דייגו סימאונה מתקרב בצעדי ענק לסגירת עשור באתלטיקו מדריד. תחת הארגנטינאי שמונה ב-2011 הקבוצה תמיד העפילה לליגת האלופות וסיימה ברביעייה הראשונה. צ’ולו לקח את הקולצ’ונרוס כפרויקט והחזיר אותם להיות אחד ממועדוני הפאר של אירופה ויריב לגיטימי להתחרות על ליגת האלופות בכל עונה.
משחקי הליגה הספרדית משודרים בערוץ ONE למנויי yes ,HOT, סלקום TV ופרטנר TV.
השיא היה בעונת 2013/14, כשאתלטיקו זכתה באליפות האחרונה שלה עד כה. כמו כן היא הייתה רחוקה מספר דקות מזכייה היסטורית בליגת האלופות. אולם מאז האדומים-לבנים נשארים על סטטוס קבוע – קבוצת הגנה חזקה, 0:1 אופייני ומקום שלישי או שני בעונה בה ריאל או בארסה ממש מועדות.
קבלת הפנים של לואיס סוארס באתלטיקועם חזרת הכדורגל מפגרת הקורונה, לצ’ולו הייתה הזדמנות פז להגיע שוב לגמר ליגת האלופות, אחרי שההגרלה סידרה לו מפגשים “נוחים” על הנייר בדרך לגמר. אבל, אתלטיקו הודחה על ידי לייפציג הנחותה ממנה, לפחות על הנייר, ושילמה ביוקר על מה שחסר לה כבר שנים – התקפה איכותית וחשוב מכך, מחשבה התקפית.
אז היא קיבלה פגרה ארוכה יותר מרוב הקבוצות בגלל ההשתתפות באירופה ורגע לפני פתיחת העונה העשירית של סימאונה על הקווים בבירה הספרדית, הקבוצה האדומה של העיר חייבת לשנות חשיבה ולעבור מהגנה עוצמתית להתקפה ‘רוצחת’.
דייגו סימאונה. צריך לשנות חשיבה (La Liga)דור הולך ונעלם
לא נכון להגיד שאתלטיקו הציגה רק כדורגל הגנתי. אם מסתכלים על הפרשי השערים, אז התשובה ברורה אך במועדון לאורך השנים כיכבו חלוצים נהדרים כמו רדמאל פלקאו, אנטואן גריזמן, פרננדו טורס, אלברו מוראטה ועוד. הבעיה העיקרית הייתה שבזה זה הסתיים. בדרך כלל היה חלוץ “9” אחד קבוע בחוד ולא היו לו מחליפים מספיק ראויים, או כלים התקפיים משובחים מספיק בשביל לספק יותר שערים.
העובדה שאתלטיקו עדיין מוכרת את הכוכבים שלה לקבוצות גדולות יותר (כל מי שציינו קודם) היא מכה בפני עצמה המונעת מהמועדון להתקדם צעד אחד קדימה ולעמוד בשורה אחת עם ברצלונה וריאל.
המדרידאים החליטו להשקיע ורכשו את ז’ואאו פליקס, שעתיד להיות הדבר הבא בכדורגל האירופי. כישרוני ככל שיהיה, הפורטוגלי לא יכול להצעיד לבד את הקולצ’ונרוס והוא יזדקק לסיוע מהחברים שלו ומהמאמן שלו, שיצטרך לבנות מערך התקפי יותר שיעזור לו להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. בשל כך ורגע לפני שהם פותחים את העונה, סימאונה סידר לפורטוגלי חבר נוסף להתקפה – לואיס סוארס, שבו נתעסק בהמשך.
פליקס. לא יכול לבד (רויטרס)אופי ארגנטינאי על המגרש ומספרים היסטוריים
בלי יותר מדי דיבורים, שימו לב למספרים המפלצתיים של אתלטיקו בהגנה מאז עונת האליפות 2013/14, בו ספגה 26 שערים. עונת 2014/15 (מקום 3) ספגה 29 שערים. עונת 2015/16 (מקום 3) ספגה 18 שערים בלבד (!), עונת 2016/17 (מקום 3) ספגה 27, עונת 2017/18 (מקום 2) ספגה 22, עונת 2018/19 (מקום 2) ספגה 29 ובעונה האחרונה סיימה במקום השלישי כשספגה 27 שערים.
מאז עונת האליפות, כשבכולן סימאונה על הקווים, מעולם אתלטיקו לא ספגה בעונה אחת בליגה מעל 30 שערים. מדובר בנתון מדהים. בזמן שהאלופות ריאל מדריד וברצלונה ספגו הרבה יותר, ההגנה של צ’ולו נשארה איתנה והמשיכה להוביל את הקולצ’ונרוס לליגת האלופות עונה אחרי עונה.
סימאונה, שמכנה תכופות את השוער יאן אובלק “הטוב בעולם”, אמר בעבר שהוא מייחס את סגנון המשחק שלו למה שהוא חונך עליו בארגנטינה: “אני בא מכדורגל אגרסיבי, לוחמני וחזק. זה משחק של גברים והניצחון צריך להגיע בשיניים. לפעמים אתה צריך לפצות על החסרונות שיש לך בעזרת הכוח המנטלי. רק בעזרת הראש תוכל לנצח לפעמים בקרבות הקשים ביותר”.
יאן אובלק. הגנה היסטורית (La Liga)סוארס מגיע לוונדה
אז כפי שכבר ציינו, חוליית ההתקפה הייתה החוליה החלשה של סימאונה. משום מה, צ’ולו תמיד התעקש על מספר שחקנים שהולכים איתו כבר כמה שנים ועדיין לא מצליחים לפגוע, או להוות יריב ראוי להתקפות שיש לריאל ובארסה.
אתלטיקו סיפקה את אחת ההפתעות הגדולות והמסקרנות ביותר של חלון ההעברות, כשצירפה לשורותיה את החלוץ האימתני של ברצלונה – סוארס. החלוץ האורוגוואי, שכבש 198 שערים בשש העונות בקטאלוניה, הוא חיזוק משמעותי מאוד להתקפה של הקולצ’ונרוס וכזה שיכול לעשות את השדרוג המתבקש.
סוארס. מגיע למדריד (רויטרס)יהיה מסקרן מאוד לראות את שיתוף הפעולה בין סוארס לפליקס, ועוד יותר מעניין אם דייגו קוסטה יישאר בסופו של דבר. אם יישאר אתלטיקו תחזיק בסגל בשני סקוררים מוכחים, שניהם “ילדים רעים” ששמם נקשר בלא מעט שערוריות.
אז אחרי הכל, רק סימאונה יודע את התשובה ויכול לספק לנו הסברים איזה אתלטיקו מדריד אנחנו הולכים לראות ב-2020/21. האם זאת תהיה כזו שתישען על יסודות המשחק שהוא בנה בעשור האחרון, או כזו שתעבור טרנספורמציה למשהו שעוד לא הכרנו. מה שבטוח, יהיה מעניין.