטרס)אין ספק, קוואי הפך בתוך שנה אחת לשחקן הטוב ביותר שלבש את מדי הראפטורס. סוג של מהפכן. בקיץ היו רבים שביקרו את יוג'ירי, על החלטת הטרייד המפורסם שהעביר תמורתו את דמאר דרוזן לסן אנטוניו, אבל כעת מתברר שהמהלך שדרש הרבה אומץ, הוא בדיוק מה שהקבוצה היתה צריכה. "כל הזמן נתקלתי בבחור אחד, ועכשיו אחרי שהוא עזב קיבלנו הזדמנות", טען לאורי כשהוא מתכוון מן הסתם ללברון ג'יימס. עכשיו, כשלברון כידוע נמצא מחוץ למזרח, לטורונטו יש את השחקן הכי טוב בקונפרנס ואולי בליגה כולה. עכשיו היא זו שנהנית מהשחקן הזה שעושה את ההבדל ומנצח כמעט לבד סדרת פלייאוף.
"אני חושב שהוא השחקן הכי טוב בליגה וגם אמרתי לו את זה כשהבאתי אותו לכאן", טען יוג'ירי במהלך השבוע, בהתייחסו ללנארד. מבחינתו יוג'ירי ידע את זה כל הזמן ולכן נלחם על הבאתו בכל מחיר כמעט. לנארד מבחינתו, נהנה בטורונטו מכבוד מלכים ונמצא בדילמה לא פשוטה לקראת הקיץ למרות המחשבה הראשונית לפי הוא הגיע לעיר לעונה אחת וזהו. מצד אחד, הדיווחים מדברים על רצון לחזור לאזור בו גדל - לוס אנג'לס - שם לשתי הקבוצות יהיה מקום עבורו. מצד שני, קשה למצוא מקום בו יאהבו אותו כל כך ולטורונטו יש אפשרות להציע לו את החוזה הגבוה ביותר. בנוסף, האוהדים ממציאים קמפיינים יצירתיים במטרה להילחם על השארתו, הקהל צועק לעברו MVP והקבוצה מנצחת ומתמודדת על אליפות.
יאניס אנטטוקומפו מול קוואי לנארד (רויטרס)לנארד נכנס לנעליים גדולות למרות הכל. דרוזן הרי הפך לפנים של הראפטורס בשנים האחרונות, ועדיין מחזיק בתואר קלעי הנקודות הגדול בתולדות המועדון. הוא גם הכוכב הראשון שרצה להישאר בטורונטו ולסיים בה את הקריירה. ולא מדובר בדבר של מה בכך, בקבוצה שהתרגלה לבקשות לטריידים ותדמית של עיר קרה ומנותקת מכל מה שקורה באמריקה. קוואי הצליח להשכיח את כל זה בינתיים, אבל עלול להחזיר את המועדון לאותם ימים של תחושת דחייה מוכרת. בקיצור, אם לנארד יחליט לעזוב אחרי עונה אחת וזהו, בטורונטו ייתקעו עם שיר אחר של דרייק, One dance. קצת מרגיז, תודו.