זה התחיל בכלל עם נבן ספאחיה על הקווים בצהוב, מיני מהפכה (אבל לא שלמה כמו בדרך כלל) וכמה שחקני רכש נוצצים, אך מהר מאוד מכבי תל אביב איבדה כיוון, הקרואטי פוטר והוחלף על ידי יאניס ספרופולוס, שגם לא הצליח למנוע מהאלופה הישראלית עוד עונה אירופית כושלת ביורוליג.

זו בהחלט הייתה עונה מלאת עליות ומורדות - קריסה מוחלטת לצד אופוריה והרגשה שהכרטיס בהישג יד, אך הסתיימה שוב בידיים ריקות. כעת, זה הזמן לעשות סיכומים ולתת ציונים – מי הכי איכזב ביחס לציפיות, מי התקשה לקחת את הקרדיט הגדול שקיבל ואיזה שחקן היה דווקא מנקודות האור, שצריך להישאר גם בעונה הבאה בהיכל מנורה מבטחים. 

סקוטי ווילבקין 

הרכש הגדול של הקיץ הגיע עם תג מחיר מפוצץ של מיליון דולר מאלופת היורקאפ ועוד הצהיר עם הגעתו שהמטרה המרכזית היא לזכות בכל התארים (כולל ביורוליג), אולם דיבורים לחוד ומציאות לחוד. הקבוצה נבנתה סביב הגארד האמריקאי/טורקי, שאמנם הציג כמה משחקים גדולים (28 נק’ מול בודצ’נוסט, 20 מול ז’לגיריס בסיבוב הראשון ו-20 מול מילאנו), אך בשורה התחתונה התקשה להפגין את היכולת המצופה ממנו - הציג בעיקר כדרור אין סופי והטחת קליעות משלוש ללא הרף, לא תרם יתר על המידה לשטף הקבוצתי, אך סיבה מקלה שבהחלט ראוי לציין היא שלא שיחק ליד רכז איכותי לידו (גם עקב פציעתו של ג’רמי פארגו). אין ספק כי היכולת והכישרון בהחלט קיימים, אך בכל הקשר למנהיגות והתפקוד במאני טיים (ע”ע ההחטאות מול ז’לגיריס), הוא היה רחוק מלהרשים ולכן, אחד המאכזבים העיקריים.
ציון: 4

סקוטי ווילבקין לא מאמין (איציק בלניצקי)

ג’רמי פארגו

כוכב העונה שעברה שהגיע לרגעי ההכרעה עם יכולת נהדרת הצליח להחזיר לת”א את האליפות ועל הדרך גם להשיג את החוזה לעונה הנוכחית. אולם, פציעתו בגב טרפה לגמרי את הקלפים והגארד הוותיק לא חזר עם היכולת המוכרת, זה פגע קשות בכולם – הקבוצה הייתה מהאחרונות בכמות האסיסטים וההתקפות נראו תקועות, קנדריק ריי היה רחוק שנות אור מרמת היורוליג והסיבוב הראשון כבר השאיר בור ענק להמשך העונה האירופית. החזרה הייתה מלאת ציפיות, יאניס הצהיר שהוא יעזור לא מעט, אך בפועל זה לא היה זה ונראה שהרומן החוזר בין פארגו לצהובים מיצה עצמו סופית.
ציון: 4.5

ג'רמי פארגו (איציק בלניצקי)

ג’ון דיברתולומאו

קפטן האלופה הישראלית לא זכה לקרדיט גדול יתר על המידה, אך בכל פעם שעלה לפרקט נתן את כולו לקבוצה. אמנם הוא לא מוכשר כמו פארגו או ווילבקין, אך ג’ונדי הוא שחקן של מאמן, רק שאלה לא האמינו בו יותר מדי, בצעד שנראה לא מוצדק. בכל פעם שספרופולוס הרים את הגארד מהספסל, כל יושבי ההיכל היו מריעים, ובהחלט ברור למה – השלשות החשובות, הידוק ההגנה והלחימה הבלתי מתפשרת. כמות הדקות היא מהנמוכות בקבוצה, אך ביחס לפרמטר זה התוצרת שהניב בהחלט עדיפה על הקרדיט המינימלי. בליגה עוד נחשב לישראלי, כך שהתרומה שלו היא בין המשמעותיות בזירה המקומית. בשורה התחתונה – עשה את המיטב בכל פעם ששיחק, אבל זה היה מעט מדי – הציון נמוך ולא באשמתו.
ציון: 5.5

ג'ון דיברתולומאו (איציק בלניצקי)

דיאנדרה קיין 

אי יציבות – כך ניתן להגדיר את העונה האירופית של הגארד, שגם הוא היה מגיבורי האליפות בעונה שעברה, אך שוב הוכיח תהיות לגבי רמתו ביחס ליכולת המצופה ביורוליג. ה”סטופר ההגנתי” של האלופה הישראלית התקשה כדרך קבע בצד ההתקפי, אך חווה שיפור אצל המאמן היווני ובמקום ללכת עם הראש בקיר, כפי שעשה לא פעם, החל לתרום לשטף הקבוצתי עם מסירה ויכולת הגנתית משובחת. לאחר מכן, ייתכן כי גם לאור הבעיות המשפחתיות, הגארד שהצהיר “חזרנו” נעלם לגמרי, וכמוהו גם יתר חברי הקבוצה והשאיפות לעלייה לשמינייה. בסופו של יום, אחד מהמאכזבים בעונה האירופית הנוכחית – לא התקפה, לא חוכמת משחק, עם מעט הגנה – אך לא מספיק למי שהוגדר בתחילת העונה שיהיה הדבק הקבוצתי.
ציון: 4.5

דיאנדרה קיין (איציק בלניצקי)

יובל זוסמן

הפורוורד הצעיר החל לקבל את הקרדיט (בעיקר מהיווני) וגם החזיר על הפרקט, כשברקע האוהדים הצהובים המרוצים לראות שחקן בית במפעל היוקרתי. נכון, ממוצע הנקודות מזערי, אבל היה שם בעיקר בצד ההגנתי עם ידיים ארוכות וזריזות לצד חוכמת משחק. נראה שהמועדון הרוויח כישרון יקר לשנים הבאות ואנחנו בעיקר נזכור את ההופעה הפנומנלית מול צסק”א במוסקבה (15 נקודות, 100% מהשדה ומדד נהדר של 22), שהביאו אותו ללא מעט פנקסים של קבוצות באירופה ואף לליגה הטובה בעולם.
ציון: 5

יובל זוסמן חוגג (איציק בלניצקי)

מייקל רול

קשה להגדיר את איכות העונה של הפורוורד. מצד אחד הביא המון מהשקט שלו עם מסירה חכמה, הובלת כדור בעת מצוקה (בזמן פציעת של פארגו, דבר שפגע גם בו לא מעט), וכמובן הידית המצוינת מחוץ לקשת. אולם, לא פעם היה פשוט כלא קיים על הפרקט, בוודאי מבחינה הגנתית, שנחשב לחיסרון משמעותי קבוצתי בפרמטר קריטי זה. פתח את העונה נהדר תחת ספאחיה, אך נעלם באמצע וחזר להרשים לקראת הסוף, אבל בסופו של דבר אם נחבר יחדיו הכל, זה היה רחוק מלהספיק, על אחת כמה וכמה שלאחר העונה שעברה (שהיה בה טוב יותר), בקבוצה החליטו להמשיך איתו ולתת לו את הקרדיט היחסית גדול.
ציון: 5

מייקל רול (איציק בלניצקי)

אנג’לו קלויארו

הפורוורד האלמוני שהגיע מבנביט הטורקית לא הגיע עם ציפיות מיוחדות או תג מחיר מפוצץ, אולם דווקא היה הפתעה נעימה עבור המועדון הצהוב. מרגיש שהשחקן כבר שנים לובש את המדים הצהובים-כחולים, ואחד המחויבים ביותר על הפרקט – נלחם על כל כדור, ריבאונדר מצוין וגם שחקן הגנה איכותי, אך בכל הקשור לצד ההתקפי – רחוק מלהיות משמעותי. היו לו כמה הברקות בהתקפה (צסק”א, פנר ופאו), אולם התרומה שלו הייתה פחות במספרים ויותר בצורה הקבוצתית. לא הכי מוכשר, לא הכי איכותי, אבל כזה שמאמנים ואוהדים בהחלט מעריכים וצריכים בקבוצה שלהם. פגיעה לא רעה של מערך הסקאוטינג, אבל לא מתקרב ל”גניבות” הכי גדולות.
ציון: 5.5

אנג'לו קלויארו מוסר (איציק בלניצקי)

ג’וני אובראיינט

הפאוור-פורוורד שנחת משארלוט הביא עמו לא מעט ציפיות גדולות, אך התקשה ממש לעמוד בהן. כישרון יש בשפע, על כך אין ויכוח, אבל השחקן התקשה להתרגל לסגנון האירופי, היה התחנה האחרונה כמעט בכל התקפה והלך לא פעם עם הראש בקיר. היה לו כמובן את משחק השיא מול מילאנו (32 נקודות), אולם לצד משחקים עם דאבל-דאבל מרשים היו גם לא מעט נפילות ברגעים קריטיים במיוחד. יד טובה מחצי מרחק, משחק פוסט אפ, ריבאונדר מחונן, אך ממש לא קבוצתי וזה פגע בו ובחבריו. לא הכי מאכזב, ולדעתי עם שינוי קטן בראש היה גם אולי יכול להיות אחד המצטיינים במפעל העונה.
ציון: 5.5

ג'וני אובראיינט חוגג (איציק בלניצקי)

ג’ייק כהן

הפאוור פורוורד הישראלי של מכבי, שהרשים בענק בנבחרת ישראל, לא היה עתיד להיות שחקן משמעותי באירופה והוא גם לא היה כזה. נכנס לדקות מועטות, תרם וניסה מעט (ריבאונדים, קליעות מחוץ לקשת), אך התקשה מאוד מול הפיזיות של גבוהי היבשת האיכותיים. מאכזב הוא בטוח לא, בוודאי לאור כמות הקרדיט שקיבל, אולם גם התקשה להציג יכולת משכנעת כשנכנס. שחקן שבליגה הישראלית צריך להיות אחד המשמעותיים, באירופה ממש לא.
ציון: 4.5

ג'ייק כהן (איציק בלניצקי)

טאריק בלאק

על רקע העונה הכושלת ביורוליג, נראה כנקודת האור במפעל על אף הדעיכה הקלה לקראת הסיום. הסנטר הגיע בקול תרועה רמה מהליגה הטובה בעולם וצריך להיות היעד הראשון של הצהובים על מנת להשאירו בעונה הבאה. הציג כמה דאנקים מהדהדים שיושבי ההיכל לא יישכחו, בלט בריבאונד ונתן גם גוף בהגנה, אך לפרקים לא הופעל כראוי ואף התקשה עם חוקי השיפוט ביורוליג עם אין-ספור עבירות תוקף (חלקן בצדק וחלקן לא). אגב, גם הציג את המדד הגבוה ביותר בקבוצה ומלבד זאת (ברוב הזמן) בהחלט היה נראה כמחויב לגמרי למועדון והרגיש בבית בתל אביב, כפי שהגדיר. לכן, לצהובים רק נותר לקוות שיסכים להישאר לעונה נוספת.
ציון: 6.5

טאריק בלאק עם הכדור (איציק בלניצקי)

אלכס טיוס

הסנטר המתאזרח, שהיה מגיבורי האליפות בעונה שעברה, נשאר על תקן הגיבוי לבלאק, וחלק גדול מהעונה גם נראה בצילו. למרות זאת, כן ידע להציג משחקים איכותיים (דוגמת ההצגה מול גראן קנאריה). היכולות של הסנטר מוכרות לכל – מטרייה אווירית, חסימה מהטובות ביבשת, ריבאונדר נהדר ואף הצליח לשפר מעט את הזריקה מחצי מרחק, אולם השדרוג המשמעותי ביותר היה דווקא מקו העונשין – כזה שהקבוצות היריבות לא מחפשות מיד לשלוח לזריקות עונשין. בסך הכל, שחקן סגל מצוין לקבוצת יורוליג שנבלע על רקע העונה הבינונית (MVP של חודש ינואר במפעל היוקרתי), ובהחלט צריך להישאר בסגל גם בעונה הבאה.
ציון: 6

אלכס טיוס מטביע (איציק בלניצקי)

נבן ספאחיה

הקרואטי זכה לחסד ולהישארות בעיקר בשל השבת צלחת האליפות, אך סימן שאלה גדול ריחף מעל החלטה זו עוד בטרם התחילה העונה. בפועל הקרואטי שלטענתו בנה את הסגל, שחזק יותר מהעונה שעברה, נכשל כישלון חרוץ – סבל גם מפציעות, אך לא עמד בלחץ ותחתיו הקבוצה רשמה שישה הפסדים מול ניצחון בודד. מעבר למאזן, בלטה בעיקר חוסר השיטה. המהלך לסיים את דרכו היה הכרחי ומתבקש, אך ייתכן כי הבור שהשאיר כבר היה גדול מדי עבור מחליפו היווני. ראוי לציין כי המאמן אף איבד את חדר ההלבשה ובסופו של דבר – חתם כישלון אירופה מהתחלה ועד הסוף המאכזב.
ציון: 3

נבן ספאחיה (איתי כהן)

יאניס ספרופולוס

המאמן היווני הפיח רוח חיים במועדון הצהוב וזה הורגש היטב ברחבי ההיכל, אך נתחיל מהסוף – לא הצליח לעמוד במשימה לשמה הובא (ייתכן והבור היה עמוק מדי) ואף בדרך לא הצליח לזכות בגביע המדינה. הצליח להוביל את הקבוצה לכמה ניצחונות מרשימים עם הרבה קור רוח וחיוביות מהספסל הצהוב, אבל גם בחלק מהמשחקים העדיף ללכת עם שחקני המפתח שלו ברגעי ההכרעה ושילם על כך במזומן, כמו גם חיבור לא מספיק בהתקפה (ראיה: כמות האסיסטים הנמוכה). אז הכרטיס לשמינייה לא הושג, תחושת הפספוס קיימת, אבל נראה כי השילוב בין הצדדים צריך להימשך גם בעונה הבאה. לזכותו, גם אסור לשכוח שהיווני לא בנה את הסגל ואף לא קיבל, ספק דרש, מחליף לפארגו ונענש גם על זה.
ציון: 6

יאניס ספרופולוס (שחר גרוס)

כמו כן, היו כמה שחקנים שלא קיבלו ציון בשל מעט דקות משחק – דני אבדיה, היהלום הצעיר של הכדורסל הישראלי, שרשם היסטוריה עם הופעת בכורה ונקודות ראשונות. היה בסגל את נמרוד לוי, שביקש להשתחרר מחוזהו והלך חזרה לאשדוד. בנוסף, היה גם את קנדריק ריי, שהושאל ללה מאן ורמתו הייתה רחוקה מהמצופה ביורוליג (רכש רע מאוד של המועדון), ועוד הבלחה מוזרה בשם רמון סשנס, שהגיע להציל את המולדת ורשם רק שתי הופעות במפעל.

רמון סשנס (איתי כהן)