מכבי תל אביב הגיעה הערב (ראשון) לארנה שבירושלים והוכיחה לאלופה, שהעונה המטרה שלה ברורה – להחזיר את התואר לת”א. הצהובים, שנראה שבנו סוף סוף קבוצה טובה אחרי כמה שנים רעות מאוד, נראים לפחות בשלב זה של העונה מחוברים הרבה יותר מירושלים והניצחון המרשים שלהם, 71:88, לא צריך להפתיע אף אחד.

אם נביט על האירועים מאז פתיחת העונה, נראה שירושלים ומכבי ת”א פשוט החליפו תפקידים. למכבי יש על הקווים את נבן ספאחיה, מאמן כדורסל מהרמות הגבוהות ביותר, ששולט בנעשה ביד רמה ומעניק לצהובים את השקט שהיה כל כך חסר להם. אצל ירושלים מנגד, כבר בפתיחת העונה הספיקו לזרוק את קרטיס ג’רלס, לפטר את פוטיס קציקאריס ולמנות מאמן חסר ניסיון בדמותו של מודי מאור.

מודי מאור (אורן בן חקון)

עוד באתר:

אין ספק שהדבר המרשים ביותר אצל הצהובים הוא הוורסטיליות בסגל. פייר ג’קסון היה זה שהצטיין היום עם דאבל דאבל מרשים, אבל בכל רגע נתון כל שחקן במכבי יכול לקלוע, אם זה מייקל רול, נוריס קול או דשון תומאס, כשבנוסף אלכס טיוס וג’ונה בולדן מספקים בכל רגע נתון עבודה בשני צידי המגרש.

ירושלים עוד הצליחה להחזיק את עצמה במשחק במחצית הראשונה תודות לריצ’ארד האוול הבאמת נהדר, אבל כשג’רום דייסון קולע ב-13% מהשדה, האלופה נאלצת לסמוך על שחקנים כגון יוגב אוחיון (למישהו יש עוד סימני שאלה לגבי מדוע מכבי ויתרה עליו?) ונראה שלמודי מאור פשוט אין את השחקן שייקח על עצמו את המשחק.

נבן ספאחיה (איציק בלניצקי)

זה נכון, העונה עוד ארוכה ובסופו של דבר בכדורסל שלנו, הכל מוכרע במשחק אחד, אך אני לא מצליח לראות איך ירושלים תצליח לסגור את הפער מהצהובים, שתודות לנבן ספאחיה ובניית סגל נהדרת (ופה מגיעה מילה טובה לניקולה וויצ’יץ’) בנו קבוצה שנכון לעכשיו נראית גדולה על הכדורסל הישראלי. והאלופה? היא תצטרך לעבוד קשה קשה כדי לשמור על התואר גם העונה.

הכתוב הינו טור דעה.