בדיוק היום (שלישי) לפני עשור, הלך לעולמו בגיל 77 מאמן הכדורסל רלף קליין ז”ל, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. עוד בחייו נחשב קליין לאגדה ולאחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה של ישראל וכן באירופה, ואף הוכתר כחתן פרס ישראל בשנת 2006. לאחר מותו, זכה קליין ז”ל לכבוד כאשר קבוצת הוותיקים של מכבי תל אביב נקראה על שמו, כמו גם אליצור אלקנה, הקבוצה אותה הדריך בערוב ימה. גם היכל הספורט העירוני ביבנה נקרא על שמו. במלאת עשור לפטירתו, החלטנו לזכור ולהזכיר כמה מרגעיו הגדולים ביותר בענף, אשר חלקם הפכו להיסטוריה ונותרו חקוקים עמוק בלבבות אוהדי הכדורסל הישראלי.

היסטוריה כשחקן

עוד לפני שהפך למאמן שובר שיאים, עשה זאת קליין גם כשחקן. הוא שיחק בחמישייה של מכבי ת”א והגיע גם לנבחרת ישראל שעשתה היסטוריה בזמנו והגיע לראשונה (ובפעם היחידה) למשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952. הוא אמנם לא היה מהשחקנים הבולטים בנבחרת באותה תקופה, אולם היה שותף פעיל גם בהופעה ההיסטורית באליפות אירופה במוסקבה 1953. בשנים שלאחר מכן הפך קליין כבר לשחקן בולט בנבחרת ולקפטן, הוא היה מלך הסלים שלה באליפות אירופה ב-59’, כולל הופעות בלתי נשכחות מול צרפת (27 נק’) ומזרח גרמניה, יוגוסלביה ואיטליה (19 נק’ בכל משחק). במדים הצהובים היה חלק מהאליפויות הראשונות בתולדות המועדון והצטיין לא פעם גם בהופעות בטורנירים שונים באירופה, כולל ההופעות הראשונות של המועדון בגביע אירופה לאלופות. 

רלף קליין ז"ל

גביע אירופה לתל אביב

בשנת 1964 פרש קליין מכדורסל והפך למאמן, אולם להישגו הגדול ביותר בזירה האגודתית הגיע 13 שנים לאחר מכן. מכבי תל אביב, שהפכה כבר לחברה קבועה בגביע אירופה, זכתה בפעם הראשונה בתולדותיה במפעל עם ניצחון היסטורי, 77:78 על מובילג’ירג’י וארזה. רלף ניצח על המקהלה הצהובה, שכללה את אולסי פרי, טל ברודי, מיקי ברקוביץ’, מוטי ארואסטי, לו סילבר, ג’ים בוטרייט ונוספים. הזכייה, נגד כל הסיכויים, הוציאה רבבות לכיכר מלכי ישראל (לימים כיכר רבין) והחגיגות נמשכו עוד ימים ארוכים לאחר מכן.

כיכר מלכי ישראל בחגיגות

סגנים כחול לבן

כאן אמנם מדובר במדליית כסף, אולם ככל הנראה גם בהישג הגדול ביותר שהשיגה נבחרת ישראלית אי פעם, סגני אלופי אירופה 1979. היורובאסקט נערך אז בטורינו באיטליה ורלף קליין היה המאמן הרשי שהדהים את אירופה עם משחק חכם והכנה מופלאה. בגמר הנבחרת אמנם הובסה למעצמה של אלכסנדר גומלסקי, אך ההפסד לא גרע  מאום מההישג המדהים, שכלל ניצחונות על פולין, יוגוסלביה וצ’כוסלובקיה. 

ליגיונר בכיר

קליין היה יליד גרמניה, אשר אף איבד את אביו בשואה, אולם בחר לחזור למולדתו ולהפוך לפורץ דרך כאשר מונה למאמן הראשי של נבחרת מערב גרמניה. הכדורסל אמנם לא היה הענף החזק במדינה, אולם קליין הצליח להוביל את הנבחרת למשחקים האולימפיים בלוס אנג’לס 1984, כמו גם לשתי אליפויות אירופה ולאליפות עולם ראשונה בתולדותיהם. פעמיים הצליח להביא קליין את הנבחרת לדירוג בין שש הראשונות באירופה, הישג שיא עבור הנבחרת באותה העת. בנוסף, הוא גם אימן בליגה הגרמנית את קבוצת סאטורן קלן.

תמונה של רלף קליין ז"ל בתקופה בה אימן בגרמניה (רדאד ג'בארה)

חתן פרס ישראל ומדליק משואה

גם בערוב ימיו המשיך קליין בכדורסל. הוא הדריך צעירים ונשאר קרוב לענף כל העת, גם כשמחלת הסרטן כבר החלה לפגום בכשירותו. בשנת 2004 נבחר להשיא משואה בטקס יום העצמאות המרכזי בהר הרצל ושנתיים לאחר מכן אף הוכתר כחתן פרס ישראל בספורט על תרומתו יוצאת הדופן. בין נימוקי ועדת הפרס: "פרס ישראל מוענק לרלף קליין על תרומתו הייחודית לענף הכדורסל בישראל כשחקן מצטיין וקפטן של נבחרות ישראל בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, כמאמן מכבי ת"א ונבחרות ישראל שהצעידו לגדולים שבהישגיהם. קליין חינך והדריך במשך עשרות שנים מורים לחינוך גופני ומאמנים והעמיד דורות של שחקנים ושחקניות שהפנימו את דמותו לממשיכים את דרכו הספורטיבית".

רלף קליין