מכבי תל אביב הגיע למשחק בידיעה שניצחון יעלה אותה לראשונה העונה למקום הראשון. בית”ר ירושלים הגיעה למשחק בידיעה שזה הצ’אנס האחרון שלה להשאיר סיכוי לפלייאוף העליון, וביצעה חמישה שינויים מההרכב שעלה נגד סכנין. היא עלתה במערך התקפי עם 4 שחקני התקפה, אך בפועל זה לא בא לידי ביטוי מפני שכל שחקני החלק הקדמי שלהם רוצים את הכדור אך ורק לרגל. היחיד שמדי פעם ניסה להיכנס בריצה לעומק היה עידן ורד, אך הקבוצה נראתה חסרת אונים ואפילו מיואשת.
המשחק התחיל רדום וחסר מצבים, שהתנהל ברובו במרכז השדה. לאחר 25 דקות הצהובים העבירו הילוך והפכו לדומיננטיים בהנהגת אייל גולסה המצוין, שכל מהלך עבר דרכו, ואילו שחקני ההגנה של בית”ר החלו למשוך אחורה במקום לתקוף את מובילי הכדור של מכבי ת”א.
אייל גולסה (עמרי שטיין)בסופו של דבר השליטה הזו הולידה את השער הנהדר של איתי שכטר מבישול של שרן ייני, שנכנס לנעליו של דן גלזר במרכז השדה והרגיש מאוד בנוח ומדי פעם גם תמך בהתקפה. בקשר לשכטר, כמה לב, כמה ניסיון וכמה הוא לא נגמר השחקן הזה. איזה כיף למכבי שיש לה אחד כזה. האלופה פתחה את החצי השני בבליץ אדיר עם שני שערים מהירים שגמרו את המשחק. הראשון מגול עצמי של ירדן שועה שהחליק את הכדור בנגיחה לשערו והשני מפנדל מיותר שביצע טל בן חיים, וממנו אנריק סבוריט כבש.
הפערים בין הקבוצות גדולים. מכבי ת”א היא יחידה אחת מאומנת וממושמעת שפטריק ואן לוון שינה אותה באופן דרמטי ונדמה שהחזיר אותה לימי ולדימיר איביץ’, ואילו בית”ר נראית כמו אוסף של שחקנים, כאשר דראפיץ’ וברדה נראים אובדי עצות.
אלירן עטר מאוכזב (רדאד ג'בארה)אין ספק שבית”ר היא אכזבת העונה. אם לא תחזור בגדול בשלושת המשחקים שנותרו לה ותקבל גם תוצאות חיוביות מהיריבות, מצפים לה ימים קשים עד סוף העונה בפלייאוף התחתון כשמשה חוגג צריך לשקול זעזוע בקבוצה כבר עכשיו, כדי להימנע מהסתבכות בתחתית.
בשורה התחתונה, איזה כיף שיש לנו כזה מאבק מותח על תואר האליפות. מכבי ת”א נמצאת בפורמה אדירה כרגע אך אני מעריך שגם היא תחווה משבר עם ואן לוון בבוא הזמן, ואילו מכבי חיפה שמחזיקה על הכתפיים משקולת של עשר שנים ללא אליפות תצטרך לחזור למסלול הניצחונות ובסופו של דבר כדי לזכות בתואר היא תצטרך לנצח את הצהובים, דבר שגם לא קרה הרבה שנים.
תגובות בית"ר ירושלים