אין ספק כי המצב החדש והמורכב אשר נגזר עלינו בעקבות נגיף הקורונה גורר עמו שתי בעיות לא פשוטות בכל הקשור לילדינו.

ראשית, הם נדרשים להישאר בבית מבלי יכולת לבקר משפחה וחברים ואף ללא יכולת לצאת החוצה, ושנית, הם נשארים ללא תשובות לרוב שאלותיהם אודות הקורונה, שאלות שאף אנחנו המבוגרים מתקשים לענות עליהן.

כדי לעשות סדר לילדים (וגם לנו הספורטאים וחובבי הספורט) נפגשנו לשיחה עם ד"ר עומר רביב, מומחה לרפואת ילדים, בתקווה שנדע כיצד להסביר את המחלה לילדים ונבין טוב יותר מה המידע שאנחנו יכולים וצריכים ולספק להם.

עוד לפני שנשאל על נגיף הקורונה נשאל בכלל על המונח נגיף. במה הוא שונה מחיידק?

"נגיף (וירוס) הנו יצור מאוד זעיר הקטן בהרבה מחיידק ואפשר כמובן לראותו רק במיקרוסקופ מיוחד. מלבד העובדה שהוא מאוד קטן, הוא גם מאוד מתוחכם - משום שהוא אינו מסוגל להתקיים בזכות עצמו, הוא נדבק לתאים אשר מרכיבים את הגוף שלנו, ומהם הוא מקבל כל מה שהוא צריך בשביל להתקיים.

נגיפים. לא יכולים להתקיים ללא תא חי (iXimus)נגיפים. לא יכולים להתקיים ללא תא חי (iXimus)

אם נצטרך לסכם הבדלים עיקריים בין וירוס לחיידק, נאמר כי חיידק הנו חד תאי עם יכולת התרבות עצמאית בעוד שווירוס הנו טפיל התלוי בתא מאחסן, ולכן אנטיביוטיקה עובדת רק על חיידקים ולא על וירוסים. מבחינה קלינית רוב המחלות הוויראליות (הנובעות מווירוסים) קלות יותר וניתנות לטיפול והפתרון יהיה על ידי מערכת החיסון וללא התערבות תרופתית. זאת בניגוד לחיידקים, שלרוב יובילו למחלה עם קליניקה יותר מרשימה ולכן יזדקקו לטיפול חיצוני אנטיביוטי". 

מה עונים לילד ששואל כיצד נגיף כמו הקורונה מגיע בכלל לעולם?

"יש מספר הסברים ואין נכון להיום הסבר אחד מוצק שמוביל את התאוריות השונות לגבי הופעת וירוסים בעולמינו. נזכיר שווירוס הקורונה הוא בעצם וירוס ישן ממשפחת "הקורונות", אשר עבר שינוי/מוטציה. בעוד שהווירוס המקורי היה מוביל למחלה קלה ביותר שלעיתים אף אינה מייצרת תסמינים, הווירוס הנוכחי קיבל תכונות חדשות המאפשרות לו הישרדות ממושכת יותר וחדירות טובה יותר לתאים. מכאן שבפועל הוא מדבק יותר ועלול להוביל למחלה קשה יותר במקרים מסוימים (עם זאת, חשוב להדגיש כי כ-80% מהנדבקים יחוו מחלה קלה ביותר ואולי אף לא ידעו בכלל כי חלו בה). 

העולם מתמודד עם נגיף קטלני (mohamed_hassan)העולם מתמודד עם נגיף קטלני (mohamed_hassan)

הילדים מכירים את התסמינים, אך פחות כיצד הנגיף פועל. מה מאפיין אותו?

"כאמור הנגיפים אינם מסוגלים להתקיים לבדם ולכן הם חודרים לאבני הבניין של הגוף שלנו – התאים. בתוך אותו תא המאכסן אותם הם משתמשים במידע הגנטי שלו כדי להתרבות ולחיות והם מפריעים לתפקודו. בתגובה לחדירת הווירוס מתעוררת מערכת החיסון שלנו ומתחילה לייצר חיילים רבים שמועברים לאיזור החולה בעזרת הדם שלנו ושם נוצר תהליך של דלקת.  בעקבות התהליך הדלקתי מופיעה העלייה בחום, החולשה והתסמינים השונים בהתאם למיקום בגופינו”. 

מדוע קשה כל כך לפתח חיסון לנגיפים בזמן קצר?

“פיתוח חיסון או תרופה הנו תהליך ארוך מאד ובירוקרטי מעין כמוהו. מתחילים מניסויים בד"כ בבעלי חיים ובהמשך, רק לאחר שמוכיחים את בטיחות התרופה, ניתן לעבור לניסויים בבני אדם. הקושי הנוסף הוא ליצור חומר יציב שיישאר בגוף של המטופל, יגיע לאיברי המטרה וינטרל את התאים הנגועים וזאת מבלי לפגוע בתאי הגוף הבריאים. ברוב המקרים של זיהומים ויראליים מערכת החיסון שלנו מסוגלת לזהות את המחולל ולייצר נגדו נוגדנים (חיילים) המסוגלים לחסל תוך זמן קצר את המחלה. לילדים אפשר לומר שהנגיף הוא מתוחכם ומשתנה, וכדי לטפל פה צריך לצפות בו הרבה זמן וללמוד אותו. זו הדרך היחידה לטפל פה ואין פה קיצורי דרך" (ההערכות מדברות על פיתוח תרופה או חיסון בחודשים הקרובים עד שנה).

כל העולם במאמץ אדיר למציאת חיסון (geralt)כל העולם במאמץ אדיר למציאת חיסון (geralt)

האם יש סיכוי שתהיה תרופה לאלו שכבר נדבקו?

"כיום ישנן מספר גדול של מעבדות בכל העולם המנסות למצוא תרופה לנגיף הקורונה. הן בעיקר מנסות להשתמש בדרכים מוכרות למדע מתרופות קיימות, שבעיקר מונעות את תהליך החיבור או תהליך הכניסה של הווירוס לתא המאכסן. הקושי העיקרי הוא למצוא תרופה שתהיה ספציפית לתא נגוע בווירוס מול תאים בריאים על מנת שלא למנוע פגיעה ברקמות/תאים תקינים בגופינו. לילדים אפשר לומר כי מדובר כעת במאמץ כלל עולמי למציאת תרופה, ועד למציאתה יש שימוש בתרופות קיימות בעיקר כדי לעכב את המחלה.

מדוע נאמר כל העת שהנגיף אינו מסוכן או פחות מסוכן לילדים?

"קודם כל, אחוזי התמותה בילדים הם כמעט אפסיים. גם אם הם נדבקים, הם בדר"כ רק נשאים של הנגיף ולרוב מתאפיינים בתסמינים קלים בלבד אם בכלל. מצד אחד מדובר כמובן בבשורה טובה, אך מאידך חשוב לזכור שאותם ילדים שנדבקים ואינם מגלים תסמינים לכאורה ייעלמו מהעין לעומת מבוגרים עם תסמינים, משום שהם לא נראים כחולים, ומבוגרים נמצאים לידם ללא חשש ויכולים להידבק (הם נשאים "שקטים"). יתר על כן, מעבר לעובדה שהם מפתחים תסמינים קלים או שהם אינם מפתחים תסמינים כלל, הם גם נוהגים יותר לחבק ולנשק, ואינם שומרים על היגיינה בצורה טובה, מה שנותן למושג "נשאים שקטים" משנה תוקף.

הספורטאים הצעירים. צריך שמור עליהם היטב (luvmybry)הספורטאים הצעירים. צריך שמור עליהם היטב (luvmybry)

אגב, אחת התיאוריות לכך שילדים לא מפתחים תסמינים הינה שאין להם בגוף קולטנים אשר בעזרתם מתחבר הווירוס לדופן התא ומשם מתחיל תהליך חדירתו פנימה (כשזה קורה בריאות למשל זה מסוכן). יש כמובן גם תיאוריות נוספות, אך מספיק לומר לילדים שהאוכלוסייה בסיכון איננה האוכלוסייה הצעירה, אך שבכל זאת הם יכולים להדביק אחרים ולכן חשוב שישמרו על הכללים ככל הניתן".

מהן הדרכים הנפוצות ביותר להידבקות מנגיפים?

"אנחנו מכירים היום שלוש דרכים מרכזיות בהן ניתן להידבק: ראשית מדובר במעבר הטיפתי שהנו מעבר של נוזלי גוף בגודל מיקרוסקופי דוגמת התעטשות, נזלת, ורוק בין אדם לרעהו. בנוסף אנו מכירים את ההידבקות דרך האוויר וכן ממגע במשטחים. כמובן שההעברה בין אדם לאדם דרך מגע או נשימה מהווה את הדרך הנפוצה ביותר להידבקות".

אם היית צריך לתת לנו חמישה כללי אצבע לילדים למניעת הידבקות, על מה היית ממליץ?

  1. לשמור על מרחק סביר מאנשים זרים - 2 מטר לפי המלצה הנוכחית.
  2. להימנע מהתקהלויות - משמע לא לשחק בימים אלו עם חברים או שכנים.
  3. להקפיד לא לגעת באזור הפנים - הנגיף מועבר בקלות דרך הפה והאף.
  4. לשטוף ידיים בטכניקה טובה - לעבור על כל חלקי היד בשטיפה, כולל גב היד, פרק כף היד והאצבעות.
  5. לשמור על שגרת חיים מסודרת - כך פחות נתפתה לעשות טעויות של חשיפה מחוץ לבית.
ד"ר עומר רביב. מומחה לרפואת ילדים (יח"צ)ד"ר עומר רביב. מומחה לרפואת ילדים (יח"צ)

האם כל ההנחיות שהונחתו והמגבלות שהוטלו על הילדים באמת מוצדקות?

"צריך להסביר לילדים שאלו ההנחיות כרגע והן ככל הנראה יובילו אותנו בצורה המהירה ביותר לחזרה לשגרה. אנו נוקטים בכל אמצעי הזהירות ושומרים ביחד על כל הכללים כמשפחה, וכך גם נשמור על שאר האוכלוסייה ולא רק על עצמנו - בסוף זה ישתלם".

אתה ודאי נתקל בחרדות של ילדים ממחלות נוספות, כיצד אפשר להרגיע ילד שמפחד מנגיף? 

"צריך לדבר עם הילדים בגובה העיניים בהתאם לגילו של הילד -  לא להסתיר. במקרה ולא יודעים כיצד לעשות זאת נכון, יש היום סרטונים המסבירים את המצב המורכב בשפה ובתצורה המותאמת לילדים. בכל הקשור להורים שאינם יכולים להתמודד בעצמם עם חרדות או הפרעות קשב של ילדיהם בזמן הבידוד - רצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע. במקרה ויש רופא ילדים או רופא משפחה אשר מוכר לילדים ומהווה מבחינתם דמות מבוגרת ומרגיעה, ניתן להיעזר גם בו. בשורה התחתונה, אפשר לומר להם שהם מוגנים ושההורים שומרים עליהם. כל עוד נשמור על הכללים נהיה בטוחים".

הילדים שואלים מתי נוכל לשוב לשגרה, מה ניתן לענות להם? 

"צריך לומר להם שכרגע זה לא ידוע. אנו מקווים שזה יהיה כמה שיותר מהר ושאנשי הרפואה והממשלה עושים הכול כדי שנצא מהמשבר הזה מזה כמה שיותר מוקדם".

המרואיין הנו ד"ר עומר רביב, מומחה לרפואת ילדים