“אחרי הניצחון על נבחרת גרמניה בשמינית הגמר, לא היו שירי אוהדים לעברו של ראחים סטרלינג. בחירתו ל’איש המשחק’ נתקלה בלא מעט ביקורות מצד הפרשנים, ולמרות שהוא קיבל פרגון ברשתות החברתיות, הוא לא כיכב על שערי העיתונים. היעדרותו זעקה, כשבמקומו התנוססה תמונתו של הארי קיין כמעט בכל מגזין, לצד הגיבור החדש, ג’ק גריליש. מערכת היחסית של סטרלינג עם נבחרת אנגליה ועם הקהל האנגלי היא מערכת יחסית קשה ומתוחה. מדובר בשחקן שהפך את השיח על הגזענות בכדורגל לקונצנזוס, הוא עמד מול המצלמות ודיבר על הנושא באומץ. לא מגיע לו יותר כבוד?”

במילים האלה נפתחת הכתבה של ה’אתלטיק’ על ראחים סטרלינג ומעמדו מול הקהל האנגלי והציבוריות האנגלית בכלל. לא מדובר על מילים שנכתבו לפני מספר שנים, אלו מילים שנכתבו ממש לפני פחות משבוע, כשנבחרת שלושת האריות נמצאת בעיצומו של הטורניר הטוב ביותר שלו מאז מונדיאל 1966, וראחים סטרלינג הוא הגיבור הגדול. אבל זה סיפור הקריירה של הקיצוני האנגלי שנולד בג’מייקה, ומגיל צעיר סבל מחשדנות, חוסר פרגון, וכן, גם גזענות. הערב (ראשון, 22:00), כשנבחרת אנגליה תפגוש באצטדיון וומבלי את איטליה, הוא יכול להשאיר את הכל מאחור, ולהפוך לגיבור האולטימטיבי ששמו ייחקק בדפי ההיסטוריה של הכדורגל.

האם הטענות כלפי ה-VAR מוצדקות או לא?

הילדות הקשה והצרות מחוץ למגרש

סטרלינג נולד בג’מייקה למשפחה ענייה, ואיבד את אביו שנרצח כשראחים היה כבר בן שנתיים. בגיל חמש הוא ומשפחתו עברו ללונדון, והתגוררו ממש ליד אצטדיון וומבלי, שהפך עבורו לסמל למה שירצה להיות בעתיד. בעבר סיפר כי אחת מהמורות שלו אמרה לו שהוא יהיה שחקן כדורגל מצליח, או יגמור בכלא. את האצטדיון ואת תחנת הרכבת המובילה עליו הוא הנציח כקעקוע על גופו.

אחרי שבע שנים באקדמיה של קווינס פארק ריינג’רס, ליברפול החליטה לשלם על סטרלינג הצעיר כ-600,000 פאונד ב-2010. למרות שערך את הבכורה שלו כבר בגיל 17 בעונת 2012, לתודעה של אוהדי הכדוגל באנגליה הוא נכנס בעונת 2013/14 המופלאה והחד פעמית של המייטי רדס באותה תקופה, כשיחד עם דניאל סטארידג’ ולואיס סוארס הרכיב את שלישיית SAS, רשם תשעה שערים ו-7 בישולים וכמעט הוביל את ליברפול לאליפות.

אבל מחוץ למגרש, העניינים היו רחוקים מללכת בצורה חלקה עבור סטרלינג, שכבר בגיל 17 הפך לאבא מהריון לא מתוכנן, הואשם על ידי בת זוגתו כי תקף אותו (אישומים שבוטלו לאחר שלא סיפקה עדויות למעשה), צולם מעשן נרגילה ונתפס שואף גז צחוק בעת חופשה באיביזה. אם נוסיף לזה את ההתרסקות המקצועית של ליברפול אחרי עזיבת לואיס סוארס והאכזבה מכך שלא הצליח להפוך לשחקן המוביל שקיוו במועדון, הקריירה של הכישרון האנגלי הצעיר הכי גדול באותה תקופה, הייתה במסלול התרסקות. 

ראחים סטרלינג (רויטרס)ראחים סטרלינג (רויטרס)

הפריחה בסיטי והיחס מהתקשורת האנגלית

בסופו של דבר, אחרי חודשים קשים אצל ליברפול בתקופה בה לא הסכים להאריך את חוזהו ואף לא הופיע למספר אימונים, סטרלינג קיבל את מבוקשו, והפך לשחקן האנגלי היקר ביותר באותה תקופה, כאשר מנצ’סטר סיטי הסכימה לשלם עליו כ-49,000 פאונד, והוא קיבל חוזה שהוערך בכ-200 אלף פאונד בשבוע, שהפך אותו לאחד המשתכרים הגבוהים בפרמיירליג באותה תקופה (לשם השוואה, ליברפול הציעה לו כ-90,000 פאונד בשבוע).

השילוב של התקופה החלשה מקצועית, הפרשות מחוץ למגרש, אופיו ה’רועש’, וכן, גם צבע העור שלו והחשדנות המובנית כלפיי מהגרים, הפכו את סטרלינג למטרה קלה עבור הצהובונים האנגלים, שדיווחו בהרחבה על בתים שרכש, מכוניות, ותהו כל הזמן האם הוא שווה כל כך הרבה כסף. הציפיות הגבוהות, היחס העוין, הכעס של אוהדי ליברפול שלעולם לא סלחו והסיקור הלא הוגן של התקשורת, השפיעו על סטרלינג גם בתחילת דרכו בסיטי. עד שהגיעה עונת 2017/18.

ראחים סטרלינג באיביזה (דיילי מייל)ראחים סטרלינג באיביזה (דיילי מייל)

אז, תחת פפ גווארדיולה, ראחים בן ה-24 פשוט התפוצץ עם 18 שערי פרמיירליג ו-11 בישולים, עונה שנתנה את העונות לשלוש שנים רצופות בהן סיים עם מאזן דו ספרתי בטור הכיבושים, הופך לאחד השחקנים הכי קטלניים בכדורגל האנגלי, ומוביל את סיטי לשתי אליפויות דומיננטיות בצורה בלתי נתפסת. במקביל, הפך סטרלינג לדובר הכי נחוש נגד הגזענות בכדורגל האנגלי, תקף את התקשורת והפך לפנים של המעורבות החברתית של כדורגלנים, עוד לפני שמרקוס ראשפורד הפך לכזה.

ראחים סטרלינג חוגג (רויטרס)ראחים סטרלינג חוגג (רויטרס)

התזמון הגרוע והאמון של סאות’גייט

רוב אוהדי הכדורגל באנגליה לא אוהבים את ראחים סטרלינג, את זה כבר בוודאי הבנתם. אבל בכל הנוגע לטורניר היורו הנוכחי, גם הטיימינג לא עבר לטובתו. הדחייה של המשחקים בשנה בעקבות מגפת הקורונה, הביאה את שחקנה של מנצ’סטר סיטי לקיץ כשהוא סיים את העונה הרעה ביותר שלו במדי התכולים, שאמנם החזירו את תואר האליפות והגיעו לגמר ליגת האלופות הראשון בהיסטוריה שלהם, אבל עשו זאת בשיטת משחק שונה, כשסטרלינג הופך לשחקן שמבלה את רוב זמנו על הספסל, בעיקר בחלק השני של העונה.

דווקא בגמר ליגת האלופות נגד צ’לסי, החליט פפ גווארדיולה לעלות עם סטרלינג בהרכב. הוא נראה לא חד, החמיץ לא מעט ושוב עורר ביקורות נגדו. אקורד הסיום שלו לעונה סימל את היכולת שלו לכל אורכה. דעת הקהל באנגליה הייתה ברורה – עם הכישרון האנגלי חסר התקדים בהתקפה ועם סאנצ’ו, פודן וגריליש המלהיבים, סטרלינג חייב לרדת לספסל. היה אף מי שקרא לא להזמינו. אבל גארת’ סאות’גייט חשבת אחרת, והלך עם האמת שלו.

גארת' סאות'גייט (רויטרס)גארת' סאות'גייט (רויטרס)

האנגלי בן ה-26, שעד היורו הנוכחי לא כבש בטורניר גדול, קיבל מקום של קבע ב-11 של האנגלים. זה התחיל עם יכולת לא טובה שלו אבל שני שערי ניצחון בשני משחק הפתיחה, המשיך עם שער נגד נבחרת גרמניה בשמינית הגמר, ולמרות שלא כבש ברבע ובחצי הגמר נגד דנמרק, כמעט כל מהלך מסוכן של האנגלים עובר דרכו, והוא היה זה שסחט את הפנדל המפוקפק נגד הדנים שהעלה את הנבחרת לגמר. סטרלינג שוב היה במרכז הביקורת והכעס הציבורי מצד מי שטען כי ‘צלל’, אבל הפעם לשם שינוי, הביקורת לא הגיעה מהבית.

ביום ראשון הקרוב, יגיעו 90 הדקות, אולי 120, אולי 120 פלוס דו קרוב פנדלים, שעשויים להכריע כיצד תיזכר הקריירה של סטרלינג. נבחרת אנגליה מקבלת לראשונה הזדמנות לזכות בתואר גדול אחרי 55 שנה, והזדמנות ראשונה לזכות בטורניר היורו. אם תזכה, סטרלינג הוא בהחלט אחד המועמדים המובילים לתואר שחקן הטורניר. הוא ייכנס להיסטוריה של הכדורגל האנגלי, יירשם באותיות של זהב וסביר להניח יקבל תואר אצולה. יותר מ-8 שנים אחרי שפרץ לתודעה, הילד הג’מייקני שספג כל כך הרבה בוז, ביקורת וחשדנות, יכול סוף סוף להשלים את התיקון שלו.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה