האם האיגודים והאגודות מצאו פירצה בתקנות של משרד התרבות והספורט, כך שהם לכאורה מנצלים אותה כדי לגרוף תמיכות תקציביות גדולות יותר מהמדינה על חשבון האגודות של הספורטאים הבכירים בארץ? מתחת לפני השטח, גורמים בספורט הישראלי התרעמו בפני משרד התרבות והספורט, זאת משום שלטענתם האיגודים ביצעו שינויים בתקנונים, כך שכספים שהיו מיועדים לאגודות ולספורטאים ההישגיים עברו בחלקם לאגודות ולספורטאים שעוסקים בפעילות ספורטיבית עממית - ובעקבות זאת, המדינה בוחנת מחדש את אופן חלוקת הכסף.

לפי החוק במדינת ישראל, כמעט כל ספורטאי מהענפים האישיים, שמשתתף בארבע תחרויות ומעלה בשנה, עוזר לאגודה שלו לקבל תקציב ציבורי. עד לאחרונה, לכולם היה ברור כי מדובר בספורטאים ההישגיים - אלא שבשנה האחרונה יותר ויותר אגודות שמקיימות תחרויות ספורט עממיות זוכות לתקציבים גבוהים יותר לעומת האגודות שבהן נמצאים הספורטאים הבכירים והמקצוענים בארץ, ובכך הן אף מגדילות את כוחן בתוך האיגודים עצמם.

המשלחת הישראלית באולימפיאדת ריו (רויטרס)המשלחת הישראלית באולימפיאדת ריו (רויטרס)

התקצוב של כספי התמיכה שניתנים לאגודות ולאיגודים בנוי לפי המלצות ועדת לובצקי, שקבעה כי יש לתגמל אגודות שעומדות מאחורי “ספורטאים תחרותיים”, כלשונה. אלא שהמונח הזה לא קובע באופן חד-משמעי איזה ספורטאים נכנסים תחת ההגדרה הזו, ולכן בשנה האחרונה האגודות החלו לכאורה לשלוח עוד ועוד ספורטאים להשתתף בתחרויות עממיות במסגרת האיגודים ודיווחו גם עליהם כמי שעמדו בתנאים לקבלת התמיכות.

בכך, למעשה, האגודות זכו לתקצוב גבוה יותר ממשרד הספורט, במהלך שהוא חוקי לחלוטין - אך גם כזה שבא על חשבון האגודות המובילות והחזקות, שמשלמות הון תועפות על פיתוח הקריירה של הספורטאים ההשגיים שלהן, כאלה שלרוב גם לוקחים חלק בכמות גדולה יותר של תחרויות בארץ ובעולם. 

לפי התקנות, בענפים האישיים כל ספורטאי תחרותי נדרש כאמור להשתתף בארבע תחרויות רשמיות בשנה על מנת שהאיגוד והאגודה שלו יקבלו תמיכה תקציבית על פעילותו. ברגע שהספורטאי עומד בתנאי הזה, אין למשרד הספורט יכולת לבקר את הרישום שהוגש על פעילותו של הספורטאי, כל עוד היא נעשתה כמובן במסגרת תחרותית מטעם האיגוד ואושרה על ידו.

זה כפי הנראה בא לידי ביטוי בעיקר בענף ההתעמלות, שם החליטו לצרף את כל המתעמלים העממיים לרשימות הללו בשנה האחרונה. “עד לא מזמן היה נהוג לרשום מתעמלי מכשירים, אקרובטיקה ואומנותית, אבל לפני כשנתיים האיגוד החליט שההתעמלות העממית גם תהיה חלק מזה. כתוצאה מההחלטה, היו אגודות שרשמו עוד בנות להתעמלות העממית, כך שהן עושות ארבע תחרויות בשנה - וברגע שהן עשו את זה, האגודות והאיגוד מקבלים יותר כסף מהמדינה”, סיפר גורם באיגוד.

בא לידי ביטוי בעיקר בהתעמלות. למצולמות אין קשר לכתבה (איציק בלניצקי)בא לידי ביטוי בעיקר בהתעמלות. למצולמות אין קשר לכתבה (איציק בלניצקי)

כך, לצורך העניין, מתעמלת שהשתתפה בארבע תחרויות בשנה בתחרות של פס אקרובטיקה וקיבלה ציון על מספר קפיצות בכל תחרות, עזרה בעצם לאגודה שלה לקבל תקצוב גבוה יותר. וככל שיש יותר מתעמלות כאלה בתחרויות העממיות, התקציב של האגודה שלהן גדל בהתאם. “איך אפשר לשים אותן באותה שורה עם ספורטאים שטסים לחו”ל ומשקיעים יום-יום בעבודה קשה באימונים? זה לא מובן. אין ספק שזה מגוחך”, הגיב על כך גורם בענף.

בעקבות השינוי, מבדיקת ONE עולה כי מועדון עירוני חולון גדל משמעותית בשנה האחרונה, מ-67 ספורטאים שזכאים לתקצוב ל-145 זכאים, ככל הנראה מעצם צירוף המתעמלים שבאים מהספורט העממי - כך שבפועל הוא זכה לתקציב מוגדל, מ-81,603 שקל בשנת 2018 לסכום של 284,652 שקל בשנת 2019. גם כמות הספורטאים בהפועל קרית אונו סביון צמחה מ-58 ספורטאים שהביאו לה 70,642 שקל, ל-123 ספורטאים שהכפילו את כמות התקציב שלה עד ל-181,098 שקל בתוך שנה אחת. 

לשם ההשוואה, האגודה של לינוי אשרם, הפועל ראשון לציון, שנחשבת למקצוענית בענף ההתעמלות האמנותית, קיבלה בשנת 2018 יותר מכל האגודות הללו (115,300 שקל) אבל השנה היא מקבלת תקציב שהוא נמוך יותר ממה שהן מקבלות (136,927 שקל) - זאת למרות שגם הפועל ראשון לציון רשמה גידול בכמות המתעמלות, מ-56 ל-69 ספורטאיות. ההתחזקות של האגודות שרושמות ספורטאים עממיים הובילה לפגיעה בתקציב האגודה של אשרם, הרי שלדעת אנשי המקצוע רוב התקציב צריך ללכת לאגודות חזקות כמו זו.

חלוקת התקציבים לאגודות בהתעמלות (מערכת ONE)חלוקת התקציבים לאגודות בהתעמלות (מערכת ONE)

דוגמה נוספת נמצאת בפעילותה של אגודת הפועל ג’ימנסטיק תל אביב. מדובר באגודה שעוסקת לכאורה בפעילות עממית, הרי שהיא לא קיבלה שום תקציב מהמדינה ב-2018 - והשנה זכתה לתשלום של 58,893 שקל בזכות 60 ספורטאים שנכנסו למעגל ההקצבות, בעקבות השינוי שנעשה בהחלטת איגוד ההתעמלות. הכסף הזה, במקום שיילך לטובת אגודות של ספורטאיות פעילות ומצליחות, הולך לאגודות שלא קיבלו דבר קודם לכן - הרי שהתקציב מהמדינה הוא קבוע, ויש מי שמושך את השמיכה מצד אחד של המיטה לצד השני.

גם באתלטיקה, בשנת 2018 אגודות כמו מכבי תל אביב ומכבי חיפה, בהן מתחרים אתלטים בכירים כמו לונה סלפטר וחנה קנייזבה-מיננקו, קיבלו תקציבים גבוהים יחסית מהמדינה, עם סכומים של 129,496 שקל ו-147,055 שקל, כיאה לאגודות מובילות עם ספורטאים שרושמים הישגים מרשימים בעולם.

חנה קנייזבה מיננקו (רויטרס)חנה קנייזבה מיננקו (רויטרס)

לעומת זאת, אגודת “רצים בעבודה”, ששמה לעצמה דגש לפעול לקידום הפעילות העממית באתלטיקה הישראלית, קיבלה לפני שנה רק 100,075 שקל - אך כעבור שנה, אותה האגודה העממית עקפה את אותן האגודות המקצועניות בהיקף הכספים שקיבלה. השנה, מכבי תל אביב ומכבי חיפה זכו לתמיכות בגובה של 157,132 שקל עבור 141 אתלטים תחרותיים ושל 199,644 שקל עבור הפעילות של 175 אתלטים תחרותיים - אך רצים בעבודה קיבלה תקציב מוגדל של 244,206 שקל ב-2019 ועקפה אותן. מדובר בגידול של מאות אחוזים בכספים שקיבלה אגודת “רצים בעבודה”, בזכות 335 ספורטאים עממיים שהתחרו בשמה.

לא בטוח שלזה התכוונו בוועדת לובצקי, שקבעה את אמות המידה לחלוקת התקציבים שיופנו לאגודות. בדו”ח שפרסמה הוועדה, לפיו כאמור רק ספורטאים תחרותיים יוכלו לקבל תקציב, הובהר בין היתר בסוגיה זו: “אנו ממליצים שתמצא לספורט העממי מסגרת מימון לפעילויות של אוכלוסיות בוגרות. אנו רואים בפעילות מבוגרים בספורט דבר חשוב, יפה, רצוי ומומלץ. עם זאת, המסגרת שלנו היא ספורט תחרותי”. כלומר, על פניו נדמה כי הספורט העממי לכאורה לא אמור להיכלל בתקצוב הזה.

אלא שהוועדה לא קבעה מיהו ספורטאי תחרותי, הרי שבכירים באגודות ובאיגודים טוענים מצידם כי “ההגדרה של ספורטאי תחרותי פירושה ספורטאי שמשתתף בתחרויות” ולכן הם כביכול יכולים לצרף את הספורטאים העממיים שעומדים בקריטריונים לבקשות לקבלת כספי התמיכה. לצד זאת, ועדת לובצקי גם קבעה כי עקרון חלוקת הכספים יפעל בשיטה לפיה ”מספר הספורטאים הוא רכיב מרכזי לקביעת ההקצבות והוא הבסיס שאליו מתווספים שאר הרכיבים - הישגיות, מקצועיות ועלויות”, כך שלכמות הספורטאים יש מרכיב חשוב יותר בקבלת התקצוב. ההצלחה שלהם? פחות רלוונטית.

חלוקת התקציבים לאגודות באתלטיקה (מערכת ONE)חלוקת התקציבים לאגודות באתלטיקה (מערכת ONE)

חשוב לומר כי השינויים שבוצעו באיגודים כמו איגוד ההתעמלות ואיגוד האתלטיקה הם חוקיים לחלוטין, כך שהספורטאים שנוספו עומדים בתנאים שנקבעו על פי ועדת לובצקי, אך נדמה כי הם לכאורה מנצלים את החוק לטובתם כדי להגדיל את כמות הכספים שמגיעים אליהם. ומדוע לאיגודים יש אינטרס לדווח על הספורטאים הללו? משום שככל שיש יותר ספורטאים פעילים בענף שלהם, גם התקציב שהאיגוד מקבל גדל בהתאם.

מעבר לזה, ככל שאגודה מסוימת מקבלת יותר כספים, היא אוטומטית הופכת להיות אגודה חזקה יותר בתוך האיגוד שלה, כי כמות הספורטאים והתקציבים של כל אגודה משפיעים באופן ישיר על כוח ההצבעה וכמות המנדטים שהיא תקבל באיגוד. וכך, באסיפה הכללית של כל איגוד, אותן האגודות יקבלו יותר מנדטים ויוכלו להשפיע יותר על הנושאים החשובים, כמו אישור הדו”חות הכספיים של האיגוד או בחירת חברי ההנהלה והיו”ר שלו. בשורה התחתונה, זה מחזק את כוחן של האוגדות הקטנות ומונע מהאגודות הגדולות וההישגיות להשפיע באמת על מה שקורה בענפים האולימפיים.

“זה אולי חוקי אבל זה פוגע בספורט התחרותי”, התרעמו על כך גורמים שונים בספורט הישראלי. “בסופו של דבר המדינה מקצה תקציב מסויים לכל הספורט התחרותי בארץ, ובמקום שהוא יילך לאגודות שמשקיעות בספורטאים המקצוענים וחיות מהכספים האלה, הוא הולך לאגודות קטנות שפתאום מקבלות תקציבים גבוהים למרות שהן מצהירות שהן עושות ספורט עממי. זו בעיה שהמדינה צריכה לתת עליה את הדעת”.

צבי לובצקי. לא בטוח שלזה הוא התכוון (משה חרמון)צבי לובצקי. לא בטוח שלזה הוא התכוון (משה חרמון)

לפי ההערכות, משרד התרבות והספורט מחלק כ-120 מיליון שקל בשנה לאגודות וכ-80 מיליון שקל בשנה לאיגודים. מדובר בתקציבים גבוהים שלכאורה לא מנוצלים כראוי ולא מגיעים למקומות הנכונים, לפחות לא כפי שהתכוונה ועדת לובצקי במקור, הרי שבמקום תקצוב שיחזק את הענפים האולימפיים - בפועל האגודות שמתעסקות בפעילות העממית מקבלת יותר תקציבים. במשרד התרבות והספורט חייבים לפעול ומהר, כי לא בטוח שלזה התכוון המשורר.

משרד הספורט: בוחנים מחדש את התנאים והקריטריונים

ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: “מבחני התמיכה לאיגודים ואגודות ספורט לפיהם חולקו התמיכות לשנת 2019 הינם העתק (בשינויים המינימליים המחויבים) של אמות המידה לחלוקת כספי הטוטו שנקבעו על ידי הוועדה הציבורית שנקבעה בחוק לצורך כך, טרם יישום הרפורמה שנערכה בשנה האחרונה בכל הקשור לתקציב משרד הספורט, מתוך מטרה למנוע זעזועים נוספים בשנה זו. 

“במסגרת הקריטריונים שנקבעו באמות המידה, שמה הוועדה הציבורית דגש רב על הגדלת מספר הספורטאים בישראל, ואכן כפועל יוצא מכך התאפשר מצב שבו ניתן ניקוד גם לספורטאים שאינם הישגיים, בהתאם להגדרת ‘ספורטאי תחרותי’. בימים אלו אנו בוחנים מחדש, בשיתוף עם איגודי הספורט, את התנאים והקריטריונים במבחני התמיכה, במטרה לתקנם לקראת שנת 2020. בין היתר, נשקלת הפרדה של התמיכה בספורט ההישגי מהתמיכה בתשתיות הספורט (ספורט תחרותי ועממי המתקיים במסגרת האיגודים והתאחדויות הספורט)”.

באיגוד ההתעמלות השיבו לטענות ומסרו: “יו”ר האיגוד היוצא, רז פלד, הגה את הרעיון לפתח באיגוד מסלולי תשתית בהתעמלות חובבנית מתוך הכוונה למשוך ספורטאים ואגודות חדשות אל בין כותלי האיגוד ולתת להם קורת גג ומענה מקצועי. לפיכך הוחלט להכניס את מסלול ה-Gym for All, מסלול התעמלות המוכר על ידי ה-FIG כתכנית פעילות מקצועית, המנוהלת ומפוקחת על ידי האיגוד. בכך האיגוד נותן מענה לאוכלוסיה שעד כה לא קיבלה מענה, מרחיב את בסיס הפירמידה (יעד אסטרטגי מוגדר) ומהווה נדבך חשוב במעבר בין תכנית פרחי ספורט לרישום כספורטאים מן המניין באיגוד.

“כל אלו ועוד מגדילים את העוגה של האיגוד ושל כל האגודות, שומרים את גודלו וכוחו היחסי של האיגוד ובכך מועילים לכולם. אגודות רבות, גם ההישגיות ביותר, עובדות במבנה פירמידה כאשר ‘ספורטאי הבסיס’ מסייעים לקיים את ספורטאי העילית. הרעיון זהה, ועל כן, מספר רב של אגודות (רבות מהן אגודות להן ספורטאים תחרותיים) השקיעו כספים ומשאבים רבים על מנת לפתח את הנושא וכבר ניתן לראות את פירות ההשקעה, הן ברמת האיגוד והן ברמת האגודות”.

באשר להגדלת כוחן של האגודות הקטנות באיגוד ההתעמלות, הגיבו באיגוד ההתעמלות: “כפי שנהוג בכל ענף ספורט אחר, יש הפרדה מוחלטת בין הספורט המקצועני לחובבני וכך נוהג האיגוד, הן בדירוג האגודות והן במתן קולות הצבעה בהתאם לתקנון האיגוד. האיגוד אינו רואה בעין שלילית את העובדה שספורטאיות חובבניות אלו מתוקצבות באותה מידה שספורטאים חובבנים בענפים אחרים מתוקצבים. האיגוד לא קבע את אמות המידה אלא פועל על פיהן. בנוסף, אין הבדל בין ספורטאי שרץ 60 מטרים באיגוד האתלטיקה, או שחיינית צורנית שמתחרה בתחרות חובבנית. צר לנו שיש בתוך ענף ההתעמלות אנשים העסוקים בהעברת ביקורת במקום לבנות את הענף.

“חשוב לציין שבמסלול חובבני הספורטאיות מתעמלות מספר פעמים בשבוע, עברו בדיקות רפואיות על פי חוק הספורט ועמדו בהגדרה של ספורטאי פעיל כפי שנקבע באמות המידה. האיגוד מודע לבעיית התקצוב שעלולה להעניק יתרון לגודל, וכן פועל נמרצות ביחד עם מינהל הספורט לתקן את הליקויים בדו”ח לובצקי ולהעניק יתרון יחסי לספורט ההישגי והעלית של האגודות”.

באיגוד האתלטיקה בחרו שלא להתייחס לנושא.