מאז ומעולם, הליגה האיטלקית הייתה מזוהה עם חמישה צבעים עיקריים – שחור, לבן, שחור, אדום וכחול. אוהבי הסרייה א’, אלה שלבטח התאהבו בה בשנות ה-90 המופלאות ובתחילת שנות ה-2000 המרתקות, זוכרים ‘ראש חץ’ ברור מאוד שסימל את השליטה בכדורגל בארץ המגף במשך עשורים – יובנטוס, מילאן ואינטר, בסדר כזה או אחר. במרוצת השנים קיבלנו הבלחות למיניהן של נאפולי, רומא, לאציו ואטאלנטה בשנים האחרונות, אלא שנדמה שסמליהן של הקבוצות מצפון המדינה לנצח יישארו כמזוהים ביותר עם הענף, שמשתוקק לשליטה חדשה אחרי 9 שנות הגמוניה של הגברת הזקנה מטורינו. 

ונדמה שלפחות בתקופה האחרונה, במילאנו שוררת אווירה של שינוי באוויר, של חזרה למקורות. אחרי שנים של אכזבות, מילאן ואינטר, שזכו יחדיו 36 פעמים בסקודטו (18 כ”א) מרגישות שאפשר לעשות את זה ולהחזיר עטרה ליושנה, להזכיר לכולם שהן היו כאן קודם. הערב (שבת, 19:00) שתיהן תיפגשנה ל’דרבי דלה מדונינה’, שהעונה מקבל משמעויות אחרות לגמרי מכפי שהרגיל אותנו במרבית העשור הנוכחי. מן הצד האחד אינטר, הקבוצה הנהדרת שבנה אנטוניו קונטה ומצהירה בריש גלי על יומרות האליפות שלה, בעוד שבצד השני של העיר, מילאן עושה קולות של קבוצה שכבר התחילה בתהליך בריא ונכון בדרך הבטוחה בחזרה לצמרת הכדורגל האיטלקי כצעד ראשון עבור סגנית הזוכות בליגת האלופות עם 7 כאלה, למי שבמקרה שכח. האמת – כבר קשה לחכות.  

המשחק, כמו כל משחקי הליגה האיטלקית, ישודר בערוץ ONE2 למנויי yes ,HOT סלקום TV ופרטנר TV.

פאולו מלדיני מול רונאלדו. האגדות של תחילת שנות ה-2000 (רויטרס)פאולו מלדיני מול רונאלדו. האגדות של תחילת שנות ה-2000 (רויטרס)

קרב על ההיסטוריה

רגע לפני שנתייחס ליחסי הכוחות כיום, חייבים לתת קפיצה קטנה להיסטוריה, איפה הכל התחיל. מי האמין אי שם בתחילת שנות ה-2000 שמילאן, “גרנדה מילאן” של אותה תקופה, תסתכל על אינטר מלמטה 20 שנה לאחר מכן. שנת 2006 הייתה נקודת תפנית משמעותית בהיסטוריה של הכדורגל האיטלקי, כזו ששינתה בן רגע את מפת יחסי הכוחות והעלתה לשלטון את אינטר, שבמשך שנים התרגלה להיות בעקבן של שתי השליטות –מילאן ויובה. מדובר כמובן על פרשית הקאלצ’ופולי הידועה לשמצה, זו שגילתה על כשלים מכוונים במינוי השופטים למשחקיהן של שתי הקבוצות ששלטו בצורה די ברורה בסרייה א’, והובילה כזכור לשלילת שתי האליפויות של הגברת הזקנה והורדתה לסרייה ב’, בעוד שבמקרה של מילאן, שהואשמה בסעיפים מעט פחות חמורים, בית הדין הסתפק בהורדת 17 נקודות בתחילת עונת 2006/7.  

שחקני אינטר חוגגים בדרבי של 2007 (רויטרס)שחקני אינטר חוגגים בדרבי של 2007 (רויטרס)

מי שכמובן נהנתה מההפקר היא אינטר. הנראזורי, שהפעם האחרונה בה זכו באליפות לפני כן הייתה בעונת 1988/89, ניצלו את הסיטואציה לטובתם ורצו ל-4 זכיות רצופות בסקודטו (5 אם מחשיבים את האליפות שקיבלו על השולחן העגול ב-2005/6), והינה לכם גבירותי ורבותי, מהפך – 17:18 לאינטר על היריבה העירונית השנואה בטבלת האליפויות, שנייה רק ליובנטוס. רגע לפני העליה לשלטון של הגברת הזקנה, שנמשכת למעשה עד ימינו, מילאן הצליחה להתאושש מהמכה הקשה, אחרי שזלאטן איברהימוביץ’, שעוד קודם לכן זכה ב-5 אליפויות רצופות (2 שנשללו ביובנטוס ו-3 באינטר) חזר מקדנציה לא מוצלחת בברצלונה כדי לעשות מה שהוא יודע יותר טוב מכל שחקן אחר כנראה וקבע 18:18 אחרי שסחף את הרוסונרי לאליפות מרשימה ב-2010/11. ומאז – דממה.  

האליפות האחרונה של מילאן (רויטרס)האליפות האחרונה של מילאן (רויטרס)

מי יותר קרובה?

במשך 9 שנים, ישנה שאלה אחת שנותרת אינה פתורה בארץ המגף – מי תחליף את יובנטוס ותירש את כס המלכות? למען האמת, לפחות עד העונה שעברה, כל פתרון לשאלה הזאת לא היה יותר מהשערה, שכן סגניות הלכו ובאו, אך אף אחת מהן לא באמת הצליחה לערער על הדומיננטיות הבלתי נגמרת של הגברת הזקנה. לפחות עד העונה שעברה.

באליפות האחרונה זכתה יובה ביתרון נקודה בלבד על פני אינטר. למראית עין, נראה כקרב צמוד, אלא שהנזראזורי לא באמת היו שם במה שאנשים אוהבים לכנות ‘מאני טיים’. הפרויקט של אנטוניו קונטה הניב כדורגל נפלא לפרקים, אך עדיין חסר ב”בשר” בכדי לעשות את מה שנראה כבלתי ייאמן ולקחת את התואר. העונה, בניגוד לזו הקודמת – כבר אין אחד שלא מאמין, ויש להם את כל הסיבות לכך.  

שחקני אינטר. הפעם אין תירוצים (רויטרס)שחקני אינטר. הפעם אין תירוצים (רויטרס)

אינטר נראית לא פחות ממפלצתית בפתיחת העונה הנוכחית. שיטת ה-3-5-2 של קונטה מוכיחה את עצמה והתחזקה באחד השחקנים הכי טובים שמאמן שדוגל במערך הזה יכול לבקש, והוא אשרף חכימי עליו ארחיב בהמשך. למי שתהה – הצמד לאוטרו מרטינס את רומלו לוקאקו ממשיך לחורר רשתות בקצב מסחרר, כאשר השניים כבר הבקיעו יחדיו 6 שערים (3 כ”א) בשלושת המחזורים הראשונים של העונה, בעוד שחוליית הקישור בהובלת ניקולו בארלה, סטפאנו סנסי ורוברטו גליארדיני המבטיחים, קיבלה חיזוק ‘עם שיניים’ בדמותו של ארתורו וידאל, שהתאחד עם המאמן שהעלה אותו לתודעה ביובה ונראה בדיוק כחלק שהיה חסר לנראזורי בעונה שעברה כדי להיות קצת רעה יותר ואולי, לזכות באליפות. 

בקרב מירב הפרשנים, המאמנים, השחקנים וכל אנשי המקצוע הנוגעים בדבר באיטליה ישנו קונצנזוס חד וברור – זו העונה שבה אינטר צריכה לעשות את זה, הפעם שום תירוץ לא יתקבל. גם קונטה, שעוד בעונה שעברה הביע את מורת רוחו נוכח “הסגל הקצר” שעמד לרשותו לטענתו, הפע לא יכול לומר מילה, זאת אחרי שקיבל את כל מה שדרש מההנהלה.  

ארתורו וידאל. הוסיף רוע (רויטרס)ארתורו וידאל. הוסיף רוע (רויטרס)

מילאן בדרך למעלה

אם הייתם שואלים אוהדים של כל קבוצה אחרת בסרייה א’ האם היו רוצה שמילאן תחזור לגדולתה, רובם המוחלט היה משיב בחיוב. גם השונאים הכי גדולים של הרוסונרי משתעממים לראות איך עונה אחר עונה, המועדון שלנצח ייחקק בספר ההיסטוריה של המועדון, פשוט לא רלוונטי.  אלא שמי האמין שנגיף ארור אחד שהגיח לחיינו ושינה את כל עולמנו, ישנה גם את גורלה של מילאן.

לא ברור איך זה קרה, אבל משום מקום ובלי שאף אחד היה מוכן לזה – מילאן חזרה לתמונה, ושימו לב למאזן: מאז החזרה מפגרת הקורונה, הרוסונרי עומדים על רצף פשוט מטורף של 19 משחקים בכל המסגרות ללא הפסד, מתוכם 15 הסתיימו בניצחון. הנתון הזה כמובן לא הותיר ברירה להנהלת המועדון, שכבר סיכמה במהלך העונה שעברה עם ראלף ראנגניק הגרמני, שהיה אמור להגיע מלייפציג ולהפוך לסמכות המקצועית העליונה ולכל יכול במועדון, לבצע פניית פרסה ולהחתים את סטפנו פיולי, שכבר היה עם רגל ושלושת רבעי בחוץ לעוד שתי עונות במועדון כנגד כל הסיכויים. כמה שהכדורגל נזיל. 

סטפנו פיולי (רויטרס)סטפנו פיולי (רויטרס)

בכל אופן, גם פגרה קצרה בת חודש לא עצרה את המומנטום של מילאן. הרוסונרי, שהתחזקו בקיץ בברהים דיאס וסנדרו טונאלי, אמנם לא באמת מאיימים על האליפות (למרות שיש כאלה שכבר לוקחים אותם בחשבון) אך נראים מאוזנים ומאיכותיים מתמיד עם שלישיית קישור שיודעת גם לכסח וגם ליצור שכוללת את איסמעל בנאסר, פרנק קסייה וטונאלי, ועוד לא דיברנו על זלאטן איברהימוביץ’, שחגג בתחילת החודש את יום הולדתו ה-39 וממשיך להיות אימת הגנות הסרייה א’, כשפתח את העונה עם צמד מופלא. השבדי, שהספיק לכבוש ב-4:2 ב’דרבי דלה מדונינה’ בעונה שעברה אחרי שחזר לקדנציה שנייה במועדון בינואר האחרון, החלים לאחרונה מקורונה ויעמוד לרשותו של פיולי, ותאמינו לו שהקורונה באמת לקחה החלטה רעה ש”התעסקה איתו”.  

זלאטן איברהימוביץ' (רויטרס)זלאטן איברהימוביץ' (רויטרס)

המצ’אפ – באגף

לוקאקו, לאוטרו, זלאטן, טונאלי, לא מעט כוכבים יעלו לכר הדשא בג’זופה מיאצה (שמו של הסן סירו כשאינטר מארחת), אך נראה שנקודת המפגש המרתקת ביותר תתרחש באגף שמאל או ימין, תלוי מאיזה צד אתם מסתכלים על זה. באגף שמאל של מילאן נקבל את תיאו הרננדס, שלדעת רבים קיבע את מעמדו כמגן השמאלי הטוב ביותר בסרייה א’, בעוד שאת צד ימין של אינטר יחרוש אשרף חכימי המצוין, שנרכש ע”י הנראזורי בקיץ ב-40 מיליון אירו מריאל מדריד אחרי שהוכיח את עצמו כ”ווינג-בק” האיכותי ביותר בעולם, עם 9 שערים ו-10 בישולים ב-45 הופעות בכל המסגרות במדי השוורצגלבן ב-2019/20. 

הדרבי המילאנזי כבר הוכיח לנו שכל תוצאה בו לא תפתיע, אך דבר אחד בטוח – איש תחזוקת הדשא יצטרך לעבוד שעות נוספות אחרי שהצרפתי של מילאן והמרוקאי של אינטר יחרשו כל פיסת דשא כשיתמודדו ראש בראש ויספקו לנו מצ’אפ מרתק בין שני המגנים שנחשבים לדעת רבים כבין האיכותיים ביותר בתרומתם ההתקפית לא רק באיטליה, אלא בכדורגל האירופי כולו.  

אשרף חכימי. השחקן המושלם לשיטה של קונטה (רויטרס)אשרף חכימי. השחקן המושלם לשיטה של קונטה (רויטרס)

חכימי לא היה צריך יותר מ-23 דקות כדי לרשום את בישול הבכורה שלו באינטר כשסידר ללוקאקו שער שוויון בדרך ל-3:4 המטורף על פיורנטינה במחזור הפתיחה של העונה. מרתק יהיה לראות כיצד והאם המרוקאי הנפלא של קונטה, שגם הספיק לכבוש שער בכורה ולהוסיף עוד בישול ב-2:5 על בנוונטו, יצליח לבצע את אותן פריצות אופייניות באגף ימין כשמולו יעמוד שחקן בעל אופי כמעט זהה בדמותו של הרננדס. הצרפתי הפך מפלופ בריאל מדריד לכלי הנשק המרכזי של פיולי, גם בכל הקשור למשחק ההתקפה עם 6 כיבושים ו-5 בישולים בעונה שעברה, כשגם ב-2020/21 כבר הספיק המגן לרשום גול ובישול ומתפקד כקיצוני לכל דבר תוך שהוא מפגין כושר גופני יוצא דופן שמאפשר לו לבצע גם את הסגירות והחילוצים הנדרשים במשחק ההגנה.

שלושה מחזורים עברו, ומילאן עומדת על מאזן מושלם ומפתיע מכך – הרוסונרי עדיין לא ספגו שער. מנגד, אינטר תחת קונטה מציגה סגנון משחק התקפי שהניב עד כה 10 שערים (ממוצע של מעל 3 שערים למשחק) ושם בצד את החורים בהגנה, שכבר הוציאה 6 שערים מרשתו של סמיר הנדנוביץ’. יהיה מרתק לראות כיצד קונטה ופיולי יתכוננו לקרב טקטי מורכב שכזה, שעשוי לאלץ את מאמן מילאן לפתוח במערך מעט יותר זהיר על מנת לנטרל הכניסות הקטלניות של חכימי לאזור הרחבה, בעוד שמאמן אינטר יצטרך לחשוב גם הוא על פתרונות לטורבו של היריבה באגף ימין. אם וכאשר יפתח או לכל שלב שיעלה כמחליף, פיולי יהיה חייב להיערך גם לאלכסיס סאנצ’ס, כאשר תבנית ההתקפה של אינטר מתבססת בעיקר על לא מעט מהלכים בהם הצ’יליאני מקבל את הכדור במרכז המגרש ומשם מזהה את התנועה של המרוקאי, כאשר עושה רושם כי בין אקס מנצ’סטר יונייטד לאקס ריאל מדריד נבנית הבנה עיוורת שתיאלץ את הקבוצות לעשות לא מעט חושבים והיערכות מוקדמת. 

תיאו הרננדס (רויטרס)תיאו הרננדס (רויטרס)

זמן למספרים 

נחזור להיסטוריה – 225 משחקים רשמיים נערכו בין שתי הקבוצות של עיר האופנה. המאזן – 76:82 לטובת אינטר, בעוד ש-67 הנותרים הסתיימו ללא הכרעה. בשנים האחרונות המשוואה נוטה באופן מובהק לטובת הנראזורי, כאשר הניצחון האחרון של מילאן בדרבי במסגרת הליגה הושג עם 0:3 ב-2016, כאשר מאז, למעט ניצחון אחד של מילאן בגביע האיטלקי, אינטר ניצחה 5 משחקים כשעוד 3 הסתיימו בתיקו. 

בעונה שעברה נראה היה שזה הולך להשתנות. במחצית הדרבי שנערך בחודש פברואר לוח התוצאות הראה 0:2 לרוסונרי ונראה היה שבלילה הזה, אחרי 4 שנים, מילאנו סוף סוף תיצבע באדום-שחור. אלא שלא כך קרה, ופערי האיכות עדיין היו גדולים על מילאן והטו את הכף לטובתה של אינטר, שעם רביעייה ללא מענה במחצית השנייה רשמה 2:4 גדול באחד המשחקים הגדולים שקיבלנו מהכדורגל האירופי ב-2019/20.  

זלאטן כובש בדרבי האחרון (רויטרס)זלאטן כובש בדרבי האחרון (רויטרס)

מי שכבש את השני עבור מילאן וגרם לאוהדי הרוסונרי להאמין שהלילה הוא הלילה היה זלאטן איברהימוביץ’, שהעלה את מאזנו ל-8 שערים ב’דרבי דלה מדונינה’ ומיצב את עצמו לבדו במקום ה-7 בטבלת כובשי כל הזמנים של ההתמודדות. השבדי הבלתי נגמר, שהוא אחד מארבעה שחקנים בלבד שכבשו בדרבי המילאנזי במדי שתי הקבוצות, רחוק כעת שני כיבושים בלבד מאנריקו קאנדיאני שנמצא במקום החמישי ברשימת הכובשים בהתמודדות עם 10 שערים, גם הם במדי שתי הקבוצות (7 באינטר ו-3 במילאן). אגב, מלך שערי ה’דרבי דלה מדונינה’ לדורותיו הוא אנדריי שבצ’נקו, שהכניע את אינטר בתקופתו במילאן לא פחות מ-14 פעמים. אגדה.  

יחסי הכוחות

ערב ההתמודדות, עושה רושם שכאמור – שום תוצאה לא תפיל מהכיסא את מי שעוקב אחר הקבוצות בעת האחרונה. למרות זאת, מיטב המהמרים והמנחשים לבטח ישימו את כספם על אינטר שנראית כמועמדת הבכירה לשבור את ההגמוניה של יובנטוס. אם מעריכים זאת באחוזים, אפשר לומר שישנו יתרון קל לנראזורי, אולי של 45-55 לטובתה, אך לא מעבר לזה. 

סליחה מראש, אך כמאמר הקלישאה – “לדרבי חוקים משלו”, ולדרבי של מילאנו באמת יש כללים משל עצמו, כשנראה שהם נכתבים ממש בימים אלה, בהם שתיים מהאימפריות הגדולות של הכדורגל האיטלקי בפרט והאירופי בכלל מטפסות למעלה, כשהשאלה היחידה היא מי תטפס יותר גבוה. הערב, כשבניגוד לשנים האחרונות לשתיהן יש מה להציע, שתיהן תתמודדנה על תואר ‘מלכת עיר האופנה’, אך מעבר לכך – שתיהן תקבלנה הזדמנות להוכיח שהן עדיין באופנה, ובינינו – הרטרו תמיד חוזר לאופנה.  

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה