עשרה מחזורים בתוך עונת 2018/19 ורגע לפני החזרה מהפגרה הארוכה (מדי) של הנבחרת והשזרוע, החלטנו ב״מספרת לחיבור״ לבחון את המספרים שמאחורי העמדה אולי הכי חשובה על המגרש, עמדת השוער.
השתמשנו בנתונים שנאספו בקפידה על ידי InStat Sport מכל משחקי ליגת העל העונה ובחנו את כל השוערים ששיחקו לפחות ב-70 אחוז מהמשחקים, כלומר, 14 השוערים המובילים של 14 קבוצות הליגה. התוצאות, לפניכם.
אוהדי הפועל חיפה מתכוננים לדרביסחיטה באיומים
בלי עוד הקדמות מיותרות, נגיע ישר לנתון שאולי הכי מעניין את אוהדי הקבוצה, כמה עצירות יש לכל שוער במשחק. ובכן, בנתון הזה (ולא רק בו) מי ששולט ביד רמה הוא יואב ג׳ראפי. 5.1 עצירות למשחק יש לשוער מ.ס אשדוד, אשר נתקל ב-הכי הרבה איומים למסגרתו, אולם מתמודד איתם היטב.
אחריו ברשימה מגיעים בזה אחר זה, שוער הפועל רעננה אסף צור ושוער מכבי פתח תקווה צחי גיגי, אשר מספקים כ-3.9 עצירות, כשבצד השני של הטבלה נמצא פרדראג ראיקוביץ׳, אשר מציל את קבוצתו רק 2.5 פעמים במשחק. גם גיא חיימוב (2.6 עצירות) ורובי לבקוביץ׳ (2.7) נמצאים בתחתית.
נדגיש, כמובן, כי יש הבדל גדול בין להיות השוער הראשון של קבוצת צמרת, מולה הקבוצות לא מרבות להגיע למצבים, לבין להיות שוער קבוצת תחתית, אשר צריך לעמוד בפרץ באופן בלתי פוסק ולהתמודד עם הרבה יותר סכנה.
עצירות למשחק (מערכת ONE)סופר על
אחרי ההדגשה שלעיל, נעמיק מעט יותר בנושא העצירות, שכן, גם קליטת בעיטה חלשה מ-25 מטר וגם התעופפות אדירה לטיל לחיבור נכנסות למעשה לאותה קטגוריה. כאן, נכנסת קטגוריה נוספת, Super Saves, או בתרגום חופשי אם תרצו, ״הצלות גדולות״.
עבור רבים, משמש נתון זה כמקביל לשערים אצל חלוץ והוא נחשב למשמעותי ביותר. אלו אותן עצירות שיכולות לשנות משחק, עצירת פנדל, התגברות על חלוץ באחד על אחד, הדיפת בעיטה חזקה לפינה מתוך הרחבה וכד׳. גם בטבלה זו מי שמוליך הוא יואב ג׳ראפי, אשר סיפק 17 הצלות גדולות העונה, כמעט שתיים בכל משחק (1.9 ליתר דיוק).
מי שניצב שני אחרי ג׳ראפי הוא שוער הפועל חיפה, ארנסטס שטקוס, שאמנם ניצב רק תשיעי בכמות העצירות הכללית (3.1 עצירות), אולם מספק לא פחות מ-1.6 הצלות גדולות למשחק. כלומר, יותר מ-50 אחוז מההצלות שהוא נדרש להן, הן הצלות גדולות. כמוהו, גם שוער מכבי חיפה, גיא חיימוב, אשר מתוך 2.6 עצירות למשחק 1.4 הן הצלות גדולות.
בתחתית הרשימה ניצבים שוער מכבי נתניה דני עמוס עם 0.5 הצלות גדולות בלבד למשחק, כשמעט לפניו ראיקוביץ׳ עם 0.6 הצלות גדולות ושוער בני יהודה אמיליוס זובאס עם 0.7.
הצלות גדולות (סופר סייב) (מערכת ONE)טעות לעולם חוזרת
אם ההצלות הגדולות הן כמו כיבוש השערים של חלוץ, ובכן, צריך גם לדבר על הצד השני של המשוואה, ה״החמצות מול שער ריק״, או בשפת השוערים - הטעויות שהובילו ישירות לספיגה.
את הנתונים לטבלה זו אספנו מהסטטיסטיקה של מנהלת הליגות בכדורגל, שהיא אפילו רחמנית מעט עבור שוערים. כלומר, רק טעויות שבאמת הובילו ישירות לשער ייספרו בה, ולא כאלו שבעקיפין הובילו לשער שני מהלכים לאחר מכן.
מי שביצעו הכי הרבה טעויות כאלו היו שניים - שוער בית״ר ירושלים, דודו גורש, ושוער מכבי נתניה, דני עמוס. אלא שגורש עשה זאת בשבעה משחקים ואילו עמוס בעשרה. גם גיא חיימוב לא טומן ידו בצלחת, עם שלושה שערים אשר עלה לקבוצתו באופן ישיר.
מנגד, ישנם ארבעה שוערים שלא ביצעו אפילו טעות אחת העונה אשר הובילה לשער באופן ישיר - שוער הפועל ת״א, רובי לבקוביץ׳, שוער חדרה, אוסטין אג׳ידה, שוער הפועל ב״ש אריאל הרוש וגם ראיקוביץ׳, אשר זכה ללא מעט ביקורת, אך בנתון זה לפחות מספק את הסחורה.
טעויות ישירות לספיגה (מערכת ONE)שוער אשר לא הזכרנו את שמו אך בלי ספק בולט לטובה מאז נחת בקבוצתו הוא דזיוגאס ברטקוס. שוער עירוני קריית שמונה סופג בצוותא עם ראיקוביץ׳ את מספר השערים הנמוך ביותר למשחק, 0.5, וזו השורה תחתונה החשובה ביותר. מהצד השני של המתרס, עומד דודו גורש, שיחד עם הגנת בית״ר הרעה ספג עד כה 2.14 שערים למשחק, בנתון שמוכיח מדוע הירושלמים ממוקמים כה נמוך בטבלה.
נתון מעניין נוסף מצאנו באחוז הדיוק של השוערים. בעוד מרבית השוערים מספקים מעל 80 אחוז הצלחה במסירות והטובים במיוחד (גיגי, חיימוב, עמוס ושטקוס) אף מגיעים ל-85 אחוז, בולט לרעה העונה הוא אמיליוס זובאס. שוער בני יהודה מספק רק 70 אחוזי דיוק במסירותיו, נתון נמוך במיוחד עבור שוער, לא כל שכן אחד שזכה בעונה שעברה למחמאות מקיר לקיר. במשחק האחרון, לדוגמה, בו דווקא ניצחו הכתומים, הוא מסר 24 פעמים, כשרק 14 מסירות הגיעו ליעדן, 58 אחוזי הצלחה בלבד.