רגע לפני הקפצת כדור הפתיחה של עונת 2019/20 ב-NBA, החלטנו לברר מי הם השחקנים שיש להם הכי הרבה מה להוכיח השנה. לברון ג'יימס, אולי כמעט כמו תמיד, נמצא בראשה. אלא שהפעם כך נראה, יש לו הרבה מה להוכיח גם על המגרש אך בעיקר מחוצה לו. הפלייאוף האדיר של קוואיי לנארד, שלקח קבוצה כמו טורונטו עד לאליפות, כמו גם הפריצה של יאניס אנטטוקומפו, גרמו לכך שלראשונה מזה יותר מעשור, לברון כבר לא נחשב לשחקן הטוב בליגה. אבל על מי עוד קיימת חובת ההוכחה? הרשימה לפניכם.
לברון ג'יימס
לא צריך להיות גאון כדי להבין שהמעבר מקליבלנד ללוס אנג'לס לא בהכרח עשה טוב ללברון ג'יימס. בקיץ שעבר, עוד לפני המעבר, הפופולריות של קינג ג'יימס הייתה בשיאה, הוא חזר מהופעה שמינית רצופה בגמר, הצהיר שיש לו קייס כדי להיזכר ככדורסלן הגדול אי פעם בזכות אותה אליפות עם קליבלנד, פתח בית ספר באקרון עיר הולדתו, ולא שכח לבקר את זה שיושב בבית הלבן כשהיה צריך. באותה תקופה היה נדמה כי המלך פשוט לא יכול לטעות.
המחשבה כי המעבר לעיר המלאכים יהפוך אותו למותג גדול עוד יותר, הייתה סבירה. אחרי הכל, כבר אז היו שחיברו את ג'יימס לבית הלבן, אז למה לא להגיע לעיר שמבוססת על חלומות ולמועדון הכי גדול מהחיים? הצלחה בלייקרס אמורה הייתה להפוך את לברון לאגדה, אבל בפועל הכל הלך הפוך. הלייקרס הפכו לבדיחה על הפרקט ומחוצה לו, החיבור לריץ' פול החלקלק בטרייד שלא קרה עם ניו אורלינס, פגע בו ובתדמיתו. ואם זה לא מספיק, הייתה גם פציעה מרגיזה - אירוע נדיר כשלעצמו בקריירה הארוכה של לברון.
חטא ההיבריס כך נדמה, סופסוף תפס את לברון, אך במקום להצטנע ולעבוד קשה על מנת לשמור על תדמיתו החיובית, לברון נפל לבור עמוק עוד יותר כשהגיעה פרשת סין. הציטוטים שלו כנגד דריל מורי, למרות ההסברים כי הוא לא התכוון להיכנס לוויכוחים הסוערים בעניין זכויות אדם וחופש דיבור, פגעו בו יותר. לפתע הוא הצטייר כמי שכל מה שאכפת לו הוא ההכנסות לתאגיד שלו. בהונג קונג כבר שרפו חולצות שלו ולפתע הוא הפך לדמות שנויה במחלוקת.
אבל לברון הוא עדיין מקצוען ותמיד ידע להתנתק מרעשי הרקע. גם הוא יודע שהצלחה עם הלייקרס העונה תהיה שווה עבורו הרבה מכל פגיעה בתדמית, ועל הדרך תשכיח את הביקורות. קינג ג'יימס לא שיחק במשך שישה חודשים ואמור להגיע רעב ורענן בפתיחה. בעונה שעברה הוא גם לא שיחק לצד סופרסטאר אמיתי ועכשיו יוכל להעלות רמה. האם זה יספיק לאליפות? קשה להאמין. אבל מצד שני, אל תהמרו נגד המלך אף פעם.
קוואי לנארד
כל מי שהתגורר או אפילו רק ביקר ב-LA, יודע שהקליפרס לא ממש מהווים פקטור בעיר. אין מה להשוות בין כמות האוהדים שיש ללייקרס לבין אלה של יריבתם העירונית ולא ממש תפגשו אותם ברחוב. ובכך זאת, קוואי לנארד תעתע בכל הליגה בקיץ ועזב בית חם עם קבוצה מצוינת בטורונטו, לטובת מועדון בלי מסורת של ממש. אם וכאשר תגיע אליפות, הוא ימצא את עצמו חוגג לצד כמה אלפים בודדים לעומת הטירוף שאחז את קנדה בקיץ. זה כמו שמישהו יציע לכם להגיע לחתום על חוזה באחת משתי הקבוצות של בירת קטלוניה, ואתם תבחרו באספניול במקום בברצלונה. זו פחות או יותר ההשוואה.
הבחירה שלו בקליפרס, בעיקר בדרך בה היא נעשתה, הביאה עליו הרבה ביקורת ובסופו של דבר גם תצטרך להצדיק את עצמה. למרות הפוטנציאל, האליפות עדיין לא בכיס ועל הדרך הוא יצטרך להוכיח שהוא יכול להפיל את המלך בדרך (למרות שכבר עשה את זה במדי סן אנטוניו). זכייה באליפות אישית שלישית בסיטואציה שנוצרה, תשווה את מספר הטבעות של ג'יימס ובעצם לא תהיה מניעה מלקבוע כי מדובר בשחקן טוב מלברון גם בראי ההיסטוריה.
פול ג'ורג'
עם כל הכבוד לקוואי, שבוודאי יעשה את שלו, ג'ורג' הולך להיות דמות מסקרנת הרבה יותר השנה. מי שסיים במקום השלישי בבחירת ה-MVP של כל הליגה אשתקד, עשוי להתברר רק כשחקן הרביעי הטוב ביותר בסטייפלס סנטר העונה וגם הוא עזב בית חם לטובת הפרויקט המסקרן של סטיב באלמר. ג'ורג' יחזור מפציעה בקרוב, אבל בינתיים לקליפרס יש סגל מספיק חזק שיוכל להסתדר גם בלעדיו. בסופו של דבר, PG יצטרך להוכיח שהוא ההבדל בין קבוצת פלייאוף מצויינת, לבין קבוצה אלופה במערב הקשה לפיצוח.
ג'רו הולידיי
אחרי כל הרעש שמביא איתו זאיון וויליאמסון, נשארנו עם קבוצה לא רעה בכלל בניו אורלינס. הולידיי הוא אחד השחקנים הבלתי מוערכים בליגה ונחשב גם לשומר מצוין, אבל משום מה עדיין לא זכה להערכה ראויה ומעולם לא קיבל יותר מדי איזכורים לאולסטאר למשל. השנה יש תחושה שהולידיי יוביל את הפליקנס הצעירים בדרך להיחשב לסופרסטאר שהוא יכול להיות בשלב הזה של הקריירה. נראה אם זה יקרה.
זאיון וויליאמסון
הרוקי המדובר ביותר מאז לברון, רוצה להיות גדול ממנו. הבעיה היא שבינתיים הוא לא הוכיח שום דבר מלבד את העובדה שנכון לעכשיו, מדובר בשחקן מאוד פציע. הוא פוצץ נעלי נייקי וגרם לנשיא אובאמה להתבטא בעניין, ובמהלך הטרום עונה הספיק להחמיץ משחקים פעמיים בגלל פציעות. אז אולי לא נקבל גרג אודן גרסת 2.0, אבל בהחלט ייתכן שהגודל וסגנון המשחק יזכירו יותר את ג'ואל אמביד מאשר לברון. שחקן מצוין, אבל אחד שלא יכול לשחק יותר מ-35 דקות - מה שיכול להזיק במיוחד בפלייאוף.
כריס מידלטון
על אנטטוקומפו כבר דיברנו מספיק, אבל מי שבאמת יצטרך להשתפר במילווקי השנה, הוא קריס מידלטון. למי ששכח, מידלטון חתם בקיץ על חוזה מיליונים ששם אותו בשורה אחת עם קליי תומפסון, טוביאס האריס וכן, מעל שחקנים כמו קווין דוראנט למשל. העיניים יופנו לעברו יותר מאשר אל כל אחד אחר השנה במילווקי. במערב הוא לא היה נכנס לאולסטאר, בטח עם היכולת שהוא הציג במהלך סדרת הפלייאוף מול טורונטו. עכשיו הוא יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לשמש כצלע השנייה החשובה כל כך לצד הגריק פריק.
בן סימונס
עוד שחקן שאיכזב בגדול בפלייאוף האחרון הוא סימונס. העונה גם הוא יודע שהוא צריך לקחת על עצמו יותר ואולי גם להשיל את 'קללת קרדשיאן' שהכבר הפילה את למאר אודום, כריס האמפריס וטריסטן תומפסון. פרשנים שונים בליגה קבעו כי סימונס עבד על אספקטים שונים במשחק וכי העונה הוא יעשה קפיצת מדרגה של ממש. אבל את ג'יילן רוז, פרשן ESPN, זה לא ממש הרשים. "אני לא יודע אם הוא מסוגל לקפיצה משמעותית", טען שחקן העבר. "אני אוהב אותו כאתלט, פליימייקר וכאיום תמידי לטריפל דאבל. ברור שהוא צריך לשפר את אחוזי הקליעה שלו מחוץ לצבע, אבל הבעיה היא שעד עכשיו לא ראינו אותו אפילו מנסה לזרוק מרחוק. מבחינתי המעבר הזה מ'לא לנסות' לבין 'שיפור מסוים' בקליעה הוא פשוט בעייתי. זה לא משהו שקורה כל כך מהר".
ראסל ווסטברוק
ואם כבר מכונת טריפל דאבל, אז הנה הגענו לאיש שכנראה יצטרך לשנות את סגנון המשחק שלו לגמרי העונה. ראס יצרך להראות שהוא לא רק השחקן הסוליסט שהכרנו וכי השילוב בינו לבין הארדן אשכרה יכול לעבוד. זה לא ממש קרה כשהשניים שיתפו פעולה ב-OKC והארדן נאלץ לעלות רוב הזמן מהספסל בגלל הסגנון הדי דומה ביניהם. כרגע, הארדן הוא הכוכב הגדול יותר ובעל הבית ביוסטון, אבל בשביל שהקריירה של שניים מהכוכבים הגדולים בדורנו לא תתמסמס בלי טבעת, לפחות אחד מהם יצטרך להשתנות. ראס הוא החשוד המיידי.
כריס פול
לפעמים חוזה מפוצץ עלול לפגוע לך בקריירה יותר מאשר להועיל. זה מה שקרה לכריס פול, שהשאיר תחושה של שכר לא מוצדק ביחס לתרומה שלו ביוסטון בעונה החולפת. נכון, אם הוא היה שומר על עצמו בריא באותה סדרה מול גולדן סטייט, אולי היינו מדברים אחרת, אבל המניה של פול נמצאת בירידה מתמדת מאז. באוקלהומה סיטי הוא לא אמור להישאר יותר מדי, אבל פתיחת עונה טובה לצד סגל שיכול להפתיע עם סטיבן אדאמס, שיי גיליגוס אלכסנדר ודנילו גאלינרי, הוא מקווה להפתיע את אלה שהספידו אותו כבר מזמן.
בראד סטיבנס
המאמן היחיד ברשימה, שכבר הוכיח שיש לו מוח כדורסל חד, אבל לא בהכרח הצליח להתמודד כמו שצריך עם ניהול הצוות שלו ובעיקר עם שחקנים דומיננטיים כמו קיירי אירווינג בעונה החולפת. לפני כן ראינו אותו כושל שוב ושוב מול לברון ג'יימס, גם כשלקליבלנד הייתה קבוצה פחות טובה. עוד כישלון בפלייאוף עלול לקצר את ימיו בבוסטון.