אומרים שהאויב הכי גדול עבור מועדונים שטעמו את טעם ההצלחה הוא למעשה ההצלחה עצמה, היות והציפיות עולות, התקציבים גם כן אך לא באותו קנה מידה, השחקנים שהובילו את המועדון להצלחה או שלחילופין סיימו עונה טובה מתקדמים הלאה ובמקומם מגיעים שחקנים חדשים. נשמע מוכר עד כה? היות וזהו סיפורה של ז'לגיריס קובנה ואולי של כמעט כל המועדונים באירופה, או ליתר דיוק כל המועדונים שהם לא צסק"א מוסקבה, ברצלונה, ריאל מדריד, מילאנו וכו'.
עונת 2017/18 הייתה ציון דרך עבור ז'לגיריס, הקבוצה תחת הדרכתו של שארונס יאסיקביצ'יוס עשתה עונה מדהימה ביורוליג. בתום העונה הסדירה פגשו השחקנים מקובנה את אולימפיאקוס לסדרת הצלבה אותה הם ניצחו בדרך לפיינל פור שהיה לא פחות מחגיגת כדורסל בבלגרד. הסוף כמובן ידוע, ז'לגיריס מפסידה בחצי הגמר לפנרבחצ'ה, מנצחת במשחק על המקום השלישי את צסק"א מוסקבה, ועת שהקבוצה שבה הביתה היא זוכה לכבוד של מלכים, כשגם הממשלה שוקלת לשלם לז'לגיריס חוב ישן של 580,000 יורו, מהזכייה של המועדון ביורוליג ב-1999.
הימים היו ימים שמחים, שאראס המשיך לעונה נוספת, הקבוצה השלימה קאמבק פנטסטי בתום העונה הסדירה ושוב העפילה לפלייאוף ביורוליג. הפעם ז'לגיריס פגשה את פנרבחצ'ה של אובראדוביץ' והקסם הליטאי הסתיים שם. עונה חדשה מתחילה לה, אלו הם ימי ה-פוסט שאראס, במקומו מגיע מרטין שילר עימו הקבוצה מצליחה מעבר למצופה בדרך למאזן של 17:17 ומקום 11 בטבלה בתום העונה הסדירה, ואז זה קרה.
שוב הגיע לו הקיץ, ובליטא כפי שמספר דונטאס אורבונאס מהאתר באסקט ניוז: "הם די איבדו את הכיוון של העונה עוד בקיץ". למעשה מלבד השינויים בסגל שגם אליהם עוד נגיע, שילר שקיבל את כל הכוח לידיו ביצע שינויים בצוות האימון, העוזר הגרמני ארנה וולטמן המשיך, אך דווקא אוואלדאס ברז'יניקאייטיס, עוזר המאמן שנחשב לאיש של שאראס ומי שהיה אחראי על ניתוח היריבות הוחלף בסטפן גראסגר האוסטרי.
השיטה של שילר שונה מזו ששאראס דגל בכדורסל ממושמע וטקטי, כך שכאשר מדובר במשרות אמון ייתכן והכתובת אכן הייתה על הקיר בכל הנוגע לברז'יניקאייטיס. שילר הביא כאמור את העוזרים שלו וגם את השחקנים שלו, זה התחיל עם נילס גיפיי מאלבה ברלין, המשיך עם טיילר קוואנה שהיה ביוטה ג'ז ובקבוצה הפיתוח שלה סולט לייק סיטי ג'ז שלה כששילר היה שם. בעיה נוספת צצה לה כאשר הג'נרל מנג'ר, פאוליוס מוטיונאס עשה מהלכים משלו. מוטיונאס החזיר את אדגראס אולנובאס ואת מנטאס קלנייטיס, שתי החתמות ששילר לא בדיוק התלהב מהן גם אם כלפי חוץ הוא טען אחרת, על הפרקט הדבר בלט והמאמן האוסטרי לא בדיוק הצליח למצוא להם תפקיד.
אורבונאס מתייחס לסגל ואומר: "כשהסגל נבנה בשתי דרכים שונות, יש כל כך הרבה שחקנים מנוסים כמו מילאקניס (ארתוראס), יאנקונאס (פאוליוס) וקלנייטיס בתור גיבוי מהספסל ואז מחתימים את יאניס סטרלניקס בתור הקלעי הפותח כשיודעים שסטרלניקס בשלוש העונות האחרונות שיחק רק בכ-70% מהמשחקים. כבר עכשיו רואים שהוא מחמיץ משחקים בפתיחת העונה של ז'לגיריס. יש לו היסטוריה לא טובה של פציעות".
מה שמסתמן כקיץ מעניין במיוחד בליטא ולא בהכרח מהסיבות הנכונות, המשיך גם עם זהות השחקנים שהגיעו לקבוצה, ביניהם השחקן הכי מעניין עמנואל מודיאיי שנבחר שביעי בדראפט של 2015 על ידי דנבר נאגטס, עליו מספר הכתב הליטאי הבכיר שחושף אולי גם את מה שמסתמן עד כה כבעיה המרכזית של הירוקים לבנים מקובנה "למרות שאולי היו ציפיות גבוהות מעמנואל מודיאיי, הוא מעולם לא היה שחקן הגנתי, עכשיו תסתכל על הקו האחורי יש את מודיאיי את סטרלניקס, קלנייטיס ואת לקאביצ'יוס (לוקאס), אין שום פוטנציאל הגנתי בקו האחורי הזה וזו בעיה נוספת שהתחילה עם בניית הסגל בקיץ. ובפתיחת העונה לז'לגיריס היו את הבעיות ההגנתיות כי כל שחקני החוץ לא יכלו לשמור אישית על השחקנים שלהם, אלו הם ההשלכות של זה".
ז'לגיריס כמובן גם לא חפה מביקורת. בליטא עדין מנסים להבין כיצד מאמן שקיבל את כל הכח לידיו מוצא את עצמו מפוטר לאחר שני מחזורים ביורוליג. אורבונאס ששותף לתהייה הזו מרחיב גם בעניינו של יורה זדובץ' שהחליף את שילר "כשמחתימים את יורה זדובץ' שמשתייך לסגנון שונה לחלוטין של מאמנים שדוגל במשמעת, ומתן תפקידים לשחקנים. הוא מאמן מהאסכולה הבלקנית הישנה הבדל של יום ולילה, ואז נותנים לו סגל כזה שאין לו שום פוטנציאל בצד ההגנתי למעט אולי ג'וש ניבו. הדבר המרכזי הוא שאם הסבלנות כלפי הפרויקט של שילר הייתה שווה שני משחקים ביורוליג אז היה צריך להיפרד ממנו כבר בקיץ ולהחתים מאמן חדש עם רעיונות חדשים ועם השחקנים שלו וללכת בכיוון אחר, כי מוטיונאס הודה במסיבת העיתונאים שההתרחקות מהדרך ששאראס התווה הייתה ככל הנראה טעות, הם ניסו שיטה חדשה והם טעו איתה והם רצו לתקן ולחזור לדרך, אבל אי אפשר לחזור אחורה ולתקן באוקטובר את כל הטעויות שנעשו.
למרות שזדובץ' אמר בפומבי שהוא אוהב את הסגל הוא צריך לפחות שניים שלושה שינויים בסגל לדעתי, שחקן אתלט למדות 4-5 שיכול לרווח את ההתקפה מבחוץ ובעל אוריינטציה הגנתית, שחקן לעמדות 2-3 שיכול לשים נקודות על הלוח ולהגן טוב בקשת השלוש ואולי פליימייקר כי מודיאיי הוא לא כזה, הוא סקורר הוא לא שומר. עקרונית שחקן כמו תומאס ווקאפ, סקורר וביג מן סולידי שיכול לשחק בעמדות 4-5. אז מביאים מאמן חדש, צריך לבצע כל כך הרבה שינויים וזה עם תקציב כמו של ז'לגיריס, לא כמו של צסק"א. ז'לגיריס נמצאת בסיטואציה קשה".
ההתחלות הן תמיד טובות, ועד כה שחקני הקבוצה נהנים מדרכו של זדובץ' עד כה. עם המאמן הוותיק הקבוצה הפסידה שלושה משחקים וכרגע היא מדורגת במקום ה-18 והאחרון ביורוליג, והשאלה היא מה יקרה במידה והקבוצה תמשיך להפסיד, או כאשר המאמן יתחיל להראות יותר את הצד הקשוח שלו, היות וכזכור הוא מאמין במשמעת ובחלוקת תפקידים, "המשחק שלו מתחיל מההגנה ויש לו גישה מהאסכולה הישנה וחלק מהשחקנים בסגל מתאימים לגישה הזו. הסגל הזה לא מספיק חזק כדי להשיג את המטרות שהוצבו, מוטיונאס אמר שהם רוצים להיות בטופ 8 אבל חייבים להיות כנים הקבוצה הזו רחוקה מהמטרה הזו אלא אם כן הם יעשו שינויים מהותיים", מסכם אורבונאס.
ז'לגיריס כרגע בשוק ומחפשת סנטר לאור פציעתו של ג'ופרי לאברן. בשני משחקיה האחרונים של הקבוצה מארק בלאז'ביץ' שהגיע לז'לגיריס מריטאס וילנה (הודות לאותו פיאסקו כלכלי שבסופו של דבר הנחית את דאווידס סירווידיס בהפועל ירושלים) קלע בממוצע 8.5 נקודות והוריד 8 ריבאונדים, מה שמעלה בליטא שאלה נוספת בנוגע לקבוצה שנמצאת כרגע בשוק, הרי אם בלאז'ביץ' נותן דקות טובות מדוע לא להביא שחקן שיכול לשחק גם בארבע וגם בחמש.
חניכיו של יאניס ספרופולוס מגיעים הערב למשחק כשהם נחשבים לפייבוריטים. בכל עונה קבוצה עושה חלוקה והערכה לכמות הניצחונות שהיא יכולה וצריכה להשיג, בהתחשב במיקומה בטבלה של ז'לגיריס זהו משחק אותו הצהובים כחולים אמורים ואפילו חייבים לנצח, היות והפסד יכול להיחשב כמפלה של ממש. ז'לגיריס אגב מסוכנת מאוד בדיוק מהסיבה הזו שכן כרגע היא נמצאת בפוזיציה שכל ניצחון שלה יכול לפגוע אנושות בשאיפות של קבוצה אחרת, היות ונכון לכתיבת שורות אלו הוא נחשב ללא מתוכנן.