מורשתו של דייגו מראדונה בכדורגל הארגנטינאי והעולמי הייתה שונה לחלוטין ללא מונדיאל 1986. בלי הזכייה בגביע העולם, ספק אם הוא היה מוגדר על ידי רבים כגדול השחקנים בכל הזמנים, ומעלליו במקסיקו הגדירו את מקומו בהיסטוריה. שנה למותו, הגיוני אם כך להיזכר כיצד נולדה האגדה הזו, ועד כמה ההימור עליו לפני הטורניר היה שנוי במחלוקת. 

קרלוס בילארדו, שקיבל לידיו את נבחרת ארגנטינה זמן קצר אחרי הכישלון במונדיאל 1982 בספרד, בו הורחק מראדונה במשחק מול ברזיל, קיבל מראש החלטה אסטרטגית ברורה. הבוס עם האף הגדול התכוון לבנות את הכל מהיסוד לקראת ההצלחה בגביע העולם הבא, ואת ההצלחה הזו הוא רוצה לבסס את כישוריו של דייגו. ואולם, הדימוי הציבורי של הפליימייקר לא היה מזהיר. לא רק הכרטיס האדום ההוא היה בעוכריו. המעבר לברצלונה לא עלה יפה, הוא סבל מבעיות משמעת, כושר לקוי ופציעות, ופרשנים לא מעטים לא האמינו שהוא מסוגל לסחוב את ארגנטינה על גבו.

קרלוס בילארדו ודייגו מראדונה (רויטרס)קרלוס בילארדו ודייגו מראדונה (רויטרס)

לשם התחלה, הלך בילארדו על פתרון שהיה נתפס בכדורגל המודרני כהזוי ובלתי אפשרי – הוא פשוט לא זימן את מראדונה במשך יותר משנתיים. הוא רצה להרחיק אותו מאור הזרקורים, וכדי להציג תמונה הגיונית כלפי חוץ הודגש שהנבחרת התבססה בתקופה זו רק על כוכבי הליגה המקומית, בעוד שחקנים מאירופה לא היו רלוונטיים לפני תחילת מוקדמות המונדיאל בקיץ 1985.

מראדונה עצמו ידע, כמובן, היטב על התפקיד שיועד לו. בילארדו הרחיק מספר פעמים עד ברצלונה, והשניים ניהלו שיחות מעמיקות על כדורגל בעודם מטיילים על חופי קטלוניה היפים. בהזדמנויות אלה אף הבהיר המאמן לגאון שלו שהוא לא אמור להיות רק השחקן הכי טוב. הוא אמור לקחת מנהיגות ולקבל לשם כך את סרט הקפטן. התוכנית הזו נשמרה בסוד, והייתה סיבה טובה לכך – כאשר התגלתה היא עוררה ויכוח ציבורי נוקב, ואף פילגה את חדר ההלבשה.

דייגו מראדונה (רדאד ג'בארה)דייגו מראדונה (רדאד ג'בארה)

כי לארגנטינה כבר היה קפטן נערץ עם קבלות מוכחות. דניאל פסארלה הניף את גביע העולם הראשון של אלביסלסטה במונדיאל הביתי ב-1978, ונתפס כספורטאי למופת. הבלם הקרין מנהיגות שקטה, מעולם לא עשה כותרות שליליות, והיה המודל לחיקוי עבור הצעירים. מראדונה שידר מסר הפוך לחלוטין, והבחירה בו לא הייתה חינוכית בלשון המעטה. פסארלה סירב להשלים עם הגזירה, והעסק יצא פעמים רבות מכלל שליטה – הן בתוך הנבחרת, והן בתקשורת.

באופן כללי, בילארדו צבר לעצמו אויבים רבים. הסגנון ההגנתי והציני שלו היה מנוגד לחלוטין לזה של קודמו – ססאר לואיס מנוטי שהוביל את הנבחרת למדליות הזהב ב-1978 ודגל בכדורגל סוחף, פתוח ויצירתי. תומכיו של המאסטרו תיעבו את בילארדו, וסוגיית סרט הקפטן רק הוסיפה שמן למדורה. במשך תקופה ארוכה, נאלץ המאמן להתמודד עם קריאות להדחתו, אשר רק התגברו כאשר ארגנטינה כמעט הודחה במוקדמות. 

קרלוס בילארדו ודייגו מראדונה (רויטרס)קרלוס בילארדו ודייגו מראדונה (רויטרס)

האלביסלסטה היו זקוקים לתיקו ביתי מול פרו במחזור האחרון כדי להעפיל, אבל פיגרו 2:1 בדקה ה-81, כאשר פסארלה הצטרף להתקפה ושלח בעיטה נפלאה מזווית קשה. השוער הצליח להדוף איכשהו לעמוד, ריקארדו גארקה דחק את הריבאונד פנימה, והשמחה הייתה אדירה. "זה גם מה שיקרה במונדיאל. נסבול המון, אבל בסוף ניקח את זה", אמר אז מראדונה לחברו הטוב פדרו פאסקולי, איתו התחיל את דרכו בארחנטינוס ג'וניורס ואף חלק חדר במהלך גביע העולם עצמו.

פאסקולי, בן גילו של דייגו, היה באופן טבעי במחנה שלו כאשר התפתח מאבק האיתנים מול פסארלה. חורחה ולדאנו, כוכב ריאל מדריד, השתייך למחנה של פסארלה, ביחד עם הקשר המוערך ריקארדו בוצ'יני. היו שהגדירו זאת כמלחמה בין "הוותיקים" ל"צעירים", ופסארלה הצהיר בהזדמנויות שונות: "אני מוכן להיות רק מספר אחת". 

חורחה ולדאנו (רויטרס)חורחה ולדאנו (רויטרס)

זמן קצר לפני המונדיאל, כאשר איחרו מראדונה וחבריו הקרובים לאימון ברבע שעה, ניצל זאת פסארלה על מנת להפנות אליו אצבע מאשימה. "זה בגלל שאתם עושים סמים", צעק הקפטן המודח. "אל תתקע לאנשים סכין בגב. זה נכון שאני משתמש בסמים, אבל עכשיו אני נקי, והחברים שלי לא נוגעים בזה. אתה זה שמדביק להם תוויות", השיב דייגו. הוא תקף את פסארלה באופן אישי, וטען כי חשבון הטלפון המנופח שהגיע למלון היה באשמתו. כן, היו אלה ימים אחרים לגמרי – השחקנים היו צריכים לשלם בעצמם על השיחות הבין-לאומיות היקרות שניהלו, וכאשר איש לא לקח אחריות על הסכום הגבוה הוא חולק בין כולם. הייתה זו אחת הסוגיות הבוערות ביותר במחנה, ומראדונה ניצל אותה על מנת לנגח את יריבו.

בסופו של דבר, פרש פסארלה מהסגל עוד לפני המונדיאל. לפי הגרסה הרשמית, דלקת קשה במערכת העיכול גרמה לכך שלא היה כשיר, וכך זה מוסבר בספרי ההיסטוריה עד היום. סביר להניח שהסיבה האמיתית הייתה שונה, והקפטן האגדי פשוט סירב לנגן כינור שני לכוכב המופרע שקודם על חשבונו. בילארדו, ששמר על נייטרליות במאבק כלפי חוץ, תמך במראדונה מאחורי הקלעים, והשחקנים הבינו זאת היטב. אחרי עזיבתו של הבלם, שמעולם לא לבש עוד את מדי ארגנטינה, היה להם רק מנהיג אחד במקסיקו.

דייגו מראדונה (רויטרס)דייגו מראדונה (רויטרס)

ובאותו קיץ, דייגו היה המנהיג במלוא מובן המילה. גם ולדאנו, התומך הנאמן ביותר של פסארלה, הודה בכך ברצון. בילארדו השכיל לשכנע אותו להתרכז במשימה אחת בלבד במשך חודש שלם, ועשה את ההכנות זמן רב מראש. לפני פרסום הסגל למונדיאל, נסע הבוס לנאפולי, שם – כמו על חופי ברצלונה – ניהל שיחה נינוחה עם מראדונה בארבע עיניים והסביר לו את תפקידו הטקטי על המגרש באמצעות הזזת זיתים ועגבניות על פיצה. "אני לא יכול ולא רוצה לשנות את האופי שלך, אבל שים הכל בצד לזמן המונדיאל", הוא ביקש, ונענה בחיוב. במקסיקו, סמים ומסיבות לא עניינו את מראדונה. הוא היה מרוכז במשימה הלאומית, והמשימה הזו הפכה אותו למיתוס נצחי.

הייתה לבילארדו גם הפתעה טקטית שסייעה למצות את הפוטנציאל האלוהי של דייגו. הוא עבד עליה במשך שנתיים, אך שמר אותה בסוד ולא השתמש בה במהלך משחקי האימון, בהם הפסידה ארגנטינה לצרפת ואפילו לנורבגיה. ישראל נבחרה אז כיריבה האחרונה לפני גביע העולם, ונצחון 2:7 ברמת גן שיפר קצת את האווירה הציבורית, אך רוב הפרשנים היו משוכנעים כי בילארדו מוביל את ארגנטינה לאסון. היו אפילו דיווחים לפיהם השלטונות שקלו להדיח את האף הגדול ממש לפני המונדיאל על מנת למנוע התבזות. בילארדו גילה חוסן מנטלי אדיר אל מול הביקורת, וגם במהלך הטורניר שלף את השפן מהכובע רק ברבע הגמר.

קרלוס בילארדו (רויטרס)קרלוס בילארדו (רויטרס)

בשלב הבתים, ואפילו בשמינית הגמר מול היריבה המרה אורוגוואי, הציגה ארגנטינה את השיטה הקלאסית עם 4:4:2, ומראדונה זכה לשמירה הדוקה במרכז המגרש. ברבע הגמר מול אנגליה, שונה המערך במפתיע ל-3:5:1:1, כאשר דייגו הוסט לעמדה חופשית לחלוטין מאחורי חלוץ בודד. הוא נע על פני כל המגרש כאשר קישור מעובה של חמישה שחקנים היה אמור להעביר אליו את הכדורים – והתוצאה הייתה סנסציונית. מראדונה ידע שהמאמן סומך עליו, נכנס בחדווה לתפקיד המנהיג וקפטן, והרגיש שכל האומה מאחוריו. אז הוא דאג להכניס יצירות מופת לפנתיאון.

את שער היד נגד פיטר שילטון ואנגליה הוא תרגל עוד כאשר שיחק בנוער של ארחנטינוס ג'וניורס, ומבחינת הארגנטינים הרמאות הזו חיזקה מאוד את מעמדו. יש בדרום אמריקה המונח שנקרא viveza, אשר משמעותו היא חוכמת רחוב וערמומיות – ניסיון להרוויח תוך רמיסת כללים, שבירת חוקים והתעלמות מזולת. "כך אנשים מתחנכים בארגנטינה. אולי בעיות חברתיות וכלכליות רבות היו נפתרות אם התרבות שלנו הייתה אחרת, בלי viveza, כי במדינות אחרות זה פשוט מוגדר כפשע. זה חלק אינטגרלי מהעם שלנו, וכאשר אתה מצליח לרמות אתה חוגג", אמר בדיעבד ולדאנו על שער ההוא. היה זה הרגע הטהור של viveza מצידו של דייגו, והוא שחרר אותו לגמרי. אחריו בא הסלאלום המפורסם בתולדות המשחק, וגם צמד אדיר ל-0:2 על בלגיה בחצי הגמר.

מראדונה (רויטרס)מראדונה (רויטרס)

לקראת הגמר מול מערב גרמניה באצטקה, שמר מראדונה על קור רוח והרגיע את חבריו. פאסקולי נהנה לספר בדיעבד כיצד התקשה להירדם בלילה, על אף שהיה אמור בכלל להיות על הספסל, בעוד חברו הטוב ישן היטב לפני היום הקריטי ביותר בחייו. הביטחון העצמי הזה עבר ליתר השחקנים, והמערך המהפכני של בילארדו עבד גם הפעם, למרות השמירה ההדוקה של לותר מתיאוס – הגאון הצליח לברוח בדקה ה-85 כדי לספק את הבישול המכריע לחורחה בורוצ'אגה.

ואז הוא נישק את הגביע, עם חיוך רחב על פניו, והתמונה הזו הפכה לאייקונית. לו רק ידע מראדונה להמשיך את המומנטום מהחודש הזה, בו הפך למנהיג הכריזמטי, הגיע ראשון לכל אימון וניהל אורח חיים ספורטיבי בלי קוקאין... מה היה קורה אז? את זה לא נדע לעולם, אבל הסיפור של המונדיאל ההוא ילווה אותו תמיד, גם שנים ארוכות מאוד אחרי מותו.

מראדונה מניף את גביע העולם 1986 (רויטרס)מראדונה מניף את גביע העולם 1986 (רויטרס)
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה