בית”ר ירושלים הוא מועדון גדול בכדורגל ישראלי, ענק. הוא גם ידע תקופות קשות בעבר, תקופת משה דדש, הצ’צ’נים, אפילו בעידן הנוכחי של אלי טביב הוא חווה משברים, אבל נראה שהתקופה בה אנו חיים היום, ההווה של בית”ר, הוא התקופה החשוכה והגרועה ביותר שידע המועדון מזה זמן רב.

ההפסד לצ’יחורה הוא אמנם סנסציה, אבל לא הפתעה. מועדון שמתנהל עם נתק בהנהלה, בלאגן בין הבעלים לאוהדים, חוסר וודאות של שחקני רכש ובעיקר שחקנים בקבוצה שלא נראה שממש רוצים להיות איפה שהם נמצאים. כך, קבוצת כדורגל לא יכולה להתנהל, וכך זה גם נראה.

אלי טביב. הספינה שוקעת (נעם מורנו)

הכוח של בית”ר ירושלים, העצמה של המועדון הענק הזה, נמצא בקהל. גם בתקופות שהסגל לא היה מהנוצצים בליגה, בעזרת טדי מלא, הקבוצה הזו יכלה לעשות כמעט הכל. 800 (כן, 800, אתם לא הוזים) אוהדים היו בטדי במשחק סופר חשוב עבור הקבוצה, 800 אוהדים שנראה אפילו שהמשחק לא מעניין אותם, אלא יותר לריב עם העומד בראש המערכת. 

לפני שנתיים הפועל תל אביב התחילה את העונה עם הרבה ציפיות, לאחר מכן בא משבר אמיר כבירי והסכנה לפירוק. האחים ניסנוב השתלטו, רכש של שחקנים לא יקרים הגיע וכולם אמרו “לא, זה לא יקרה”. אבל בסופו של דבר הפועל תל אביב, מועדון ענק נוסף בישראל, ירד לליגה השנייה. אותו סיפור, עם אותו סוף, עלול לקרות גם בירושלים.

ליבי עם גיא לוזון. לא בגלל ההפסד (הוא בכל זאת המאמן והאשמה גם עליו). אבל לאן שהוא לא מגיע, המצב הופך לרע. להפועל ת”א הוא הגיע כמושיע ועזב לאחר השינויים בסגל, במכבי חיפה הוא כשל ולבית”ר הוא הגיע במטרה לשקם את הקריירה, אבל שוב נקלע לבלאגן היסטרי. בקצב הזה לא מובן לי כיצד הוא יישאר ויתפקד, כשסגל ראוי לא עומד לרשותו.

גיא לוזון (אורן בן חקון)

בבית”ר צריכים להתעשת, כי העתיד ממש לא נראה ורוד. עידן ורד (השחקן היחיד נכון לכרגע שמתפקד בקבוצה) צפוי לעזוב גם הוא, שחקנים יחסית אלמוניים וצעירים לא מצליחים לעמוד בלחץ וכסף, אין כסף. אז נכון, יש את הפועל חדרה, מ.ס אשדוד והפועל רעננה. אבל נכון לכרגע, המשבר של בית”ר, בדיוק כמו העונה, נמצא בחיתוליו. אחרי ההדחה מאירופה זה נראה שזה הולך רק להעמיק ונראה את בית”ר בתחתית הטבלה. אבל בית”ר, כמו בית”ר, לא צפויה. לטוב ולרע. כרגע זה נראה רע.