תככים ומזימות במדריד: מוריניו מול כל העולם

"אני לא רוצה להישמע שחצן, אבל אני אלוף אירופה ואני חושב שאני מיוחד". (יוני 2004, ז'וזה מוריניו מוצג כמאמן צ'לסי במסיבת העיתונאים שיצרה את הכינוי הכי מפורסם בכדורגל העולמי).

כמעט 7 שנים חלפו מאז ומוריניו הוא עדיין "המיוחד", מאמן שהצליח כמעט בכל מקום שהגיע אליו ומחזיק ברזומה מרשים שכולל – בין היתר – 6 אליפויות, 4 גביעים, 2 זכיות בליגת האלופות ועוד אחת בגביע אופ"א עם פורטו, צ'לסי, אינטר וריאל מדריד.

לספרד הוא הגיע בקיץ האחרון עם מאזן מדהים: רצף של 136 משחקי ליגה ביתיים ללא הפסד, שהחל אי שם בפברואר 2002 ונגמר רק בחודש שעבר. הפורטוגלי החזיק ב-100% הצלחה ב-14 משחקי הליגה הראשונים של העונה הנוכחית בסנטיאגו ברנבאו, עד שספורטינג חיחון עשתה לזה סוף, או ליתר דיוק מיגל דה לאס קוובאס.

קשר אתלטיקו מדריד לשעבר הבקיע את השער היחיד ב-0:1 המפתיע, שהחל את חודש אפריל הסוער של הבלאנקוס, והצליח איפה שמנצ'סטר יונייטד, ארסנל, ליברפול, מילאן, רומא, יובנטוס, ולנסיה, ויאריאל, סביליה, אספניול, הקולצ'ונרוס, בנפיקה וספורטינג ליסבון נכשלו במשך יותר מ-9 שנים.

חלפו עוד 4 שבועות והגיעה לברנבאו סראגוסה, קבוצת תחתית נוספת מהליגה שמכנים אותה ככזו שמחולקת לשתיים: זו של בארסה וריאל, וכל היתר. האורחים מאראגון עטו על המציאה, השחילו שלישייה לרשת של איקר קסיאס, השפילו את ריאל 2:3 וניצחו אותה בחוץ בפעם הראשונה מאז דצמבר 1999.

קסיאס בהלם אחרי שספג מול סראגוסה (GettyImages)

מוריניו שרק 3 ימים לפני כן נוצח 2:0 על-ידי ברצלונה בקלאסיקו של ליגת האלופות, ספר כבר הפסד ביתי שני ברציפות. מתי הפעם האחרונה שזה קרה לו? גם הוא כבר שכח. הפורטוגלי אמנם פתח עם הרכב משני שכלל – בין השאר - את אזקיאל גאראיי, נאצ'ו, אסטבן גראנרו וסרחיו קנאלס, אבל הוא לא השתמש בזה כתירוץ. "זו היתה כמעט אותה קבוצה שניצחה בקלות את אתלטיק בילבאו (0:3) ו-ולנסיה (3:6)", הסביר "המיוחד", "אני לוקח אחריות על כך".

מערכה ראשונה: מוריניו VS רונאלדו
בתקשורת הספרדית ניסו לרדת לסוף דעתו של מוריניו, שביצע רוטציה קיצונית למדי ולא כלל את כריסטיאנו רונאלדו, צ'אבי אלונסו, לסאנה דיארה וראול אלביול בסגל למשחק מול סראגוסה. כשנדרש לספק הסברים, הוא הסכים לדבר בהרחבה על כל המנופים חוץ מאחד: CR7. צ'אבי אלונסו ודיארה? "הם מותשים וצריכים מנוחה לפני הגומלין מול בארסה", טען "המיוחד". אלביול? "יש את פפה וסרחיו ראמוס". ומה עם רונאלדו? "זו החלטה שלי", הבהיר מאמן ריאל.

בעיתון ה"אס" שיוצא במדריד היו בטוחים שההחלטה לא לכלול את CR7 בסגל לראשונה העונה מסיבה שלא קשורה לפציעה או להשעייה, היא סגירת חשבון של מוריניו עם הכוכב הגדול שלו. רק ביום רביעי, לאחר המשחק הראשון בחצי-גמר ליגת האלופות, רונאלדו ביקר את שיטת המשחק ההגנתית של מאמן ריאל ב-3 מפגשי הקלאסיקו האחרונים - בליגה, בגמר גביע המלך ובצ'מפיונס.

"הייתי עסוק בלהתגונן. אני לא אוהב את זה, אבל צריך להסתגל כי זה מה שמבקשים ממני", אמר אז הקשר שראה את המשחק מול סראגוסה מיציע הכבוד במדריד, שם ישב לצידה של חברתו, אירינה שייק, ולא נראה מוטרד יותר מדי מכל הסיפור. "למה נתת לנו את הליגה, מוריניו?", תהו בעיתון "ספורט" הקטאלוני באמירה שהיא יותר מעקיצה לעבר אויב הציבור מספר 1 בברצלונה, שטען כי אין לו בעיה עם מה שאמר רונאלדו מכיוון שזו "דעתו".

רונאלדו וחברתו בסנטיאגו ברנבאו. לא נראה שהוא סובל (GettyImages)

הביקורת של CR7 – הראשונה שסופג מוריניו משחקן של ריאל מאז הגיע למדריד, ועוד בפומבי – פתחה תיבת פנדורה, לפחות על-פי פרסום בעיתון "אל פאיס" הספרדי, ממנו עולה הרושם שההפסדים לברצלונה, חיחון וסראגוסה הם הבעיה הכי קטנה של "המיוחד" ושההתבטאויות של רונאלדו הן רק קצה הקרחון.

יאללה בלאגן
שחקני ריאל שנחו ביום חמישי, שבו להתאמן למחרת לקראת המשחק מול סראגוסה ועבור רובם, היתה זו הפעם הראשונה שהם ראו אחד את השני מאז הקלאסיקו. אף אחד מהם לא אמר מילה על שיטת המשחק של מוריניו עד עתה פרט לרונאלדו, אבל כשהם נכנסו לחדר ההלבשה במתקן האימונים, הניצרה השתחררה והבלאגן התחיל לחגוג.

רונאלדו בקלאסיקו. היחיד שהעז לדבר בפומבי (GettyImages)

זה עוד התחיל באסיפה שקטה, בה הנוכחים הביעו את דעתם על הטקטיקה של "המיוחד", אבל מהר מאוד הגיע לדציבלים גבוהים. "זו בושה!", "אנחנו ריאל מדריד!" ו-"אנחנו לא יכולים לשחק ככה יותר", היו משפטים שחזרו על עצמם פעם אחר פעם תוך כדי שאפילו השחקנים הנאמנים ביותר למוריניו, מהנהנים עם הראש בהסכמה או פשוט יושבים בצד, שותקים ומתכוננים לתחילת האימון - דוגמת רונאלדו. וכל זאת לעיני עוזר המאמן, אייטור קראנקה, ומאמן הכושר, רוי פאריה, שיצאו מיד מחדר ההלבשה בלי לומר אף מילה.

רק כדי להבין עד כמה מקרה שכזה נדיר – לא רק בריאל, אלא בכל קבוצה של מוריניו – צריך להבין שבכל מועדון שאליו הגיע הפורטוגלי, הוא קיבל שליטה מוחלטת על הנעשה בפן המקצועי – במשחקים, באימונים, סקאוטינג, רכש, הכל. שיטת העבודה שלו היא כזו שנהוגה באנגליה, שם המנג'ר נמצא בראש הפירמידה, בעוד שבספרד האיש על הקווים הוא מאמן ולרוב יש מעליו מנג'ר/מנהל מקצועי.

קראנקה עם מוריניו. היה עד לאסיפה של השחקנים (GettyImages)

אותו הדבר גם בריאל, שם חורחה ולדאנו משמש כמנהל הספורטיבי – משהו שמוריניו לא ממש אהב כבר מההתחלה. הוא לא הסתדר עם הארגנטיני בן ה-55 וככל שחלפו החודשים הוא צבר יותר ויותר כוח - בכפוף להחלטה של הנשיא פלורנטינו פרס - עד כדי כך שעל-פי התחזיות, ולדאנו אמור להפוך לדובר בעונה הבאה ולפנות את מקומו לזינדין זידאן, בו מעוניין "המיוחד".

הצד האפל של מוריניו
בהמשך ישיר למעמדו של מוריניו בריאל ולמוניטין שהוא צבר בפורטו, בצ'לסי ובאינטר, השחקנים כיבדו את הבוס האמיתי של ריאל. מעטים העזו להביע את דעתם על החלטה כזו או אחרת של "המיוחד" – שלא לדבר על השמעת ביקורת – וגם כשהם עשו זאת, זה היה בשקט וכשאף אחד לא שומע. בעיקר אף לא אחד מהארבעה: קראנקה, פאריה, ז'וזה מוראיס שמופקד על המעקב אחרי היריבות וחאבייר גארסיה קול, אף הוא מהצוות המקצועי.

קראנקה (מימין) ופאריה עם מוריניו. האוזניים של "המיוחד" (GettyImages)

למה? כי השחקנים הבינו שהארבעה האלו – מהקרובים ביותר למוריניו במועדון – הם "אנשים של הפורטוגלי", האוזניים שלו. בכל פעם ששחקן כזה או אחר פצה את פיו ליד אחד מהם, זה הגיע ל"מיוחד" באופן מיידי. אלא שביום שישי האחרון נשברו כל הכללים. לשחקנים נמאס מהמשחק ההגנתי והפחדני של ריאל, מועדון לא פחות גדול מבארסה וכזה שדגל לאורך שנים באוריינטציה התקפית.

עכשיו, המכשול הכי גדול של הפורטוגלי הוא חדר ההלבשה, משהו שבעבר היה היתרון הבולט ביותר שלו. בכל הקבוצות שבהן עבד, הוא הצליח לחבר את השחקנים בצורה אופטימלית ולמקסם את היכולות שלהם. "המיוחד" הפך לדמות אב עבור כמעט כל אחד ששיחק תחתיו ודוגמא טובה לכך הוא הרגע המפורסם לאחר הזכיה עם אינטר בצ'מפיונס, בו מוריניו חיבק את מרקו מטראצי כששניהם מזילים דמעה.

מוריניו ומטראצי חוגגים בגמר ליגת האלופות (GettyImages)

המתיחות הכי גדולה בשלב זה היא בין הפורטוגלי לרונאלדו, הכוכב והשחקן הכי טוב שלו, שכבש כבר 42 שערים העונה. הקשר שהתרגל לכבוש בכמויות, ירק דם בכל מפגש מול בארסה עד היום ובמהלך הקלאסיקו האחרון, אחרי שנמאס לו לראות את הכדור עובר מהרגל של שחקן אחד במדי הבלאוגראנה לאחר, הוא ניסה ללחוץ על היריבה, אבל אחרי שהקטאלונים עשו לו "משולשים", הוא זעם.

האלמנט הבסיסי ביותר להצלחה של משחק הלחץ הוא שכמה שחקנים יעשו אותו בו זמנית, כך שזה נועד מראש לכישלון מכיוון שמוריניו הנחה את שחקניו להישאר מאחור ולשחק מבוקר. זה נראה כמו מהלך תמים, שבו רונאלדו ניסה לחטוף את הכדור ולעזור לקבוצתו, אבל כאן הכל התחיל לפרוץ החוצה.

רונאלדו ומוריניו. איך זה ייגמר? (רויטרס)

נועל את המשרד ושומר על הדשא
הביקורת של השחקנים – מתוך המועדון – היא הקיצונית ביותר, אבל לא היחידה שספג מוריניו העונה. נשיא הבלאנקוס לשעבר, רמון קלדרון, אחד שלא אוהב את העוצמה שיש לפורטוגלי, תקף אותו: "מוריניו הוא בעצם הבעלים של המועדון. אפילו סגן הנשיא לא יכול להיכנס למשרד שלו בגלל שהוא משאיר אותו נעול".

"ריאל 'חטופה' בידי מוריניו", אמר סגן נשיא ברצלונה, קרלס וייארובי על הפורטוגלי שניצל את המעמד שלו – כמאמן החזק ביותר בברנבאו מזה שנים רבות – כדי לעשות מה שבא לו. וזה אומר, פחות או יותר, הכל: הוא טען שהלו"ז של הקטאלונים נוח יותר מאשר זה של ריאל (ואז חזר על שוב. ושוב. ושוב), החרים מסיבות עיתונאים (ואפילו הופיע לאחת כזו בלי להוציא מילה) והורה לא להרטיב את הדשא בברנבאו ולא לקצץ אותו לפני משחקי הקלאסיקו במדריד כדי להאט את הנעת הכדור של בארסה, הכל במטרה לצמצם את הפערים מהמכונה של גוארדיולה, לו הוא גרם לצאת מכליו.

מוריניו. הצליח לעצבן את גוארדיולה (רויטרס)

מבקריו של מוריניו, שטוענים כי הוא נוהג בריאל כקבוצה קטנה, זועמים בעיקר על הדרך והשיטה שלו. הוא הגיע למדריד במטרה לחסל את ההגמוניה של בארסה – משהו שהוא בטוח שבכלל לא קיים ("הם אפילו לא אלופי אירופה") – אבל מנסה לעשות את זה בדרך שונה. הצוות שהוא הרכיב סביבו צעיר באופן משמעותי ממה שהיה נהוג בעבר בריאל (ממוצע הגיל של קראנקה, פאריה, מוראיס וקול הוא רק 41) ובסדרת הקלאסיקו הזו הוא לא ניסה ליזום, אלא רק להגיב.

ריאל שיחקה בשיטה הגנתית – משהו שאפילו לא חשבו עליו במדריד בשנים האחרונות – וכשיש לך בסגל שחקנים כמו רונאלדו, קאקה, גונסאלו היגוואין, מסוט אוזיל, אנחל די-מאריה וקארים בנזמה, זה עוד יותר מעלה את הסעיף למדרידיסטאס. לבלאנקוס כל-כך נמאס לראות את הגב של בארסה, עד כדי כך שהם היו מוכנים לעשות הכל, רק כדי לא לראות את ארון התארים בקאמפ-נואו ממשיך להתמלא, וכשזה עבד – לאף אחד לא היו טענות.

מוריניו מונף בגמר הגביע. השקט שלפני הסערה (GettyImages)

לאחר הניצחון בגמר הגביע, שגם בו ריאל עלתה במערך הגנתי (המחצית הראשונה המצויינת שלה נבעה מלחץ נהדר על שחקני בארסה), כולם היו בטוחים שזו הדרך. כי הרי האלופה נחשבת לאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה ואולי אין דרך אחרת, אלא לשנות את השיטה, לשחק מבוקר ולנסות לעקוץ. אבל ההוספה של בלם (פפה) לקישור האחורי על חשבון חלוץ היתה בעצם הודאה של מוריניו שיש לו קבוצה פחות טובה. הוא לא יאמר זאת, אבל הוא חשש מברצלונה.

וזה מה שחירפן את כולם: למה לנסות לצמצם את הפערים מבארסה בעזרת משחק אגרסיבי, תרגילים וניסיונות להוציא את אנשיה מהכלים, ולא לתקוף, בטח במשחק בית שבו צריך להשיג יתרון לקראת הגומלין ובטח כשההגנה של הקטאלונים פגיעה (עם מסצ'ראנו כבלם ופויול כמגן שמאלי)? ההפסד – ועכשיו זה כבר לא משנה מי אשם בו, מוריניו או וולפגנג שטארק שהרחיק את פפה – גרם למערבולת שספק אם בריאל התכוונו להיכנס אליה, אבל בהתחשב בכוח של "המיוחד", כבר אין דרך חזרה ממנה.

מוריניו עם פויול. חשש מברצלונה (רויטרס)

עולה להתקפה. מחוץ למגרש
מאז אותו צמד של מסי (שהפוקוס נלקח ממנו בשל מאורעות הקלאסיקו באלופות), מוריניו טען שהאדום של פפה "הרג" את המשחק (למרות שהיו לו 61 דקות לנסות לשחק כדורגל) ועלה להתקפה דווקא על אופ"א, יוניס"ף ויו"ר ההתאחדות, אנחל מאריה וייאר. וריאל? ברגע ששמעה כי בארסה מגישה תלונה נגד "המיוחד", היא עשתה אותו דבר – התלוננה נגד שחקני האלופה בטענה לחוסר ספורטיביות, פרסמה וידאו שמוכיח, לטענתה, כי דני אלבס עשה הצגה (ואח"כ אמינותו הוטלה בספק בחשד שהוא ערוך) ודרשה להרחיק את הברזילאי, ויקטור ואלדס, סרג'י בוסקטס, חאבייר מסצ'ראנו, סיידו קייטה ופדרו.

"מוריניו הלך רחוק מדי", טוען חוס הידינק שאימן את צ'לסי בזמן השיפוט השערורייתי של תום הנינג אוברבו בחצי-גמר ליגת האלופות מול ברצלונה בעונת 2008/09, "הוא פשוט מנסה להסיח את הדעת מצורת המשחק של ריאל בקלאסיקו". ההולנדי מתכוון בעיקר לביקורות החריפות של "המיוחד" על השיפוט, משהו שבאופ"א ובמיוחד במדריד, לא ממש אוהבים.

צפו במתקפה חסרת התקדים של מוריניו

"ריאל זה מועדון גדול שמעולם לא התלונן על שופטים", עקץ קלדרון את מוריניו, ששבר את כל השיאים במסיבת העיתונאים לאחר המשחק הראשון מול בארסה בחצי-גמר ליגת האלופות. "אם אני אגיד מה אני חושב, הקריירה שלי תיגמר", ירה הפורטוגלי, "היות ואני לא יכול לעשות זאת, אני רק אשאל שאלה אחת: למה? למה צ'לסי לא עלתה לגמר? למה אינטר ניצלה רק בנס? גוארדיולה זכה בצ'מפיונס בצורה שאני הייתי מתבייש בה, אחרי סקנדל סטמפורד ברידג', ואם הוא הוא יזכה שוב, זה יהיה סקנדל הברנבאו".

אז בואו נוסיף עוד אחד לרשימה: סקנדל אולד-טראפורד. מוריניו, אחד שאוהב למשוך את האש אליו (וגם עושה את זה מצויין) כדי להוריד קצת לחץ משחקניו, פרץ לתודעה אחרי הזכיה עם פורטו בגביע אופ"א ב-2003 ונחשב למאמן העתיד כשהוכתר לאלוף אירופה בעונה שלאחר מכן. העניין הוא שללא עזרה מאיזה שופט, לא בטוח שהוא בכלל היה מגיע לצ'סי, לאינטר ולריאל.

מוריניו והחגיגה המפורסמת באולד-טראפורד (GettyImages)

במהלך המסע לעבר הזכיה בליגת האלופות בעונת 2003/04, פורטו של מוריניו פגשה את מנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר. צמד של בני מקארת'י הדרום-אפריקני סידר ל"מיוחד" ניצחון 1:2 על השדים האדומים באצטדיון הדרגאו לקראת הגומלין, שבו האנגלים עלו ליתרון. פול סקולס כבש באולד-טראפורד בנגיחה בדקה ה-32 ולאחר מכן הכניע שוב את ויטור באהיה במהלך שנפסל בשל נבדל, שלא היה ולא נברא. ההחלטה של השופט ולנטין איבאנוב איפשרה לקוסטיניה להעלות את פורטו לשלב הבא עם שער בדקה ה-90 והחלה את הריצה המפורסמת של מוריניו בתיאטרון החלומות.

טעויות הן חלק מהמשחק, גם אם בשנים האחרונות היו יותר מדי כאלה בחצאי-גמר הצ'מפיונס, אבל מוריניו צריך לשכוח את כל זה. זכיה בליגת האלופות עם פורטו זה נחמד, הטרבל עם אינטר היה הישג ענק, אבל הג'וב בריאל נראה כאתגר הכי גדול שמוריניו נתקל בו עד היום, ולו מהסיבה הפשוטה שהפעם יש ממנו טונות של ציפיות. הרי מי דימיין שהפורטוגלים יהיו אלופי אירופה או שהנראזורי ישחזרו את הטרבל של בארסה כבר בעונה שאחרי?

מוריניו. מה הוא יגיד הפעם על השיפוט? (GettyImages)

מוריניו שחוזר לקאמפ-נואו בפעם הראשונה מאז חטף חמישייה מברצלונה, כבר טען שהמפגש הכפול נגמר עוד בברנבאו. הפורטוגלי שהחליט להחרים את מסיבת העיתונאים בשל הרחקתו, מגיע לאצטדיון שבו חגג על חשבון הקטאלונים באותו מפעל ובאותו שלב רק בעונה שעברה. רק שהפעם הוא בדילמה: לשמור על השיטה ולהתבנקר או להמר, לשחק התקפי ולנסות להראות לבארסה (ולרונאלדו): גם אני יודע. דבר אחד בטוח, הולך להיות מעניין. אחרי הכל, זה הקלאסיקו הכי מיוחד של "המיוחד".