איך ייתכן שבשנת 2021, שחקנים מהליגות הנמוכות עדיין נדרשים לשלם אלפי שקלים תמורת שחרורם? אי-תשלום גורר לעיתים שנת הפסקה מהכדורגל, אותו – ברוב המקרים – הם משחקים להנאתם בלבד. האם שחקני הכדורגל בליגות א', ב' ו-ג' הם בני ערובה של המועדונים שיכולים, בהתאם לחוק, לעשות כרצונם? במדינת חוק, כמו במדינת חוק, יש כללים שחובה לפעול על פיהם, בכדי לשמר את הסדר הטוב בחברה בו הם מתקיימים. כך קורה גם בכדורגל העולמי ובפרט – הישראלי.

יש הוראות שאין לחרוג מהן והפרתן מהווה פגיעה חמורה בתקנון ההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגות. ב־21 ביולי 1988, נחקק "חוק הספורט", על מנת לעשות סדר בתחומי הספורט במדינת ישראל. מאז, תוקן 20 פעמים (!), כשהאחרון ביניהם היה בשנת 2018, בהקשר לביטוחי השחקנים. אף על פי שמדובר בחוק המטיב עם קבוצות הכדורגל, לפחות עם אלו המקצועניות, הכדורגל הישראלי לא הוגן. לא מבחינת שחקני הכדורגל המשחקים בליגות א', ב' ו-ג', שהן הליגות הלא מקצועניות, "חובבניות", בהגהה המקצועית.

בירוקרטיה לא פשוטה (עמרי שטיין)בירוקרטיה לא פשוטה (עמרי שטיין)

“בליגות הנמוכות בכדורגל יש תוהו ובוהו", מספר מושיקו מישאלוף, מנכ"ל ארגון שחקני הכדורגל בישראל. "אמנם אנחנו לא מטפלים בליגות האלה, אבל אני כן יכול להגיד שיש מלא פניות של שחקנים שמסיימים חוזה או כאלה שלא חתמו על חוזה, ורוצים לעבור מקבוצה כזו או אחרת למקום אחר – והקבוצה בה היה אותו שחקן, דורשת עליו כסף". בקבוצות גדולות, לעיתים קטנות, המגדלות את הדור הצעיר, קיים המונח "דמי השבחה", בעבור שחקן עליו שמה עין קבוצה אחרת. אותם דמי השבחה, יינתנו בגין אימונו וקידומו של השחקן. "אין דבר כזה דמי השבחה בליגות האלה. הרי אותו שחקן שמעוניין לעבור לקבוצה אחרת, לא באמת גדל שם. בליגת העל ובליגה הלאומית אם סיימת חוזה וקבוצה לא רוצה לשחרר אותך, יש טופס שנקרא העברת שחקן בהליך מזורז של שלושה ימים. הקבוצה שלא רוצה לשחרר אותך תגיש נימוקיה וההתאחדות לכדורגל תקבע האם הולכים לבוררות או שאתה פשוט משוחרר".

ובליגות הנמוכות?
"אתה חייב ללכת לבוררות. תשלם 1,800 שקלים לפני מע"מ לפתיחת תיק. זה בלי שכר טרחה לעורך דין, כן? הרי מי יילך לבוררות בלי עורך דין? הסיכויים לזכות קשים פי אלף. תחשוב שיש אנשים שאין להם את הכסף הזה". תדמיינו שחקן כדורגל, שברוב המקרים משחק כדורגל שלא למחייתו, צריך לשבת בבית במשך שנה שלמה בלי להתאמן ולבלי לשחק כדורגל ובהתאם לחוק, שנחקק לפני 33 שנים, מחויב ב"הסגר". בהתאם לזאת, "חוק הספורט" ממשיך לתת אור ירוק, לכאורה, לאגודות אלה ואחרות להתנכל לספורטאים. "מי מבטיח שאותו בעלים – אותה קבוצה – יחתמו לך על טופס השחרור אחרי שנה? אף אחד. זה יכול להימשך כך שנים", מציין בתסכול מישאלוף.

מושיקו מישאלוף (מערכת ONE)מושיקו מישאלוף (מערכת ONE)

בשנת 2000, ההתאחדות לכדורגל הקימה את "המוסד למעמד השחקן". מנגנון שבא להטיב עם שחקני הכדורגל המשחקים בליגת העל והליגה הלאומית. שנת הסגר? זה לא מקצועי שכדורגלן שרוצה להתקדם לליגה מקצוענית, או עובר בין קבוצות בליגות הללו, יישאר שנה מחוץ לכדורגל. ומה עם שחקני הכדורגל בליגות הנמוכות, אתם שואלים? המוסד הזה, לא מכיר בהם. הרי הם שחקני הליגות הנמוכות. אולי אם עברת מקבוצה בליגה ג' לקבוצה מליגת העל, זה בהחלט יכול להשפיע עליך. אבל מעבר מקבוצת ליגה ג' אחת לקבוצת ליגה ג' אחרת? כנראה שלא. "קבוצות הכדורגל בליגות הנמוכות לקחו את עניין ההחזקה בשחקן הכדורגל כתחביב. יש חוק, הוא פועל לטובתנו, לא משנה מאיזו ליגה אתה, ואין לך מה לעשות בנוגע לזה. לך לבוררות, שלם ממיטב כספך, שלעיתים אתה צריך לגרד אותו מתחת לבלטות", אומר לנו אחד מאותם שחקנים שנפגעו.

אם נרחיק לכת מבחינה משפטית, ישנן שתי סוגיות עיקריות בדבר שחקני הליגות הנמוכות בכדורגל. כך למשל, מעמד השחקן בליגות הללו מאוד בעייתי. הוא לא מוסדר בתקנונים של ההתאחדות לכדורגל ולא בחוק בצורה ברורה וחד משמעית. עצם העובדה ששחקן רוצה לעבור לקבוצה אחרת וקבוצתו שלו דורשת ממנו סכום כסף – זה דבר שלא יכול להתקיים במדינה מתוקנת. הסוגיה השנייה נוגעת בדבר המנגנון עצמו של מעמד השחקן. מדובר בתקנון של ההתאחדות לכדורגל, תקנון מעין שיפוטי שאין עליו ערכאת ערעור, כך שכל החלטה שלו היא ההחלטה הסופית, כאשר היתרון המובהק הוא לקבוצות ולא לשחקן. בשורה התחתונה, הגוף כן מנסה לייצר איזון מסוים בין הקבוצה לשחקן, אלא שהפרמטרים שנקבעו הם אלו שאינם מאוזנים. על מנת שגם השחקן יהנה מתנאים הולמים, יש לבצע ארגון מחדש במערכת.

"צריך לגרד את הכסף מתחת לבלטות" (אורן בן חקון)"צריך לגרד את הכסף מתחת לבלטות" (אורן בן חקון)

לידנו הגיעו מספר מקרים של שחקני הליגות הלא מקצועניות (בעיקר מליגות ב' ו־ג'), שהם "גרגיר חול קטן בים גדול", כך אומר לנו מישאלוף, שמקרה ה"הסגר", וקבוצות שלא מעוניינות לשחרר בשום פנים ואופן את השחקן – הם לא בגדר דמיון – אלא מציאותית לחלוטין. לדוגמה, השחקן ר', בגיל 23 צריך היה לשלם על עצמו על מנת להשתחרר מקבוצה מהמרכז, מספר: "קיבלתי הצעה טובה מקבוצה אחרת, רציתי להשתחרר, לא היה לי בכלל חוזה ולא הסכימו. החוק, הרי, מאפשר זאת. רצו עליי סכום שאף קבוצה לא תשלם. שילמתי למעלה מ־100 אלף שקלים בכדי שהכרטיס שלי יהיה אצלי ביד". שחקן אחר, ד', ישב במשך שנתיים (!) בבית בגלל החוק. בפוסט שהעלה בדף הפייסבוק שלו, התייחס לחוק הספורט ה"ישן", כלשונו, שאומר שאם שיחקת במחלקת נוער של אותה קבוצה ומעוניין לעזוב, עליך לשלם דמי השבחה. "באותה מידה אפשר לומר לי תתבע את השחרור שלך – עלויות שחרור שנעות בין 100-200 אלף שקלים – סכומים שאין לי בכיס".

במקרה אחר, שהתרחש לפני כחודש ימים בלבד, ע', דמות מוכרת מאוד בליגות הנמוכות, ביקש לעזוב קבוצה מדרום הארץ אבל נתקל בהתנגדות. "שילמתי 5,000 שקלים מכיסי הפרטי. לא פחות. זה הסכום ששילמתי על השחרור שלי מקבוצה בליגה ג'. אין לי חוזה, לא גדלתי שם, אני לא ילד. ממש דמי כופר. ולמישהו אכפת? אין דין ואין דיין בליגות הנמוכות. מערב פרוע. כל אחד עושה מה שמתחשק לו עם השחקנים. קבלה לא קיבלתי, אתה מאמין? והם מתיימרים להיות עמותה ללא רווח. לקח הכל לכיס הפרטי שלו". גם א', נתקל במאבק ממושך מול קבוצת האם שלו, שאמרה לו "רוצה להשתחרר? שלם לנו 30 אלף שקלים והכרטיס אצלך. סכום שלצערי לא יכולתי לעמוד בו. אתה פשוט נופל בין הכיסאות בגלל חוקים משונים שגורמים לך להפסיק לשחק כדורגל – להפסיק להתעסק באהבה שלך, גם אם היא ללא תמורה, ללא שכר. זה קורע לב. אחרי שנים של תסכול, הצלחתי להגיע לקבוצה מליגה א'. הקבוצות מנצלות את הנהלים לטובתן האישית בלבד. השחקן? לא מעניין בכלל. הרי אם הייתם מאמינים בי, הייתם מחתימים אותי או לפחות משאילים אותי. אבל אם אתם לא מאמינים בי, אז תנו לי ללכת".

התשלום ששילם השחקן (מערכת ONE)התשלום ששילם השחקן (מערכת ONE)

מקרה אחרון ומרגיז במיוחד התרחש בבוררות בחיפה. א', שחקן ליגה ב' שירד עם קבוצתו לליגה ג', הפסיד שנתיים של כדורגל. הוא הגיע לבורר, שילם ממיטב כספו על מנת להגיע לדיון ושם לב שמנהל הקבוצה, שבמקרה עו"ד במקצועו, מכיר לכאורה את הדיין בבוררות, הרי הוא גם עו"ד. הוא קרא לו בשם אחיו, שגה בלשונו והמשיך בדיון. לא רק שלא התקבלה החלטה בתום הדיון, נקבע דיון נוסף, בסופו הדיין אמר כי אם הקבוצה והשחקן מעוניינים להמשיך לדון בנושא (בתיק השחקן), יש לשלם סכום כסף מסוים על מנת להמשיך לדון בנושא. "לא הבנתי, מדובר בתיק רצח או שחרור שחקן מליגה ג'? מה ביקשתי? להמשיך ולשחק כדורגל בכיף? הדיין בסוף אמר לי שאין לו הסמכות להחליט האם הקבוצה צריכה לשחרר אותי. זו הייתה תשובתו. רגע, תפקיד הבוררות הוא להחליט, הלא כן? חשכו עיניי באותו רגע. לא התקבלה החלטה בדבר שחרורי ואם רציתי לערער, הייתי צריך להוסיף כסף. פשוט בלוף. אנשים הכי ביוב שיש מתעסקים בכדורגל. איזה אנשים אינטליגנטיים ירצו להכניס ראש בריא למיטה חולה?".

"צערב פרוע" (רויטרס)"צערב פרוע" (רויטרס)

אם כן, "חוק הספורט", לפחות מבחינת שחקני הליגות הנמוכות, מחייב אותם ב"הסגר". בפועל, אומרים לנו, הוא לא באמת מתקיים. הקבוצות מרשות לעצמן לבקש סכומים לא הגיוניים בעבור שחקני כדורגל שרוצים דבר אחד: תנו לנו לשחק כדורגל, לעשות את מה שאנחנו הכי אוהבים, ותעזבו אותנו בשקט. "למה מקשים עלינו בהעברות? למה אני צריך לשלם על הכרטיס שלי שכר חודשיים של שחקן אחר במועדון אותו אני עוזב?". מבחינת ההתאחדות לכדורגל הייתה כוונה להטיב עם שחקני הליגות הנמוכות בשנת 2008. מי שעמדו כחוצץ להחלטה הן דווקא הקבוצות הלא מקצועיות שהחליטו שלא להסכים למתווה הנוגע ב"מוסד מעמד השחקן" בליגות הללו. גם היום, בשנת 2021, שחקני הליגות הנמוכות יצטרכו להמשיך ולהתמודד מול בעלי קבוצות והמועדונים בהחלטתם על גורל השחקן. אולי כדאי להרים את הכפפה ולהקים ארגון שחקנים לליגות הלא מקצועניות שיטפל במקרים הסבוכים. "הסגר"? קניית כרטיס? בוררות? תלוי בך.

מההתאחדות לכדורגל לא נמסרה תגובה בנושא.

חדש! לחצו לכל הטבלאות והתוצאות מליגות הנוער והנערים בישראל