יום לאחר הניצחון של נבחרת ישראל 2:3 בסלובקיה ואני רוצה להעלות את נושא וילי רוטנשטיינר. למה לסיים את ההתקשרות איתו?! איפה בדיוק הוא נכשל?! לא שידוע לי שמאמן כלשהו הצליח עם נבחרת ישראל מזה 50 שנה. מה מבטיחנו שמאמן אחר עשוי לחולל נסים ונפלאות.

יש הערכה למאמן הישראלי ובוודאי ליוסי אבוקסיס, אחלה אדם ואחלה מאמן. אך רבותיי, שני האוסטרים לא נכשלו! גם הרצוג וגם רוטנשטיינר הגיעו אלינו ללא דעות קדומות, יצרו נבחרת לוחמנית, פייטרית תוך בחירת שחקנים מבלי להיות מושפעים ומבלי לקבל עצות אחיתופל ממאן דהו. בחרו את הטובים ביותר, העזו (אלמקייס ואבו פאני) כפי שאף מאמן ישראלי לא העז. יצרו שחקנים מחויבים, השיבו, פחות או יותר את האמון והעניין של הציבור הישראלי בנבחרת. שילבו בין מתודות לבין הימור (כפי שקרה במחצית השנייה נגד סלובקיה), יצרו תלכיד בין ותיקים לבין צעירים ובין יהודים לבין ערבים.

וילי רוטנשטיינר. ראוי להישאר (רדאד ג'בארה)וילי רוטנשטיינר. ראוי להישאר (רדאד ג'בארה)

אז איפה הכשלון?! למה לפרק את מה שנראה כתחילתה של תקופה חדשה, נטולת פניות ופרוטקציות. נכון, צידדתי בעבר באייל ברקוביץ’ אך הוא הפיל את מועמדותו בעצמו בשל עמדות ודעות שאינן מתיישבות עם חברה רב תרבותית ורב אתנית. אגב, לא בטוח שהוא אכן רצה באמת ובתמים את התפקיד ולכן הערים פעם אחר פעם קשיים בנימוקים ותירוצים.

אני קורא לפרנסי הכדורגל שלא לוותר במהירות על רוטנשטיינר. השאירו אותו, תנו לו את המושכות, העניקו לו את אמונכם. הוא פשוט לא נכשל. אנחנו הרי לא ברזיל ולא קרואטיה. אנחנו עדיין קטנים! בינתיים, יש ניצוצות, יש סימני נפט! חבל לפרק את החבילה! תנו צ׳אנס לאיש שלא הפסיד לסקוטלנד, לעזאזל הפנדל של אחד מגדולי האומה, זהבי המופלא, שניצח את סלובקיה והפסיד לצ׳כיה בגלל שער תמוה של שוער חלש שאמר ”קיבלתי כדור לא נוח״ (תירוץ שכולו חוצפה). יושאר רוטנשטיינר והיידה לנבחרת!

וילי רוטנשטיינר (רויטרס)וילי רוטנשטיינר (רויטרס)