כשאלן יפגוש את קרי: הפתרון שפתח את התיאבון

גל היעדרויות הקורונה אילץ את אדם סילבר לחשוב על פתרונות יצירתיים על מנת לנסות להמשיך ולשדר עסקים כרגיל, עד כמה שאפשר. אז יכול מאוד להיות שבקרוב נראה הנחיות חדשות שיכללו הגבלות על קהל, ואולי אף גרוע מכך, בעקבות העלייה התלולה בתחלואה בארה"ב, אבל עד אז, מקוות הקבוצות להמשיך לשחק עד כמה שאפשר. בינתיים, אפשרו ב-NBA לקבוצות להחתים שחקנים על חוזי מינימום של 10 ימים, על מנת שאלה יוכלו להשלים סגל ולהופיע למשחקים במקרים של התפרצויות קורונה.

החוזים הללו לא נחשבים בתקרת השכר, כך שהקבוצות יכולות לשמור על שפיות פיננסית מבלי לקחת סיכונים מיותרים. כך ראינו לא מעט כוכבי עבר שכבר חשבנו שפרשו חוזרים לליגה, לצד שחקני ג'י ליג עם עבר בליגת העל, שמעולם לא חלמו ללבוש גופיית NBA אמיתית. סקוטי הופסון מלהטט באוקלהומה סיטי, בעוד אטלנטה מחתימה ארבעה "ישראלים" במקביל, בדמות ג'סטין טילמן, קמרון אוליבר, מלקולם היל וקאט בארבר, אלו רק חלק מהדוגמאות.

ג'ו ג'ונסון למשל, ריגש כשחזר בגיל 40 לבוסטון, הקבוצה שבחרה אותו בדראפט לפני יותר מ-20 שנה. אייזיאה תומאס קיבל הזדמנות להחיות את הקריירה במדי הלייקרס. לאנס סטיבנסון נותר אהוב באינדיאנה, וחזר השבוע לקבוצה בה בילה את שנותיו היפות בקריירה, אחרי גלות קצרה בסין. אבל המהלך הכי מפתיע הגיע אולי מכיוונה של מיאמי, שהחתימה את מריו צ'אלמרס, "רק" בן 35. הגארד, שזכור לטובה מהתקופה בה ליהטטו בסאות' ביץ' לברון ג'יימס, דוויין ווייד וכריס בוש, לא האמין כשנקרא אל הדגל. "חשבתי שהסוכן שלי צוחק עלי", הוא סיפר השבוע.

הקאמבק של צ'אלמרס, הדליק גם את חברו לשעבר בקבוצה, בוש, שצייץ בהלצה שאולי הגיע הזמן להחזיר את כל החבורה של אז למגרשים. "אני בכושר", הוא הוסיף. בוש כזכור, הופרש שלא מרצונו ב-2017, אחרי שהתגלה קריש דם בליבו, ולמרות שעבר טיפולים וקיבל אישר מרופאיו לחזור כעבור שנה, נאלץ ב-2019 להודיע רשמית על פרישה כשהגופייה עם הספרה 1 נתלתה באמריקן איירליינס ארנה. אבל כשמדובר בחוזה ל-10 ימים, אולי אפשר לחשוב על זה.

Hey @mchalmers15 tell them we can bring back the ol pick and roll! Let’s get the band back together!
I’m in shape https://t.co/nb7ErjshqH
— Chris Bosh (@chrisbosh) December 31, 2021

החוזים המדוברים פתחו את התיאבון אצל לא מעט שחקני עבר, אבל בעיקר הפכו חלומות של אוהדים למשהו אפשרי. מצד אחד, מי לא היה רוצה לראות את דוויין ווייד חוזר בגיל 40 לליגה, או את רג’י מילר שעדיין שמר על פיגורה. היי, אפילו שאקיל אוניל השיל עשרות קילוגרמים ממשקלו לאחרונה. אבל מצד שני צריך להיות מציאותיים ולכן שחקני ג'י-ליג, יוצאי יורוליג או הליגה הסינית, הם הראשונים שבאים בחשבון.

העובדה שג'ונסון וצ'אלמרס שיחקו בליגת הביג 3 של אייס קיוב, שמרה אותם בכושר משחק סביר. אז מי עוד משחק שם? נייט רובינסון, וויל ביינום ואלן אנדרסון הזכורים לנו לטובה. וגם ניק יאנג, ג'ייסון ריצ'ארדסון, אמיר ג'ונסון, לארי סאנדרס, רשארד לואיס, אל ג'פרסון, כריס 'בירדמן' אנדרסן הבלתי נשכח, ואפילו בראיין סקאלבריני, ה’ווייט ממבה’ בשבילכם, שעדיין מככב על הפרקט גם בגיל 43. אז קבלו את עשרת השחקנים הכי מסקרנים, שאשכרה יוכלו לתרום לקבוצותיהם בעשרת הימים שיוקצבו להם. כולל כאלה שסתם היה כיף לראות מכדררים שוב באולמות ה-NBA בהם כיכבו בעבר. 10 על 10. מתחילים.

10. ג'יי אר סמית' ללוס אנג'לס לייקרס

איך אפשר שלא לאהוב את הסחבק של לברון ג'יימס ולפנטז על שיתוף הפעולה הבלתי נשכח מהימים של השניים בקליבלנד? סמית' פרש רק בקיץ האחרון ולומד גולף בקולג' בנורת' קרוליינה. אמיתי.

9. מייק ג'יימס לברוקלין

נציג היורוליג. אם בנטס עדיין מחפשים רכז מחליף, אז למה לא ללכת על מישהו מוכר שכבר נתן שם חצי עונה טובה אשתקד ובוודאי ישמח לעזוב את אירופה, בה הוא עדיין נחשב לאחד השחקנים הכי טובים, בשביל עוד הזדמנות ב-NBA? במקרה הכי גרוע הם יוכלו להחזיר מפרישה מחדש את קייל קורבר, שגם ככה נמצא במועדון כמאמן לפיתוח שחקנים.

8. טים דאנקן או מאנו ג'ינובילי לסן אנטוניו

טוני פארקר מכר את ביתו בעיר רק לאחרונה, אבל שניים מחבריו לשלישייה הגדולה של סן אנטוניו נראים כמי שמסוגלים לחזור. דאנקן עבד עד לא מזמן כעוזר מאמן בספרס ועדיין שומר על קשר עם המועדון, בעוד מאנו הוא עוד אחד שכל חובב כדורסל ישמח לראות שוב על הפרקט. בטוח שגם גרג פופוביץ'.

8. וינס קארטר לטורונטו

קארטר הודה לא פעם שהיה רוצה לפרוש במדי הראפטורס, אבל הרבה אוהדים קנדים לא סלחו לו מעולם על הדרך בה הוא עזב את העיר. מי שפרש במדי אטלנטה ברגע שהתחילה המגיפה, יוכל לתלות את הנעליים כמו שצריך.

7. ג'יי ג'יי רדיק לפילדלפיה

רדיק הפך לפרשן פופולרי ב-ESPN, אבל פרש רק לפני חודשים ספורים ונראה מוכן לחזור מבחינה פיזית. לאחרונה הוא הודה כי סל הניצחון שקלע קוואי לנארד במדי טורונטו מול פילי שלו, עדיין צרוב אצלו חזק כזיכרון כואב. אולי הגיע הזמן למצוא זיכרונות חדשים.

6. ג'רמי לין לניו יורק

בגיל 33 לין משחק בליגה הסינית ומן הסתם מרוויח שם טוב, אבל אם יתנו לו הזדמנות לחזור לגארדן ל-10 ימים, תהיו בטוחים שהוא יקפוץ על המטוס הראשון. שובו של ה'לינסניטי' בדרך?

5. דירק נוביצקי לדאלאס

טוב, ג'ייסון קיד כבר שאל אותו השבוע אם ירצה לחזור כשהעלו את החולצה של הפנומן הגרמני לתקרת האולם בדאלאס. נוביצקי ענה בשלילה, אבל עדיין נחמד לפנטז.

4. אמארה סטודמאייר או לאנדרו ברבוסה לפיניקס

השניים שהעבירו את ימיהם היפים ביותר ביחד עם סטיב נאש במדבריות של אריזונה, עדיין מסוגלים להרים כדור. אמארה מן הסתם מוכר לכולנו, בעוד הקלעי מברזיל מלהטט בביג 3 גם כיום.

3. פאו ומארק גאסול לממפיס

לפני שלושה שבועות ביקר מארק בממפיס את זאק רנדולף ותכלס, היה לו עדיין ביקוש בקיץ, אבל הוא בחר לבנות את המועדון שלו בחירונה. פאו פרש רשמית לפני פתיחת העונה. תארו לכם את שני האחים שהתחילו את קריירת ה-NBA שלהם בגריזליס, אבל מעולם לא שיחקו שם במקביל, משתפים פעולה.

2. ריי אלן למיאמי

מי שראה אותו חוגג אם סטף קרי את שבירת שיא השלשות, ראה איך אלן שומר על עצמו גם בגיל 46. תארו לכם שהקלעי הפנומנלי חוזר ומושך עוד קצת את התחרות מול השיאן החדש.

1. מייקל ג'ורדן לשארלוט

טוב, זה לא ממש הולך לקרות, אבל זה עדיין השחקן הטוב בהיסטוריה. כזה שקלע 56 נקודות בגיל 38. כזה שאף פעם אסור להמר נגדו ובכל מקרה מדובר על שחקן רוטציה שרק ישלים את הסגל וירשום דקה או שתיים במשחק - אם בכלל. כבעלים הוא יוכל לחסוך לעצמו עלויות וגם לחתוך את עצמו מתי שירצה. לא ככה?

דירוג העוצמה

10. טורונטו (לא דורגה)
קייל לאורי ודמאר דרוזן (אליו עוד נחזור) מככבים במחוזות אחרים, אבל דור ההמשך שאחרי שני האולסטארים החזיר את הראפטורס להיות קבוצת פלייאוף לגיטימית. בסיס הסגל בהנהגת פרד ואן וליט (שלושה משחקים רצופים עם מעל 30 נקודות), עושה חיים קשים לכל יריבה ועם ארבעה ניצחונות רצופים, כולל אחד על מילווקי, טורונטו מתחילה להצדיק את הפוטנציאל שלה. עם 'סטדי פרדי' שנותן עונה ששווה אולסטאר, ולצד פסקל סיאקאם, או ג'י אנונובי, גארי טרנט ג'וניור וסקוטי בארנס הצעיר, הפוטנציאל קיים.

9. דאלאס (לא דורגה)

כמה כיף לראות את לוקה דונצ'יץ' חוזר. תודו. המאבס כבר עם ארבעה ניצחונות ברצף מאז שהסלובני שב אל הפרקט, כולל W אחד גדול על סטף קרי והווריירס, במשחק בו הפרישו את הגופיה של נוביצקי. שמח בטקסס.

8. פילדלפיה (9)

ג'ואל אמביד וטוביאס האריס ממשיכים לעשות הכל נכון ועל הדרך גם מצליחים לנצח בדרכים שונות. עם רצף של חמישה ניצחונות קשה להתווכח.

7. ממפיס (8)

ג'ה מוראנט לא רק מספק הופעות ברמת אולסטאר, אלא אולי אפילו ברמה של MVP במשחקים האחרונים, וזה כבר שווה לגריזליס רצף של שבע ניצחונות.

6. מילווקי (2)

שני הפסדים ביתיים לדטרויט וטורונטו פגעו קצת במומנטום של הבאקס, אבל יאניס אנטטוקומפו קיבל מנוחה נגד הקנדים ואמור לחזור השבוע. בינתיים הודיעה הקבוצה על התרת חוזה המינימום של דמרקוס קאזינס, רגע לפני הדד-ליין בו היא היתה אמורה להחליט אם להאריך אותו. קאזינס דווקא סיפק כמה הופעות לא רעות בכלל, כולל בזו האחרונה מול הראפטורס (15 נקודות ו-10 ריבאונדים). "העדפנו להשאיר מקום פנוי בסגל בשביל שינויים אפשריים, אבל לא מן הנמנע שנראה את דמרקוס חוזר אלינו בעתיד", סיכם הג'נרל מנג'ר ג'ון הורסט.

5. ברוקלין (5)

זה היה השבוע של קיירי אירווינג, שחזר לשחק לראשונה העונה, אחרי סאגת החיסונים הבלתי נגמרת. הבכורה של הדוד דרו עברה מצוין, למי ששאל, עם 22 נקודות וקאמבק מרשים לברוקלין באינדיאנה.

4. פיניקס (4)

במדבריות אריזונה העסקים ממשיכים כרגיל, למרות היעדרויות קורונה של לא מעט שחקנים, כולל המאמן מונטי וויליאמס השבוע. ובכל זאת, להוציא הפסד בבוסטון, הסאנס המשיכו לנצח בניו אורלינס ושארלוט עם דווין בוקר באולסטאר מוד ועם כריס פול שרשם טריפל דאבל מול הקליפרס.

3. יוטה (1)

בפעם האחרונה שרודי גובר יצא חיובי לקורונה, הפרוטוקול הנוכחי לא היה קיים והליגה הושבתה וחזרה רק אחרי מספר חודשים לתוך בועה. הפעם הסנטר הצרפתי יחמיץ ימים ספורים בלבד ויהיה מעניין לראות כיצד הג'אז יסתדרו בלעדיו.

2. שיקגו (6)

שני סלי ניצחון עם הבאזר ברצף זה דבר נדיר, אבל זה בדיוק מה שקרה לדמאר דרוזן השבוע. הבולס נראים מצוין עם שמונה ניצחונות רצופים והעפלה למקום הראשון במזרח, בזכות הדרך בה דרוזן וזאק לאבין משתפים פעולה מבלי לדרוך אחד על השני. לחשוב שב-2017 מינסוטה העבירה את לאבין תמורת ג'ימי באטלר, שכבר מזמן ברח ממנה.

1. גולדן סטייט (3)

והנה עוד שחקן שמינסוטה מיהרה להיפטר ממנו מהר מדי. העיסקה שסידרה לווריירס את אנדרו וויגינס בתמורה לדאנג'לו ראסל ובחירות בסיבוב הראשון והשני, נחשבת לאחת הטובות שעשה בוב מאיירס בשנים האחרונות. ומדובר ב-GM שעשה הרבה עסקאות טובות. הקנדי מצא מקום מושלם עבורו, בלי הציפיות שבאות עם ההייפ של המקום הראשון בדראפט, ובלי הלחץ של הובלת קבוצה על הכתפיים, הוא יכול לפרוח וזה בדיוק מה שהוא עושה במפרץ סן פרנסיסקו. וויגינס הוא אתלט על, אבל השבוע קיבלנו מספיק דוגמאות גם ליכולת הקליעה שלו בקלאץ', כשגם בהפסד בניו אורלינס הוא הוביל את רשימת הקלעים.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה