12 במאי 2018 היה יום האליפות השלישית ברציפות של הפועל באר שבע, אך בעיני רבים, זה גם היה היום בו נבנו היסודות לאליפות של מכבי תל אביב העונה. הקבוצה של ברק בכר הפסידה לראשונה משחק בליגת העל באצטדיון טוטו-טרנר, תיקו של בית"ר הכתיר למעשה את האדומים שוב חרף ההפסד והבטיח לצהובים-כחולים מקום במוקדמות הליגה האירופית. השער האדיר של דור פרץ היה חשוב עבור הקבוצה של ג'ורדי קרויף דאז, אך יותר מזה, הוא היה חשוב לקבוצה של ולדימיר איביץ'.

בשנים האחרונות, ניתן להגיד שבשש השנים האחרונות, הקרב הגדול של הכדורגל הישראלי הוא בין מכבי ת"א להפועל ב"ש. מאבקי האליפות הוכרעו תחילה באופן די חלק לטובת הצהובים עם אקורד הסיום המפורסם שחתם טרבל בגמר גביע המדינה של 2015. הצהובים המשיכו לשלב הבתים של ליגת האלופות, סלבישה יוקאנוביץ' כבר חשב על איך הוא חוזר לעבוד באנגליה ובלומפילד, שהיה למבצר של הצהובים במשך כל האליפויות הרצופות, לפתע נפרץ. ההפסד מול האדומים במגרש ביפו לקראת סוף 2015, היה גם רגע המפנה במאבק בין הקבוצות האלה.

אתר ספורט ONE ראשי תוצאות LIVE גליצ'ים
"מקווים להביא תוצאות כמו מול נתניה"

משם, ברק בכר וחניכיו לא הביטו לאחור והחלו לכתוב את ההיסטוריה שלהם. כשלוש שנים אחר כך, הגיע הרגע ששינה שוב את יחסי הכוחות. "אני חושב שהניצחון מהשער של דור פרץ בטרנר, היה הרבה יותר משמעותי ממה שחושבים. המאבקים בין מכבי וב"ש הם גם מאוד מנטליים, ולהגיע לטרנר ולנצח שם לראשונה, לעמוד יפה ולהיות טובים יותר מהאלופה שבדרך, לקלקל לה ביום החג שלה, הייתה משמעות נוספת לניצחון הזה מבחינת מכבי ת"א. אני חושב שזה רגע שנתן תקווה לשחקנים, שאחרי שלוש שנים שהם נפלו מול ב"ש, הם הבינו שבעונה הבאה - הכל יכול להשתנות לטובתם", נזכר קרויף.

טרנר היה נקודת מפתח גם בעונה הזו של מכבי ת"א, שאם תנצח הערב, תעלה להפרש של 30 נקודות (!) על פני היריבה שבמקום השני. "היו כמה צמתים בדרך לאליפות. אחד הצמתים הגדולים העונה היה אחרי ההדחה מאירופה. הסתכלתי לשחקנים בעיניים בחדר ההלבשה וידעתי שיש לנו פה חבורה של גברים", נזכר איתי שכטר אחרי שהאליפות הובטחה רשמית מול מכבי חיפה. "יצאנו משם לטרנר, והיינו בפיגור במשחק הזה, אבל חזרנו ועשינו הופעה וראיתי אנשים רעבים שלא מורידים ראש".

מיכה וגולסה אחרי השוויון. "אנשים רעבים שלא מורידים את הראש" (רדאד ג'בארה)מיכה וגולסה אחרי השוויון. "אנשים רעבים שלא מורידים את הראש" (רדאד ג'בארה)

שכטר הוסיף: "במצב הזה נגד הפועל באר שבע, בפיגור מוקדם ובטרנר אחרי הדחה כואבת מאירופה, היה הכי קל לברוח, אבל ראיתי קבוצה מאוד דומיננטית שתלך עד הסוף. זה הרגע בו הבנתי שיש לנו משהו מיוחד וקבוצה באמת גדולה שתיתן עונה כזו". גם קרויף טוען דברים דומים על המשחק שנערך בבאר שבע: "מכבי ת"א הייתה צריכה לנצח שם, היא כבר באה בלי שום מחסום מנטלי לטרנר, היא כבר הסתכלה לב"ש בלבן של העיניים ופתאום הרגישה שהיא טובה יותר וזה משמעותי כי כשאתה מחבר לכך אח"כ רצף של ניצחונות, והיריבה הגדולה שלך נותרת מאחור, אתה מחזיק בתחושה הזו שאי אפשר לשבור אותך ואתה אוטומטית ביתרון לכל משחק שאליו אתה נכנס".

ה-1:1 במחזור השני של העונה בטרנר היה ללא ספק לא משקף. הצהובים היו צריכים לנצח, אבל את החותמת הסופית הם קיבלו בסוף חודש דצמבר. "תם הטקס", הייתה הכותרת ב-ONE בסיום אותו המשחק והיא שיקפה לגמרי את גורלה של העונה הזו. 0:3 מהדהד בנתניה. זה היה סוף לשלוש האליפויות של באר שבע, וזה היה הסימן שאף קבוצה לא תדביק את מכבי ת"א העונה. יתרה מכך? בכל שלוש השנים בהן הקבוצה של אלונה ברקת זכתה באליפויות, אף לא פעם אחת היא השיגה ניצחון כה מרשים על הצהובים. המשחקים היו צמודים, הוכרעו על שער לפה או שער לשם. 0:3 זה כבר חריג בנוף היריבויות ביניהן. זו כבר השפלה.

שחקני מכבי ת"א חוגגים את ה-0:3 (רדאד ג'בארה)שחקני מכבי ת"א חוגגים את ה-0:3 (רדאד ג'בארה)

השאר ידוע. מכבי ת"א רצה לעבר האליפות המהירה בהיסטוריה והפכה לראשונה באירופה שהוכתרה כבר בחודש מרץ. עכשיו המטרה היא לסיים את העונה ללא הפסד, אך הנה טיפ קטן לצהובים - זו לא המטרה העיקרית. ישנה מטרה משנית, שהעבר הוכיח כי היא מטרה לא פחות חשובה. יש פה גם עניין של לא לתת ליריבה הגדולה להרים ראש. באר שבע הרי יכולה לשוב ולהיות חזקה. רכש נכון בקיץ, קצת שינויים ואף אחד לא יופתע אם היא כבר תצבור נקודות בקצב אחר.

אבל, בדיוק כפי ששחקניה הודו במשך השנים האחרונות כמה קשה היה להם להגיע למשחקים מול הצהובים בעיקר בבלומפילד ולהבין שהם לא שם, לא קרובים, ניצחון הערב יכול לסדר למכבי ת"א את כוח ההרתעה עוד יותר. המטרה תהיה לנצח בנתניה אך גם בטרנר במחזור סיום העונה. אחרת, הגלגל עוד עלול להסתובב על מה שנראה כרגע כמו עתיד צהוב, ומבטיח.

שחקני מכבי ת"א חוגגים, בן ביטון מתוסכל (איציק בלניצקי)שחקני מכבי ת"א חוגגים, בן ביטון מתוסכל (איציק בלניצקי)