בעונה שעברה, הפועל באר שבע הופיעה לזירה האירופית כמו ילד חדש שנכנס לכיתה א’ בפעם הראשונה. הפרויקט של אלונה ברקת בדיוק זכה באליפות הראשונה ובליגה האירופית כל אירופה ראתה כמה כישרון יש לאלופה הישראלית. מבית שכלל את אינטר וסאות’המפטון, האדומים מבירת הנגב עלו לשלב 32 האחרונות במפעל ונתנו פייט גם לבשיקטאש שהעונה רואים מה היא שווה. משום מה, ב-2017/18, עם סגל טוב יותר לפחות על הנייר, זה פשוט לא הלך.

הקבוצה של ברק בכר סיימה את דרכה במפעל האירופי השני בחשיבותו כבר אחרי חמישה משחקים בבית 7, כאשר הפסד חוץ 1:0 ללוגאנו הותיר אותה מחוץ למאבק על הכרטיס ל-32 האחרונות משחק אחד לפני סיום שלב הבתים. אין ספק שהפעם היה מדובר בבית קל הרבה יותר מבעונה שעברה – אינטר הוחלפה בסטיאווה בוקרשט, סאות’המפטון בוויקטוריה פלזן, אבל ב”ש פשוט לא ידעה לנצל את זה.

שחקני הפועל ב"ש חוגגים נגד אינטר (רויטרס)

אם נבחן את הסגלים, הרי שהשינוי המהותי הוא עזיבתו של מאור בוזגלו שהיה מהטובים בקמפיין בעונה שעברה, אך מלבדו הסגל נותר די דומה, אולי להוציא את אובידיו חובאן שעזב. אבל מבחינת שמות חדשים, הגיעו שני חלוצים עם שמות מוכרים ומפוצצים כמו תומאש פקהארט ואיסאק קואנקה (אקס ברצלונה למי ששכח). דן איינבינדר מילא את מרכז השדה, דור אלו וחאתם עבד אלחמיד חיזקו את מרכז ההגנה וגם גיא מלמד הצטרף לקבוצת החלומות של אלונה.

גם בליגה המקומית, הקבוצה של ברק בכר לא נראית אותו הדבר. זה נראה שאחרי שתי אליפויות רצופות, השחקנים כבר שבעים. לא בכדי אמר בכר כי: “יש שחקנים שצריך לנער, דבר כזה לא יכול לקרות כאן”. גם הוא רואה את חוסר ההשקעה כבר תקופה ארוכה, את חוסר החשק. חבל, פשוט חבל.

ברק בכר (איציק קדוש)

אז האדומים מהנגב מסיימים עונה אירופית חלשה וכעת ינסו להשיג שוב כרטיס למפעל אירופי דרך הליגה, רק שהפעם זה לא יהיה כזה קל נוכח היכולת החלשה שלה בליגה. דברים ישתנו בקיץ, זה משהו שבוודאי כולם מבינים. סביר להניח שנראה את ב”ש גם בעונה הבאה בליגה האירופית, אם לא יהיו הפתעות מיוחדות, אבל לבטח לא נרצה שהיא שוב תיראה כך ותשאיר לנו חורף קר במיוחד.

הכתוב הינו טור דעה.