6 ביוני 1999 נרשם בזיכרון הקולקטיבי של אוהדי הכדורגל הישראלי כרגע הגדול ביותר של הנבחרת. החבורה של שלמה שרף סיפקה הצגה בלתי נשכח באצטדיון רמת גן, כשגברה 0:5 על אוסטריה. 20 שנה בדיוק אחרי אחד המשחקים הגדולים של נבחרת ישראל, חזרנו לגיבורי הערב הענק הזה ששיתפו בתחושות מאותו משחק מושלם, ואיך הם רואים את הנבחרת הנוכחית של אנדי הרצוג. 

זה היה ההרכב בכחול לבן באותו משחק: ניר דוידוביץ', אלון חזן, אמיר שלח, אריק בנאדו, נג'ואן גרייב, טל בנין, יוסי אבוקסיס, חיים רביבו, אייל ברקוביץ' ואלון מזרחי. בנוסף שותפו: עידן טל, אבי תקווה וניר סביליה.

אתר ספורט ONE ראשי תוצאות LIVE גליצ'ים
פער מדהים: כמה שוות נבחרות ישראל ופולין?

“לא רק אני הייתי מצוין, כולם התחבר להם”

ברקוביץ’, המצטיין של המשחק עם צמד ובישול, התייחס בדרכו שלו לרגע הכי זכור לו מאותו ערב: “הרגע הכי זכור זה ששלמה שרף רצה להוציא אותי בדקה ה-70, התחננתי אליו שלא יוציא אותי כי הרגשתי שאני רוצה להבקיע ולבשל עוד גולים והכול הולך לנו. בכל זאת הוא הוציא אותי וזה עיצבן אותי. בנבחרת זה היה המשחק הכי גדול שלי. מה שמיוחד במשחק הזה זה שלא רק אני הייתי מצוין, כולם התחבר להם. כולם נתנו הצגה וקשה למצוא קבוצות שמנצחות וכל 11 השחקנים עם ציון 8 ומעלה. הכול הצליח. למרות שזה התחיל רע מאוד. 30 דקות ראשונות היה לחץ והיה קשה, היו שמירות אישיות. בתחילת המשחק היה מאוד חם עד שהשמש שקעה. הכול התפרץ בגול הראשון. אני זוכר שהיה איזה אחד ששמר עליי כל המשחק, לא זוכר איך קוראים לו. יכול להיות שהוא עדיין מחכה לי שם ברמת גן”.

הקוסם ניסה למצוא את ההבדלים בין הנבחרת שלו לזו של היום: “אצלנו זאת הייתה תצוגת תכלית של כל הנבחרת. כולם היו בכושר שיא ונתנו הצגה. פה זה היה הצגה של שחקן אחד שהבריק – ערן זהבי. במהלך המשחק שלנו לא היה עוררין שאנחנו עולים עליהם בכמה דרגות. ב-2:4 זה היה מאוד נזיל. משחק שונה לגמרי, אבל ברור שאי אפשר להמעיט בניצחון האחרון”.

ברקוביץ' משקיף על המתרחש (רויטרס)ברקוביץ' משקיף על המתרחש (רויטרס)

ברקו קובע נחרצות: “ערן זהבי, הוא השחקן היחיד שהיה יכול להשתלב אצלנו. אני לא אוהב להשוות בין תקופות, אבל אי אפשר להתעלם מהיכולת של זהבי. הוא שחקן גדול ולשחקנים גדולים יש מקום בכל נבחרת”.

ערן זהבי. היה מבקיע ב-99'? (עמרי שטיין)ערן זהבי. היה מבקיע ב-99'? (עמרי שטיין)

הסיכויים של הנבחרת בהמשך הקמפיין: “הנבחרת אמנם התחילה טוב מבחינת הנקודות, אבל הנבחרת מראה חוסר יציבות ביכולת שלה למשך 90 הדקות. כך שקשה לדעת איזה נבחרת נקבל”.

“דור הזהב, לא נראה שחקנים כאלה בעתיד”

אלון מזרחי חוזר לרגעים הגדולים: “אני זוכר שזה היה משחק על המאני-טיים. הגענו לסיום הקמפיין, אחרי המשחק הזה נשאר עוד משחק או שניים. ידענו מראש שאם ננצח את אוסטריה אז נהיה במקום השני, למקום הראשון היה קשה להגיע כי ספרד הגדולה הייתה פייבוריטית. ידענו שהמאבק על המקום השני שמביא למשחקי ההצלבה יהיה או מול אוסטריה או מול קפריסין, שגם הייתה נבחרת מאוד קשה. ניצחנו את קפריסין 0:3 ועשינו תיקו 1:1 מול אוסטריה בחוץ. לפני המשחק שלמה שרף לא דיבר איתנו הרבה. עלינו במערך כל כך התקפי, שכולם תקפו, אפילו הבלמים אריק בנאדו, שלח וחרזי תקפו. הטקטיקה הייתה קודם כל התקפה, אחרי זה הגנה”.

“עד השער הראשון של אייל, היה לנו משחק מאוד קשה ואגרסיבי. גם הקהל ציפה מאיתנו. היו הרבה שמירות אישיות. על אייל, על רביבו, וגם אני היה לי מאוד קשה עם שני הבלמים בהתחלה. אגב, רוב הנבחרת שלהם שיחקו בבונדסליגה, והפיזיות שלהם הייתה מאוד מורגשת. ידענו שרק ביכולת אישית נוכל לנצח אותם. השער של אייל שחרר הכול, ואז בדקה ה-44 אחרי השער השני ירדנו עם הרבה ביטחון. במחצית שלמה בקושי דיבר איתנו, נתן לנו לשטוף את הפנים ואמר ‘תמשיכו באותה הדרך’. המשחק הזה לא יישכח לעולם, לא רק מבחינתי, אלא מבחינת כל חובב כדורגל. שיחקו השחקנים הכי טובים במדינת ישראל מאז קום המדינה. דור הזהב. כולם שיחקו באירופה, שחקנים כאלה לצערי הרב לא נראה בעתיד”.

מזרחי. "ידענו שרק ביכולת אישית נוכל לנצח אותם" (רדאד ג'בארה)מזרחי. "ידענו שרק ביכולת אישית נוכל לנצח אותם" (רדאד ג'בארה)

למרות ההופעות האחרונות של הנבחרת, האווירון קובע נחרצות: “אף שחקן מהנבחרת הנוכחית לא היה משתלב אצלנו. דאבור, דיא סבע, או זהבי, או אפילו בהגנה שחקנים כמו שרן ייני, אני לא רואה אותם היו משחקים בדור שלנו. על כל תפקיד אצלנו היו שניים או שלושה שחקנים. חלוצים למשל, היו אלי אוחנה, רונן חרזי, רוני רוזנטל ואני. הייתה תחרות על כל תפקיד. גם בהגנה אותו דבר. קח נגיד את שרן ייני בהגנה של הנבחרת, הוא לא היה יכול לשחק בנבחרת שלנו. היה את אריק בנאדו, אלון חרזי, אמיר שלח, גדי ברומר. אז איפה הוא היה יכול לשחק? ואם תיקח את ערן זהבי, אז אייל ברקוביץ’, רביבו, עטר, נמני, אבוקסיס. אז איפה הוא היה משחק?”

יוסי אבוקסיס ושמעון גרשון במשחק מול אוסטריה (רויטרס)יוסי אבוקסיס ושמעון גרשון במשחק מול אוסטריה (רויטרס)

אז מדוע בכל זאת דור הזהב לא העפיל לטורניר גדול? מזרחי משיב: “מבחינה עובדתית, מ-1992 מאז שנבחרת ישראל נכנסה לאירופה, זה הפך להיות הרבה יותר קשה. בשנים הראשונות היה קשה. לאט לאט רכשנו ניסיון. עברו 27 שנים מאז הכניסה שלנו לאירופה ולא הצלחנו להעפיל לאף טורניר, אבל מצד שני אנחנו הנבחרת היחידה שהצליחה להעפיל לשלבי ההצלבה. זה גם משהו. עובדה שאחרי 20 שנה עדיין מזכירים את המשחק הזה. היום יש יותר סיכויים. אם אתה לא עולה מהמקום הראשון והשני, אז לפחות מהמקום השלישי למשחקי ההצלבה זה גם פנטסטי. זה לא יהיה קל, אבל יש יותר סיכוי”.

“את המשחק בלטביה חייבים לנצח אם רוצים להשאיר סיכוי בעתיד”, טוען החלוץ האגדי לגבי צמד המשחקים הקרוב, “אנחנו יודעים שמה שנוציא מול פולין, חוץ מהפסד זה יהיה מצוין. המשחק מול לטביה מאוד קריטי, כי אם חלילה נפסיד או נעשה תיקו, זה מקטין את הסיכויים משמעותית. לטביה מאוד חלשה וחייבים לנצח אותה”.

“האצטדיון היה מפוצץ”

ניר דוידוביץ’ שוער הנבחרת, ששמר על שער נקי נזכר: “היו כמה רגעים זכורים. הרגע שעולים לחימום והאצטדיון מפוצץ, הרגע של ה-0:3 שהבנו שהמשחק בעצם גמור, והרגע של שריקת הסיום שיש את ההרגשה שעשינו את זה, במשחק האחרון לפני שיוצאים לפגרה. אלו שלושת הרגעים הזכורים ביותר בשבילי במשחק הזה”.

דוידוביץ'. "לא חושב שאפשר להשוות" (עמיחי הילמן)דוידוביץ'. "לא חושב שאפשר להשוות" (עמיחי הילמן)

בנוגע להשוואה בין הנבחרת שלו ובין זאת הנוכחית, שוער העבר מעדיף לא לקחת צד: “אני לא אוהב את ההשוואות האלו, ואני לא חושב שאפשר גם להשוות. אני מכבד את כל מי שמשחק עכשיו, בתור שחקן לא רוצה לעשות את ההשוואות האלו”.

“סיכוי תמיד יש. בכדורגל תמיד אפשר גם לנצח וגם להפסיד. אני לא נמצא שם בשביל לראות את הכושר של השחקנים באימונים”, מתייחס דוידוביץ’ לצמד המשחקים הקרוב, “אני גם לא מכיר גם את הנבחרת הלטבית, אבל ברור שמול הפולנים יהיה מאוד מאוד קשה. בוא נעבור את הלטבים וכמובן שיש סיכוי לנצח אותם”.

דעתו על הצוות הזר והאווירה הכללית בנבחרת: “הכול סיפורים. כשמנצחים אצל כל מאמן האווירה טובה, וכשמפסידים אז אצל כל אחד מתחילים הדיבורים והדברים הפחות טובים. אל תיקנו את הסיפורים האלו”.