בשבוע שעבר הסתיים לו קמפיין מוקדמות יורו 2020 ובנבחרת ישראל כבר הסיקו את המסקנות מהטורניר. המנהל המקצועי וילי רוטנשטיינר והמאמן אנדי הרצוג ישבו וסיכמו את הקמפיין האחרון בו הם התמודדו על העפלה ליורו, לקראת משחק הפלייאוף שיתקיים בחודש מרץ הקרוב מול סקוטלנד, כך על פי ההגרלה שנערכה אתמול (שישי). בין היתר, הצמד רוצה לשפר את משחק ההגנה, לעבות את מערך הייעוץ המנטאלי, לזמן יותר שחקנים צעירים לנבחרת ואולי אפילו לשקול החלפת מערך.

אומנם רוטנשטיינר והרצוג לא אהבו את סיום הקמפיין של הנבחרת במוקדמות היורו והם יודעים כי יש ביקורת על התפקוד שלהם במשחקים נגד פולין וצפון מקדוניה, בשניהם הנבחרת הפסידה, אך לעת עתה רוטנשטיינר מעניק תמיכה מלאה להרצוג ונדמה כי שניהם משדרים על אותו הגל. הרצוג הכריז כי הוא מעוניין להמשיך בתפקידו, בו בזמן שרוטנשטיינר הבהיר חד משמעית: “אני לא חושב או מדבר על מאמנים אחרים”.

אתר ספורט ONE ראשי תוצאות LIVE גליצ'ים
הרצוג: רוצה להישאר בישראל

רוטנשטיינר סיכם כי הוא מעריך מאוד את העבודה שעשה הרצוג עד כה וטען כי הוא אהב את העובדה שגרם לשחקניו להאמין בעצמם, בעיקר בפתיחת הטורניר. לעומת זאת, הרצוג לא חסך בביקורת עצמית מנגד.

ראשית, הרצוג ורוטנשטיינר הסכימו כי לא ניתן להגיע להישגים במצב שבו הנבחרת סופגת 1.8 שערים למשחק בממוצע. רוטנשטיינר טען כי האידיאל הוא להפחית את כמות הספיגות יותר לכיוון של 0.8 שערים בממוצע למשחק, ולא יותר מזה. הרצוג יודע שהוא צריך שחקני הגנה טובים יותר, בלמים טבעיים שיגיבו מהר לכל תרחיש. “בהרבה מקרים נוצר מצב שעד שהגבנו כבר חטפנו. לפעמים מספיקה שנייה אחת או שתיים של חוסר תשומת לב ואתה סופג”, אמר המאמן.

אנדי הרצוג (רדאד ג'בארה)אנדי הרצוג (רדאד ג'בארה)

בעוד שרבים טענו לפשר שיטת המשחק של 3-5-2 בה דוגל הרצוג, הוא עצמו הסביר כי הוא דווקא מאמין יותר בהצבה של ארבעה בלמים על המגרש, כפי שעשה כשאימן בנבחרת אוסטריה הצעירה ובנבחרת ארצות הברית עד גיל 23, אך בתחילת דרכו הוא בחן את שחקני נבחרת ישראל והבין כי למגנים הבולטים יש חולשות בפעולות הגנתיות לצד חוזקות בהתקפה, ולכן העדיף לשחק עם שלושה בלמים ועם שני שחקני קו, בדמותם של טאלב טואטחה ואלי דסה. אלא שטואטחה לא תמיד היה כשיר להשלים 90 דקות, כך שלא פעם נוצרה לו בעיה משום שלא מצא שחקן קו לגיטימי עם רגל שמאל חזקה. זה שהוביל לכך שהאגף השמאלי לא תמיד היה אפקטיבי מספיק והמערך לא היה יעיל מספיק.

כמו כן, מאמן הנבחרת טען כי לא פעם היו פציעות נוספות בחוליית ההגנה שפגעו בה, הרי שבתחילת הדרך הוא פתח עם שרן ייני כבלם המרכזי, אך הוא נפצע ולכן אוראל דגני נכנס לנעליו, אלא שגם הוא נפצע ולכן הוא השתמש באיתן טיבי. למעשה, למאמן לא נותרה ברירה מלבד לשנות את ההרכב של חוליית ההגנה כמעט בכל התכנסות מחדש. לדעתו של הרצוג, הקושי הגדול שלו להוביל לשינוי בתפקוד ובתיאום של החולייה האחורית נבע מכך שפגש את השחקנים אחת לחודש-חודשיים, לתקופת זמן קצרה. לכן, מעתה הוא צפוי לנסות ליזום יותר שיחות עם שחקניו במטרה להדריך אותם מראש באשר לכוונות שלו ולדרישות שלו, על מנת שיבואו מוכנים לאימונים ויבצעו את הכל מיד עם הגעתם. כך יימנעו בזבוזי זמן על הסברים בכינוסים ובאימונים, שם השחקנים יתרכזו בעיקר בעבודה מעשית.

שחקני נבחרת ישראל (רויטרס)שחקני נבחרת ישראל (רויטרס)

בפילוסופיית המשחק של השניים, הם שואפים לעבודה משותפת של כל עשרת שחקני השדה במטרה להפעיל לחץ על היריב, להרוויח כדורים ולצאת מהר קדימה. אם כי, לא בטוח שהמערך הנוכחי יישאר כפי שהוא. בשני המשחקים האחרונים של הנבחרת הרצוג ניסה לראשונה לשחק עם מערך של 4-4-2 במשחק רשמי וראה כי יש לכך יתרונות מסוימים, כמו איזון בין השחקנים למשל, אך לא ברור האם הוא יחזור על כך בהמשך.

רוטנשטיינר, מצידו, יודע כי ישנה בעיה בחלק האחורי של הנבחרת הבוגרת והוא רוצה לגדל בשנים הקרובות דור חדש ואיכותי של בלמים ומגנים. בכנס המאמנים שהעביר בחיפה, רוטנשטיינר שם דגש על התחום הזה וביקש מהמאמנים שעובדים בשטח לטפח אצל שחקני ההגנה שהם מגדלים את העבודה בפעולות של אחד על אחד ושיפור הקואורדינציה.

וילי רוטנשטיינר (רדאד ג'בארה)וילי רוטנשטיינר (רדאד ג'בארה)

בעתיד הקרוב נדמה כי הנבחרת תעבור תהליך מפוקח של הצערה. גם הרצוג וגם רוטנשטיינר מעוניינים להכניס דם חדש למערכת, בדגש על שחקני הגנה וקשרים. רוטנשטיינר הקים בחודשים האחרונים מסד נתונים גדול שמאגד את כל השחקנים הבולטים והם נמצאים תחת מעקב בנבחרות השונות, כאשר בין היתר אחד מהדברים שבהתאחדות בודקים הוא התפקוד של אותם השחקנים תחת ציפיות ולחץ. לצורך כך, הוקם מערך רחב של יועצים מנטאליים, שעובד עם כל שכבות הגיל, והם מנפיקים דוחות תקופתיים כדי לבחון מי מהדור הבא עומד בדרישות ובעומס הנפשי, ומי פחות חזק מנטאלית.

רוטנשטיינר השלים את הליך הקמת האקדמיה הראשונה לכדורגל ישראלי בשפיים והוא פעל לאחרונה לקבלת רשיונות מאופ”א להסמכת מאמנים, במטרה לחזק את אנשי המקצוע שעובדים בשטח ביום-יום. בעתיד הקרוב הוא מעוניין להקים עוד מרכזים שכאלה, בשלב הראשוני עוד שניים ולאחר מכן יוקמו עוד שניים נוספים, כך שיהיו חמישה בסך הכל, כולל בצפון ובדרום. הוא סבור כי עם חמישה מרכזי מצוינות שכאלה הוא לא יפספס אף שחקן ישראלי עם פוטנציאל בגילים הצעירים.

וילי רוטנשטיינר (אורן בן חקון)וילי רוטנשטיינר (אורן בן חקון)

לדבריו של רוטנשטיינר, הכי חשוב זה להשקיע את עיקר המאמצים במרכז הפירמידה, כלומר בשחקנים שנמצאים בגילי 12 עד 18, שמהווים את העתודה הקרובה של נבחרות ישראל. לכן, לא מן הנמנע כי הרצוג ישלב בנבחרת הבוגרת יותר צעירים על חשבונם של השחקנים הוותיקים כבר בעתיד הקרוב.

האמת שהרצוג כבר התחיל לעשות זאת בקמפיין הנוכחי. הוא זימן שחקנים צעירים עם פוטנציאל ונתן להם דקות, כפי שעשה עם דולב חזיזה בן ה-24 שמככב במכבי חיפה וכפי שעשה את עילאי אלמקייס בן ה-19 שאולי עדיין לא משחק בקבוצה הבוגרת של הופנהיים אבל כבר זכה לדקות בנבחרת. המטרה של רוטנשטיינר והרצוג היא לגרום למועדונים הגדולים להסתכל על הכשרונות שיש להם במילואים או בקבוצות הנוער, וכך לקדם אותם כדי שיקבלו דקות בליגות הבכירות של אירופה.

דולב חזיזה עם הכדור (נעם מורנו)דולב חזיזה עם הכדור (נעם מורנו)

אחת מהבעיות היא שבנבחרת אין שחקנים בולטים בחמש הליגות הבכירות של היבשת, פרט למונס דאבור, שגם הוא לא זוכה לדקות משמעותיות בליגה הספרדית. לדעתו של רוטנשטיינר, אין לישראל סיכוי אמיתי להתמודד עם נבחרות כמו אוסטריה ופולין שווה בשווה כל עוד נבחרת ישראל נמצאת בסיטואציה הזו, משום שאצל היריבות יש לא מעט שחקנים בסגל שמשחקים בגרמניה ובליגות הבכירות האחרות. ככל שיהיו למדינה יותר נציגים בליגות הללו, כך יהיו יותר שחקנים שיצליחו להתמודד מול יריבים מהרמות הגבוהות וכמובן גם באינטנסיביות שקיימת במשחקי הנבחרות.

עושה רושם כי המשבר בכדורגל הישראלי הוא עמוק. לעת עתה הרצוג ורוטנשטיינר ממשיכים בשלהם והם רוצים להמשיך לעבוד ביחד, לכל הפחות עד שלב הפלייאוף דרכו ניתן יהיה להעפיל ליורו. השאלה הגדולה היא האם מעתה הם באמת יתחילו לפעול קצת אחרת.