בחייה של קבוצה יש רגעים שמגדירים אותה. רגע כזה חוותה הפועל באר שבע, כשספגה מכה כואבת לשאיפות שלה להופיע בפעם הראשונה בליגת האלופות, אחרי שהובסה 5:0 על ידי דינמו זאגרב בקרואטיה. כבר באותו שבוע, ב”ש גם איבדה את התואר הראשון של העונה, כשהפסידה בפנדלים להפועל חיפה במשחק “אלוף האלופים”. אם קבוצות רבות היו נשברות אחרי מפלה כזאת, התחושה היא שאצל אלופת ישראל הכל עוד יסתדר והסיבה העיקרית טמונה באיש שעומד על הקווים.

ברק בכר פותח כבר עונה רביעית בקבוצה מבירת הנגב ובכל פעם מצליח להמציא את עצמו מחדש. אי אפשר להתעלם מהתקציב הגדול ורכישת השחקנים המסיבית בכל עונה, אך בשביל שהספינה תפליג בצורה חלקה, היא צריכה רב חובל מנוסה, שיודע לחבר את כל החלקים לכדי צוות מגובש ומקצועי. לא חסרות דוגמאות בעולם הספורט לקבוצות גדולות עם סגלים אדירים, שלא עמדו בלחץ וקרסו, אך אצל הפועל ב”ש תסריט כזה הוא פשוט לא אופציה.

חנן ממן ושיר צדק מאוכזבים (נעם מורנו)

אז נכון, את ליגת האלופות חניכיו של בכר כנראה יראו רק בטלוויזיה, אבל אל תתפלאו אם הקבוצה הטובה ביותר בישראל בשנים האחרונות עוד תיתן עונה אירופית מרגשת, למרות הבעיות של תחילת העונה. הסגל האדום עמוק ומנוסה ובכר כבר הוכיח בעבר שאין טוב ממנו בניהול לחצים בתוך סגל עמוס בכישרונות. 

למרות שמיתג את עצמו כמאמן הטוב בישראל ובצדק, בכר לא חף מטעויות. הגעתו של יאניס אנסטיס הייתה תמוהה והבחירה לא לפתוח איתו במשחק “אלוף האלופים” מרגישה כמו טעות. אחרי תצוגת הנפל בזאגרב למאמן הייתה אופציה לתת לשוער הזדמנות לשקם את הביטחון ההרוס ולהראות לו שהוא תומך בו גם אחרי ההופעה החלשה. בכר היה יכול להרוויח את היווני להמשך העונה, אך הבחירה לספסל אותו עוד יכולה לפגוע בכושר שלו.

יאניס אנסטיס. צריך להחזיר לו את הביטחון (מרטין גוטדאמק)

בניגוד לעונה שעברה, עושה רושם שב”ש תצטרך לעבוד קשה כדי להניף את האליפות בפעם הרביעית ברציפות. מכבי תל אביב מרשימה יחסית למשחקי פתיחת עונה וההגעה של ולדימיר איביץ’ הפיחה חיים חדשים בקריית שלום. למרות הגמגום של בתחילת הדרך, קשה ללכת נגד בכר ושחקניו והתחושה היא שברגע שהסגלים יושלמו והקבוצות יתחילו לשחק על בסיס קבוע, רק עונה מדהימה של הצהובים או קריסה טוטלית של האלופה, יגרמו לכך שהצלחת לא תגיע שוב לאצטדיון טוטו טרנר. ונראה אתכם מהמרים על זה.

הכתוב הוא טור דעה