הכדורגל בצפון ובפרט במגזר, מעריצים אותו. את היכולת שלו להפוך את הקבוצות אליהן מגיע לטובות מעל המצופה. עיסא נוג'ידאת הוא מאמן עם קור רוח וסבלנות. הוא יודע מה נכון לכדורגל בליגות הנמוכות. בדרך כלל, הבעלים שמביאים אותו, יודעים שיש בו הקסם שיכול להרים את הקבוצה קדימה. בעונה שעברה, לצורך העניין, הגיע במשחק האחרון לטייבה. גם אדהם זועבי היה שם. בשורה התחתונה, עבד רביע ידע במי מדובר. טייבה נשארה בליגה א' והשנה נבנתה חזקה מתמיד.
נוג'ידאת מתייחס להצלחתו, עזיבתו שנבעה מעניינים אישיים, מילותיו של יגאל אנטבי עליו, הכדורגל במגזר הערבי, השוער דן דרורי והחלומות לעתיד בכדורגל הישראלי. נחזור לעונה שעברה, ל־15 ביוני 2021. המחזור המכריע בליגה א' צפון, בו טייבה שיחקה מול עירוני טבריה.
עבד רביע הביא אותך על מנת להציל את המועדון מירידת ליגה ודעיכתו לשנים. עשית את זה כמו גדול. ניצחתם 0:1 ונשארתם בליגה א'. אתה מרגיש שההישרדות רשומה על שמך? כמה אנשים הרימו אליך טלפון ובירכו באותו היום?
"זו הייתה עונה מטורפת ומדהימה כאחד. טרם הגעתי לטייבה, התחלתי את העונה ההיא במכבי בני ריינה. בניתי שם שלד מצוין, במטרה להגיע לליגה הלאומית. בסופו של דבר נאלצנו להיפרד כידידים, כשהשארתי את הקבוצה במקום השני. משם הגעתי למשימה בלתי אפשרית. משימה קשה מאוד. חתמתי בהפועל בני ערערה עארה, שהייתה יותר מרגל וחצי בליגה ב', כשהפער היה עצום. עשיתי את השינויים שלי במועדון והצלחתי לקחת את הקבוצה למקום הראשון בפלייאוף התחתון. אף אחד לא האמין שזה אפשרי בכלל. זו הקבוצה הראשונה משני הבתים בפלייאוף התחתון שהבטיחה הישארותה בליגה. אמרתי לעצמי שעשיתי עונה טובה ועכשיו מגיע לי לנוח".
עיסא נוג'ידאת (באדיבות אמיר חאג' יחיא)לנוח? תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
"כן. הגיע טלפון במפתיע מעבד רביע, הבעלים של צעירי טייבה, בנאדם שאני מאוד אוהב ומעריך. באותו הזמן, הקשר בינינו לא היה חזק במיוחד. הוא הציע לי לקחת את טייבה, שנגזר עליה לשחק משחק הישארות נגד עירוני טבריה בטבריה. אין ספק שהטלפון הזה הפתיע אותי. קבענו להיפגש ואני לא יכול להסתיר את זה שהיה לי מאוד קשה להגיד 'כן' למשימה שכזו. אפילו לפני הפגישה עם עבד ושאר ההנהלה, אמרתי שהסיכוי לקחת את טייבה במצבה, קלוש עד אפסי.
“אמרתי לעצמי שאני אכבד את רביע ואבוא לפגישה. הרבה זמן לא נתקלתי במפגש כל כך מרגש. הכל השתנה ברגע. לקחתי את הסיכון, אזרתי אומץ, למרות שאמרו לי חברים קרובים 'חבל, עשית עונה מופלאה, למה אתה צריך את זה'. היו לי שבועיים ימים להכין את הקבוצה למגרש לא פשוט. כולם יודעים איזה מגרש יש בטבריה. חוץ מהמגרש, לנצח את טבריה, בטבריה, לנגד הקהל שלהם, זה יותר ממשימה בלתי אפשרית".
הקהל של צעירי טייבה (יונתן גינזבורג)"אלו שבועיים שהייתי צריך לעבוד על צעירי טייבה על הכל, מההתחלה”. המשיך נוג’ידאת: “כולם היו מרוסקים, מנטלית ומקצועית. הביטחון של השחקנים היה ירוד. הצלחתי להרים את טייבה לרמה אחת ממה שהייתה עד לאותו רגע. השמחה חזרה לחדר ההלבשה. בשבוע השני לאימונים, הצטרף אליי המאמן אדהם זועבי, שעזר לי ותמך בי מקרוב. אני רוצה להודות לו, כי בלעדיו זה לא היה קורה. לטבריה היה קשה לאכול אותנו. באנו כקבוצה שרוצה להישאר בליגה. נלחמנו על כל כדור, ידענו שאנחנו יכולים לעשות את זה ובגדול. שער גדול של בראא קאסם, שנכנס כמחליף, עשה את השינוי. החגיגות בסיום היו מטורפות. אני שמח שהצלחתי להציל את הקבוצה הזו מירידת ליגה, שלא לדבר על התפרקות טוטלית, שכן המצב היה מזעזע שם".
העונה, עבד רביע נתן לך אור ירוק להמשיך. הוא האמין בך. ידע מה היכולות שלך. אפילו השארת חלק גדול מהסגל. החיבור בניכם היה בזמן הנכון ובמקום הנכון. נשארת במועדון עד למחזור השמיני, כשטייבה הייתה הקבוצה השנייה הטובה בליגה, עם הפסד אחד בלבד.
"אחרי המשחק מול טבריה, מאוד התחברתי למקום. לכולם. בגלל זה הסכמתי להצעה של עבד, לבנות את הקבוצה לשנה הבאה, כשאנחנו מדברים על קבוצה חזקה ואיכותית. זה היה קיץ לא פשוט בכלל. הנסיעות הארוכות מבועיינה נוג'ידאת ועד לטייבה. ידעתי שטייבה תדבר חזק בצמרת וזה מה שהיה בסופו של דבר. לפני שעזבתי, אחרי המחזור השמיני, הגענו עד למקום השני בטבלה. החיבור היה מושלם בין כולם. הקבוצה עמדה בלחצים. אני מאוד שמח שהשלד שבניתי בתחילת העונה בטייבה הגיע עד לגמר המחוזות. אין ספק שאני מודה לעבד רביע ולהנהלה בטייבה שהאמינה בי ותמכה בי לכל אורך הדרך העונה".
אבוקות מצד הקהל של צעירי טייבה (יונתן גינזבורג)ובאמת, בנובמבר האחרון, אחרי המחזור השמיני, כאמור, אמרת שדי. אתה לא יכול יותר. העניינים בבית הפכו להיות מותחים יותר ולא רצית לאבד את המשפחה שלך על חשבון הקריירה. העדפת להודיע להנהלת טייבה על התפטרותך ולחזור הביתה לסדר את העניינים בבועיינה נוג'ידאת.
"זה היה מפתיע. לא היה לי פשוט לעזוב קבוצה כזו והנהלה מדהימה שעמדה מאחורי בכל החלטה. גם השחקנים והאוהדים התחברו אליי ולא הבינו למה אני עוזב ככה במפתיע. עד היום יש כעס מצד אוהדי טייבה כלפיי, אני מבין אותם. זו אחת ההחלטות הקשות והמוזרות בחיים שלי, בגלל אילוצים משפחתיים. המרחק והעייפות היו חלק בלתי נפרד מההחלטה. כשאני מסתכל אחורה בזמן, בדיעבד, מקצועית, זו הייתה החלטה שגויה. טעות. אבל מבחינת המשפחה, הבית, העבודה והמרחק שהכריח אותי לעזוב, זו הייתה החלטה במקומה”.
אתה אחד המאמנים המוערכים בליגה א' ובליגות הנמוכות. אין ספק בכך. הישגים רשומים על שמך. אבל יש מי ששכחו להחמיא לך על מה שהשגת. כך, למשל, מאמנה החדש של צעירי טייבה, יגאל אנטבי, בראיון שהעניק לאתר ONE, אמר כי לקח את הקבוצה מהתחתית (שבכלל הייתה במקום השני כשעזבת) והביא אותה עד לאיפה שהביא אותך. זה קצת מזלזל ולא מכובד הייתי אומר. לא ככה?
"את ההישגים שעשיתי בשנים האחרונות, כולם יודעים. שתי עליות מדהימות ותוסיף לזה את החלק הנכבד בעלייה של ריינה ללאומית, הישארות של מספר קבוצות בליגה, כשהמשימה הייתה כמעט בלתי אפשרית. כל זה קרה בארבעת השנים האחרונות. ערערה, טייבה, ההצלחה עם ריינה. גם לקחת את טייבה לסיבוב ח' במסגרת גביע המדינה לכדורגל, זה היה מרשים מאוד. זה הישג שהחזיר את כל אוהדי טייבה ליציעים.
אדהם זועבי ועיסא נוג'ידאת (באדיבות אמיר חאג' יחיא)"שמאוד הפתיע אותי האמירה של יגאל אנטבי, שאני מאוד מעריך אותו, שאמר שלקח הקבוצה מהתחתית והעלה אותה מעלה. כזכור לי, כשעזבתי, הקבוצה הייתה במקום השני בטבלה. אין ספק שהוא עשה עבודה מצוינת והמשיך את מה שהתחלתי. אבל טייבה, מתחילת העונה, בחיים לא הייתה באמצע ולא בתחתית. יכול להיות שאנטבי הסתכל על הטבלה הפוך, אני לא יודע. איך הגיע למסקנה שהוא לקח את הקבוצה מהתחתית, באמת שאני לא יודע".
הסיפורים מאחורי הקלעים על ליגה א' צפון. תוצאות ידועות מראש, מכירות משחקים, המגרשים שנראים כמו אורווה של סופים ובכלל, שאומרים כי ליגה א' צפון חלשה בהרבה מליגה א' דרום בגלל כל ה"שחיתויות" האלה, לכאורה, בליגה של המחוז הצפוני. כמה מזה נכון, כמה מזה נכון חלקי וכמה מזה שקר?
"ליגה א' צפון היא ליגה מאוד מעניינת ולא קלה בכלל. אני מצדיק את הדברים. המתקנים והמגרשים חייבים להשתפר. יש קבוצות ללא מגרש בית. זה לא נראה טוב מבחוץ. יש מועצות מקומיות ועיריות שנמצאות במצב כלכלי לא טוב וקצב שיפור המתקנים מאוד איטי. ככל שישקיעו יותר בליגות האלה, רמת הכדורגל תהיה טובה יותר.
"לגבי עניין התוצאות הידועות מראש ומכירות המשחקים, אני יכול להגיד שזה מפריע לכולם. מי שנפגע מזה הכי הרבה אלו המאמנים. בתור מאמן, אני יכול להגיד לך שזה פוגע בתדמית שלך, במקצוענות שלך, שאתה עובד כל השנה, כל השבוע, להכין את הקבוצה שלך כמו שצריך כדי להביא תוצאות, הרי המאמנים נמדדים בהתאם לתוצאות שלהם, ואז נכנסים הדברים המגעילים האלה, זה מביא אותך לתסכול רב. אתה מרגיש שאתה נבגד, ואתה הקורבן הראשון מול האוהדים והם לא מבינים שמשחק כזה או אחר זה לא נראה טוב. לא בגלל המאמן, אבל הכי קל לקלל אותו. צריך למצוא לתופעה הזו פתרון מיידי. כבר אי אפשר לסבול את זה יותר".
רימון עשן מצד הקהל של כפר שלם (יונתן גינזבורג)כל הזמן אומרים במגזר הערבי שרוצים להתפתח ולהיות חלק מהליגות הבכירות בישראל. הבעיה? שאין מחלקות נוער איכותיות ואין תשתיות. אז איך אפשר?
"אין ספק שהכדורגל במגזר מתפתח, נכון, לא התפתחות גדולה, אבל יש ניצנים של הצלחה. יש מגמת שיפור. אם אני מחזיר את כולם חמש-שש שנים אחרונה, המצב היה נראה אחרת לגמרי. היום, המצב לא אידאלי, אבל כן רואים שיפור. יש הרבה קבוצות מהמגזר שנמצאות בליגה א' ואין להם מחלקות נוער. צריך לפתח את הכל ביחד, כחבילה אחת. ברגע שזה יקרה, כולם ירוויחו מזה. הקהל, השחקנים, המאמנים והבעלים. הכדורגל יהיה טוב יותר".
ידוע שבמגזר גם משלמים משכורות בדרך לא דרך. אין סדר של ממש. לא בכל המקומות, אבל בהרבה מהמקרים זה עובד בצורה שלא ראויה. עכשיו שהבקרה התקציבית תיכנס לליגה א', זה ישתנה?
"יש מצוקה במגזר. אי אפשר להסתיר את זה. בחלק גדול מהקבוצות זה קורה. רוב הקבוצות נתמכות בידי תקציבים של המועצות או העיריות. בהרבה פעמים יוצא מצב שאותם גורמים שאמורים לתקצב את המועדונים נמצאים במצב כלכלי לא טוב ומשם מתחיל כדור שלג שקשה לעצור. אין תשלומים בזמן, נכנסים לחובות, נוצר גל עזיבות ואז הקבוצה בבעיה. כי מי שנשאר, המוטיבציה שלו יורדת לקרקע. רמת המחויבות שלהם למועדון יורדת ואז רואים כדורגל פחות טוב. אני מקווה שהבקרה התקציבית שנכנסת בעונה הקרובה לעניינים בליגה א', תעשה סדר בנושא הזה. לפחות שיהיה סדר בקבוצות השונות בליגה א' שלא משלמות בזמן ותמיד יש מצוקות כלכליות. זה לא יכול לעבוד ככה".
צעירי טייבה חוגגים ניצחון (באדיבות אמיר חאג' יחיא)אי אפשר עדיין לסכם את הקריירה שלך, בכל זאת, אתה עוד מאמן ועוד יש לך שנים רבות אני מאמין על כר הדשא. מה הרגע שלא תשכח בחיים שלך?
"אני סופר כבר 12 שנים בבוגרים, החל מליגה ב' ועד ליגה א'. השגתי לא מעט בכדורגל, ואני מקווה שאמשיך לשמח את הקבוצה הבאה שאנחת בה. הרגע המשמח בקריירה שלי זה העלייה של הפועל בני ערערה עארה מליגה ב' לליגה א' כנגד כל הסיכויים, כשהייתה זו קבוצה צעירה ללא שמות נוצצים של ממש ובתקציב נמוך מאוד".
מאות אם לא יותר של שחקנים עברו תחתיך, אבל יש אחד שנגע לך בלב והוא דן דרורי הצעיר. שעם הגעתך לטייבה, היה לעמוד התווך של הקבוצה. משוער צנום ולא מוכר שהגיע מהפועל כפר סבא, לשוער מנוסה וחזק בהרכב הראשון. תגלית בעינך?
"דן דרורי הוא שוער צעיר מאוד. כשהגעתי לטייבה, הוא היה בכלל שוער שני. לא שיחק כמעט. לתת לשוער צעיר לעמוד בין הקורות, אחרי שלא שיחק כל העונה, במשחק כה מכריע כמו טבריה, זו הייתה החלטה אמיצה. אבל ראיתי אותו באימונים, ראיתי מה היכולות שלו. יש בו פוטנציאל אדיר. אני בטוח שהוא יגיע רחוק ועוד ישמעו עליו. ידעתי מה יש לי בידיים והמשכתי לתת לו קרדיט גם העונה. לא הייתה לי התלבטות בכלל. הוא עשה עונה יוצאת מן הכלל מבחינתו".
השוער דן דרורי (באדיבות אמיר חאג' יחיא)מעמד המאמן בישראל. חזק או חלש לדעתך?
"מאוד מורכב מעמדו של המאמן בארץ. לדעתי, ככל שהסבלנות תגדל, מעמדו של המאמן ישתפר. היום, כולם רוצים כאן ועכשיו. לא רואים לראייה קדימה. נכון לכרגע, לרבים אין ביטחון. אין דרך, אין אני מאמין. הכל נקבע לפי התוצאות. אם זה יימשך ככה, זה רק יפגע עוד יותר במעמדו של המאמן. כשאין לך גב ואין שקט ואת כל התנאים להצלחה, הכל הולך הפוך. מי שלא עמד על הקווים יום בחיים שלו, לא מבין כמה זה קשה להיות כאן מאמן כדורגל".
עונה הבאה, מה החלום שלך? איפה אתה רוצה לראות את עצמך?
"אני לא חולם על משהו מסוים. אני מאוד מציאותי ויודע מה אני שווה, ומה אני צריך לעשות. מקווה לבחור נכון, את ההצעה הכי מתאימה לי ואת הקבוצה הכי טובה לאותו הרגע. הרצון הוא שתהיה לי עונה טובה, בדומה לשנים האחרונות ברוב הקבוצות שהצלחתי להשיג איתן תוצאות יפות".
ריינה חוגגת עלייה לליגת העל