הייתי שם במשחק שנראה כאילו נערך לפני עידנים. לברון ג'יימס הגיע לטורונטו ובמה שנחשב לאחד המשחקים הגדולים ששוחקו אי פעם באייר קנדה סנטר, גם אם הוא נגמר בהפסד של הקבוצה המקומית, הצליח לגנוב את המשחק הראשון בסדרה מול הראפטורס בסיבוב השני. למוליכת המזרח היו אינספור הזדמנויות כדי לעשות היסטוריה קטנה ולנצח את קליבלנד בפלייאוף. החטאות קטנות, טענות נגד השיפוט וטעויות מרגיזות הפכו את ההפסד לבלתי נסבל.

כל כך בלתי נסבל עד שההפסד, שפשוט לא יצא מהראש של השחקנים, גרם למערבולת שקשה היה לעצור בדרך לסוויפ משפיל. אנטר 'אורקל ארינה' לפני פחות משבוע. קליבלנד ולברון יודעים שצריך לשחק מושלם בשביל לנצח באוקלנד והם עושים הכל נכון עד לארבע השניות האחרונות. כדרור תמוה של ג'יי אר סמית' והעובדה שאף אחד מצוות השחקנים והמאמנים של קליבלנד לא חשב לקחת פסק זמן, פשוט שיגעו את המלך. הפרצוף של לברון בהפסקה שלפני ההארכה במשחק הראשון, אמר הכל. התסכול והאכזבה על פניו ניכרו והקרינו על כל הקבוצה.

לברון בטורונטו. הכל התחיל שם (רויטרס)

"זו ברכה או קללה, תלוי איך מסתכלים על זה, אבל לברון מחזיק ביכולת ללמוד ולהבין את המשחק בצורה כמעט אבסולוטית", טוען דייויד גריפין, הג'נרל מנג'ר לשעבר של הקאבס. "הוא מצפה מהשחקנים לאותה רמה, החל מניתוח הגנת היריב, ביצוע תרגילים מסוימים, ועד לשימת לב לזמן ולתוצאה שעל הלוח. ברגע שחבריו לא עונים על הציפיות, הוא מתאכזב באופן טבעי. גם בירד, מג'יק ומייקל היו כאלה. אבל מה שהוא עושה אחרת אולי, זה ללכד את כולם בזמן. הוא יזמין את כולם לארוחת ערב, וידבר על הכל בצורה חיובית, כך שהקבוצה תגיע מוכנה למשחק הבא".

אז המשחק השני בסדרה היה סוג של המשך לראשון, בעיקר משום שלקליבלנד לא היה מספיק זמן להתאושש מהטראומה, כי אכן מדובר בטראומה, שלא תטעו. אבל הקאבס הגיעו מוכנים למפגש השלישי בסדרה. הפתיחה בישרה טובות. לברון קלע 30 נקודות וסיים עם טריפל דאבל, כולל הטבעה ענקית דרך אסיסט עצמי עם הקרש. קליבלנד עלתה ליתרון דו-ספרתי מוקדם והאנרגיות בקוויקן לואנס ארינה היו מטורפות. וזה לא נגמר כאן.

לברון ג'יימס. ערב מוזר (רויטרס)

הפעם לברון גם קיבל הרבה עזרה מחבריו. סמית' היה מצויין, בעיקר במחצית הראשונה, ואם הקאבס היו מנצחים הוא אפילו היה מצליח לגאול את עצמו. קווין לאב קלע כמה זריקות חשובות בדקות בהן אנדרה איגודלה לא היה על המגרש ואפילו רודני הוד הפציע עם תרומה מפתיעה. קינג ג'יימס לא יכול היה לבקש יותר מחבריו, אבל בערב מוזר שכזה - דווקא בצד השני קיבלנו מופע של שחקן אחד.

מתקרב למלך

במשחק הראשון קליי תומפסון התעלה. בשני היה זה סטף קרי שנראה בלתי עציר עם 9 שלשות. בשלישי הוכח שלגולדן סטייט יש את ארגז כלים בלתי נגמר. אם תשאלו את קווין דוראנט, הוא ישיב לכם בביטחון כי הוא אינו נופל מלברון ג'יימס בשום פרמטר. ובכל זאת, הוא לא נספר כשחושבים על זהות השחקן הכי טוב בליגה. אחרי עוד משחק ענק עם 43 נקודות ומספרים מרשימים אחרים, ה-MVP של סדרת הגמר בשנה שעברה, מתחיל להתקרב למלך.

דוראנט. הפעם תורו (רויטרס)

במשך דקות ארוכות, כשנדמה היה שהווריורס לא במשחק, דוראנט היה זה שהחזיק אותם. כשהספלאש בראדרס גימגמו וסטף עמד על 1 מ-14 מהשדה, דוראנט היה שם. וכמו בשנה שעברה, KD גם קלע את השלשה שהכריעה את המשחק השלישי שתמיד נחשב לקריטי מכולם. לפני שנתיים גולדן סטייט לא הייתה שורדת משחק חוץ בו הקלעים שלה לא מתפקדים. אבל דוראנט מוסיף לסטיב קר ממד אחר, גם אם זה מגיע לפעמים על חשבון הכדורסל היפה, עם לא מעט בידודים.

"בעבר ביקרתי את לברון כשהוא הגיע למיאמי והקבוצה שלו לא הייתה מנצחת. אמרתי שלברון נחמד מדי. שהוא חייב להבין ולהגיד לעצמו, 'אני יודע שזו הקבוצה של דוויין ווייד, אבל אני השחקן הכי טוב כאן'. אחר כך הוא סיפק את המשחק המפורסם בבוסטון שהפך את הסדרה בדרך לאליפות", נזכר הפרשן וכוכב העבר צ'ארלס בארקלי. "דוראנט חייב להפנים שהוא אולי השחקן שהכי קשה לשמור עליו בעולם. אני יודע שהוא רוצה להיות נחמד כי זו הקבוצה של סטף, אבל הוא יכול לספק הופעות כאלה כמעט כל ערב ובגלל זה אנחנו כועסים עליו לפעמים".

דוראנט. אפילו ללברון קשה לשמור עליו (רויטרס)

גם אם השמירה של קליבלנד הייתה לקויה בחלק מהזמן ואיפשרה לדוראנט לברוח למיס מאצ'ים מול שחקנים נמוכים ממנו או סתם שומרים בינוניים כמו קווין לאב, אפשר להבין את סר צ'ארלס. KD גבוה ממרבית השחקנים גם כך, ועם מוטת ידיים בלתי נגמרת ויכולת אתלטית מפחידה, הוא יכול להיות פשוט בלתי עציר. מבט נוסף על כמה מהסלים שלו, כולל 6 שלשות חשובות, מגלה שההגנה של קליבלנד לא הייתה כל כך רופסת כמו שניתן היה לחשוב. דוראנט פשוט קלע זריקות קשות, גם כשיד של שחקן יריב הייתה מול הפרצוף שלו.

"בשנה שעברה שאלו אותי מה ההבדל בין אותה גולדן סטייט לבין זו של השנה הקודמת ואמרתי קווין דוראנט. זה לא השתנה", סיכם לברון. "הוא אחד השחקנים הטובים בליגה. הזריקה הזו שהוא לקח הפעם הייתה קשה יותר, וממרחק גדול יותר מזו שהיא הזכירה מאשתקד. חייבים להסיר בפניו את הכובע. הוא סקורר. הוא רוצח וזה היה מהלך של רוצח".

אנדרה הענק

והיה גם את אנדרה איגודלה, שחזר אחרי שישה משחקים ופשוט היה שם בכל פעם שגולדן סטייט הייתה צריכה לסגור פיגור או כפי שקרה ברבע האחרון - לסגור את המשחק. איגי עדיין נראה קצת חלוד לעתים, אבל ב-22 דקות (מדד 14+ בדקות שהוא על המגרש), הוכיח עד כמה הוא משמעותי עבור הקבוצה שלו עם הבנה מושלמת של כל תרגיל. איתו הצליחו הדאבס ליצור מצבי קליעה נוחים יותר, עם תרגילים שהסתיימו בליי-אפים קלים, מבלי שההגנה של קליבלנד תצליח למצוא להם שום תשובה.

איגודלה. הבנה מושלמת של כל תרגיל (רויטרס)

"בחלק גדול מהמשחק, במיוחד במחצית הראשונה, היינו טובים בהגנה. חטפנו כדורים, נלחמנו על ריבאונדים ועשינו מה שצריך לעשות", נזכר ג'יי אר סמית', "שיחקנו עם הרבה אנרגיות, אבל עדיין קיבלנו את הליי-אפים האלה. זה היה מתסכל". הפרשן גרנט היל לא חסך מחמאות מאיגודלה, אבל גם ביקר את טיי לו שלא עשה דבר לטענתו, על מנת לעצור את הסחף. "לספוג סלים קלים כאלה פעם אחר פעם, בגמר, זה בלתי נסלח". דאנק שכזה סיפק איגי בעצמו, קצת לפני השלשה המפורסמת של דוראנט, במה שאולי שבר סופית את הקאבס.

איגודלה היה חסר לסטיב קר במשחקים ארבע וחמש מול יוסטון, אבל הקבוצה שלו הסתדרה בסופו של דבר גם בלעדיו. איתו יש להניח שגולדן סטייט לא הייתה זקוקה לשבעה משחקים כדי להכריע את הרוקטס. "הוא מאוד מגוון", הסביר קליי תומפסון, "בהגנה הוא קירקע את לאב והרחיק את ג'יימס מהטבעת, אבל צריך לזכור שהוא כבר היה שם. הוא היה MVP של הגמר ומשחק עם ביטחון בכל פעם. היו לנו כמה איבודים מרגיזים, אבל בהתקפה, כשהוא על הפרקט אנחנו יותר רגועים והכל קל יותר. הוא כמו רכז שלישי בשבילנו. התגעגענו אליו".

קליי תומפסון חוגג, לברון מחפש מוצא (רויטרס)

לברון בינתיים, ספג ביקורת על כך שלא לקח את הכדור לסל בשתי הדקות האחרונות. מסירה לטריסטן תומפסון הייתה תמוהה כמו אותה מסירה לקייל קורבר במשחק השלישי לפני שנה. אבל ביקורת גדולה יותר ספג קואץ' לו, שלא שלח שמירה כפולה על דוראנט ברגעים המכריעים. במשחק בו קרי ותומפסון לא בשיאם, וכשדוראנט רותח, מאמן קליבלנד שוב נותר קפוא. בדיוק כמו במשחק הראשון כשלרשותו נותר פסק זמן.

בלילה שבין שישי לשבת תוכל גולדן סטייט לסגור עניין. מעולם לא הצליחה קבוצה לחזור מפיגור 3:0 בסדרת גמר, אבל לפני שנתיים אמרנו את אותו דבר על קבוצה שהייתה צריכה לחזור מ-3:1. קליבלנד עשתה את זה אז, אבל קשה להאמין שיש ביכולתה לשחזר את ההישג מול יריבה חזקה יותר, וכשהיא חלשה יותר. אליפות שלישית באוקלנד בארבע שנים, נראית בלתי נמנעת. שושלת חדשה, ארוכה ומרשימה מתמיד כבר נולדה. לברון? הוא אולי כבר יכול להתכונן למשחק הפרידה שלו מהאולם שהיה לו לבית במשך מרבית הקריירה הענקית שלו.