קליבלנד חוותה עונה מלאת מהמורות, החל מהמעבר של קיירי אירווינג לבוסטון והפציעה של אייזאה תומאס ממש עם פתיחת העונה, דרך רצף ההפסדים והמהפכה בסגל במהלך העונה ועד ההעפלה לגמר שם הושפלה הלילה (בין שישי לשבת) עם 108:85 לגולדן סטייט בדרך לסוויפ של 4:0 לזכות הווריירס שזכו בתואר שני ברצף.

לברון ג’יימס, שרשם סדרה אדירה, אבל פספס אליפות רביעית אמר: “היו לנו הפסדים מאוד אמוציונליים אחרי המשחק הראשון. הדרך בה שיחקנו, הטעויות, הרגשות שלקחו מאיתנו ניצחונות, אלו דברים שאסור שיקרו. נתתי לרגש להוציא ממני את הכל ושיחקתי שלושה משחקים עם שבר ביד. אין לי מושג אם זה היה המשחק האחרון שלי בקליבלנד, הבנים שלי הם צעירים מאוד, אז החלטה כזו צריכה להלקח עם כל ההשלכות, כי הם בגיל ההתבגרות. לפני 10 שנים היה לי יותר קשה להחליט איפה לשחק”.

עוד הוסיף כוכב הקאבס: “אני תמיד מנסה להיות עקבי ולתת הכל לפרנצ’ייז הזה ולא משנה מה קורה מחוץ לפרקט. אני מגיע לעבודה בכל יום ונותן את כולי. אני לא מסתכל בשעון בכל יום ואני בסדר עם זה. אני תוהה אם יכולנו לעשות את הסוויץ’ לנוכח מה שקרה בעונה הסדירה, כי שאלות כאלו נשאלו אחרי הטריידים שעשינו, העונה שלנו הייתה בסימן שאלה, אני תמיד הייתי שם בשביל החברים שלי. נתתי את הגוף שלי, אני אזכור את העונה הזו. אני אף פעם לא רוצה להפסיד, חזרתי לכאן כי היו לי עסקים לא גמורים. הייתי בקבוצה הזו כאלופה לפני שנתיים וכשיש לך מטרה כיחיד ואתה חולם, אתה מגיע להישגים האלו”.

השינויים שעברה קליבלנד העונה: “הדבר הכי חשוב הוא הבריאות, חובה לבנות כימיה במהירות על הפרקט, היו לנו פציעות וזה קשה מאוד. בכל העונה ראו את זה, גם במיאמי לא הייתה לי עונה שכל כך הרבה שחקנים נפצעו בה. בעונה הראשונה שלי עשינו את הדרך הנכונה, אבל הפסדנו בגמר. כדי להיות חלק ממשהו חדש, צריך להבין שיש גם תוצאות. העתיד? יש לי עוד הרבה בה מה להראות, אני תמיד רעב לזכות בתואר וכמה שיותר”.

השאיפה שלו: “אני רוצה לשחק עם שחקנים מוכשרים, כשאתה מרגיש שאתה טוב במקום מסוים ויש בו מוחות טובים, שחושבים מחוץ לקופסא, אז אתה נהנה, נחמד לשחק ביחד עם שחקני כדורסל גדולים. להיות במשחק הזה, בסביבתו בכלל, גם בשלבים הבאים והמאוחרים בקריירה שלי, אני מזכיר שיש לי שני בנים שמשחקים את המשחק, אני אנצל את הידע שלי ואשאר בו, אני יודע לזהות כישרון, אבל לא אנהל או ארכוש קבוצה בקבוצה בעתיד הקרוב”.

המאמן המפסיד, טיירון לו, סיפר במסיבת העיתונאים לסיכום המשחק: “דיברתי עם השחקנים אחרי המשחק, זו הייתה עונה קשה מאוד. עברנו הרבה דברים, אבל זה עזר לנו להפוך לקשוחים וחזקים יותר. היו לנו שחקנים שזכו להגיע למעמד הזה לראשונה בקריירה שלהם, לשחקנים הוותיקים הייתה הזדמנות לקחת חלק בעוד גמר ולהביא מהניסיון שלהם. זה מסוג הרגעים שאתה חולם עליהם כילד, אבל אמרתי להם שאנחנו צריכים לראות מה לעשות כדי להשתפר. בסך הכל, עם כל מה שהקבוצה עברה, היו לנו משחקים נהדרים, לא ויתרנו מעולם, הייתה לנו הזדמנות שלא ניצלנו”.

השינויים שעברו על הקבוצה: “דן גילברט וקובי אלטמן עשו דברים אדירים כדי לבנות קבוצה חזקה לעתיד. קובי עשה החלטות לא פשוטות שיוכלו בהמשך לעזור לקבוצה. אחרי שעברנו הרבה דברים, אף אחד לא ספר אותנו, אבל אני גאה בשחקנים שלי, הם חלק מהעתיד של המועדון. המשחק הזה קשוח, היו לגולדן סטייט חמישה שחקנים בכל רגע על הפרקט שיכולים לקלוע מכל מקום ולמסור בצורה גאונית, אם תטעה הם יגרמו לך לשלם. גם אם השמירה שלך נהדרת סטף ודריימונד מצליח לקלוע מכל טווח”.

על לברון ג’יימס: “כדי להיות השחקן הכי טוב בעולם ולתת הכל בעונה ה-15 שלך בליגה, לשחק 82 משחקים בעונה, לתת את אחת הופעות הפלייאוף הגדולות אי פעם, לסחוב את הקבוצה כפי שעשה כל העונה, זו דוגמא לאישיות שלו כאדם וכשחקן. היו לו הרבה אפשרויות להרים ידיים מהמשחק, אבל הוא לא עשה את זה, הוא ‘ילד רע’. לפעמים אתה נותן הכל ולא משיג את המטרה, ככה זה. מה צריך להיות הצעד הבא שלו? הוא צריך להישאר, אבל אני לא במקום של לדבר על זה. אני רק מעריך את מה שהוא עשה עבורנו העונה.

לגבי עתידו שלו: “מבחינתי, אני רוצה לחזור לכאן בעונה הבאה. היו כמה בעיות העונה ואני בטוח שאני יכול לשפר את זה. הייתי צריך להיאבק בהרבה דברים כדי להגיע לפלייאוף וכשנאלצתי להיעדר חיפו עליי בצורה נהדרת. מה למדתי העונה כמאמן? אני תמיד יכול להשתפר, אבל אני יודע שאני קשוח ואני גאה בעצמי על כך. אני מאמן כאן שנתיים וחצי וזה מרגיש כמו 10. אני בטוח שאשתפר וצריך להישאר מרוכז במקצוע שכזה. אני לא מתרץ, כי זה המקצוע שלי”.