ברכות למכבי תל אביב על הזכייה בגביע ווינר. מלבד ההנפה של התואר הראשון של העונה, הצהובים יקוו כי הגביע השלישי בחשיבותו יאפשר להם לפתוח את עונת 2017/18 בצורה שונה מאשתקד, אז ההפסד בגמר המפעל להפועל ירושלים המשיך עם פתיחת עונה חלשה גם בליגה. והנה, בעונה הנוכחית התהפכו להן היוצרות, כשהאלופה הפסידה כבר במשחק הראשון וכמוה גם המארחת הפועל חולון. השתיים, שפיתחו לא מעט תקוות זכייה בתואר, ראו את האבק שהשאירה להן מכבי.

בצד השני, מגיע גם כל הכבוד לעירוני נהריה שהגיעה למשחק הגמר, אבל לצערה הייתה נחותה מהקבוצה של נבן ספאחיה בכל אספקט על הפרקט. השחקנים של אריק אלפסי יחזרו לצפון עם הישג בדמות ההעפלה לגמר, כשכבר ביום ראשון יחכה להם מבחן חשוב במחזור הפתיחה בליגה נגד אותה ירושלים אותה הם הדיחו ברבע הגמר.

עוד באתר:

מכבי תל אביב מניפה את הגביע (איציק בלניצקי)

ועכשיו נחזור למחזיקת הגביע – הצהובים עלו למשחק אחרי מהפך בחמישייה, כששלושה מהזרים המשמעותיים שלהם, נוריס קול, דיאנדרה קיין ופייר ג’קסון, לא התלבשו כלל. בהיעדרם, מי שלקח את המושכות בעמדת הרכז היה ג’ון דיברתולומאו, המצטיין שלי בטורניר כולו. ספאחיה כבר הודיע שימשיך לתת לו קרדיט בניהול המשחק, מבחן אותו יצטרך לעבור המאמן הקרואטי כאשר קול וג’קסון יחזרו לפעילות מלאה.

כאשר מדברים על דיברתולומאו בולטים הנתונים ההתקפיים כמו השלשות, הנעת הכדור, הפיק אנד רול וקבלת ההחלטות בהתקפה. אבל אני בוחר דווקא להסתכל על ההגנה וההשקעה הבלתי מתפשרת בירידה להגנה, גם במצב שכבר אין סיכוי להדביק את הכדור. המתאזרח של מכבי ראוי לכל המחמאות על ההופעה שלו.

ג'ון דיברתולומאו (איציק בלניצקי)

המצטיין השני הוא דשון תומס. מדובר בשחקן שהתקדם ממשחק למשחק בכל שלושת הערבים של הטורניר והפגין יעילות, סכנה לסל בכל קבלת כדור ואחוזי קליעה טובים. עובדה שכל שלוש הקבוצות ששיחקו מול מכבי לא הצליחו להעמיד מצ’-אפ אחד ראוי מולו, בטח לא בן צבי וסטו דאגלאס הערב. לכך אפשר להוסיף שבשני המשחקים הראשונים הוא שיחק כמספר 4, מה שמראה על הוורסטיליות והאופציות שהוא מוסיף למאמן שלו.

השחקן השלישי שראוי למילים טובות הוא יובל זוסמן. הילד משתלב בצורה טובה להפליא, קולע שלשות, שומר נהדר עם ידיים ארוכות ומהירות ומכניס עוד אלמנטים למשחק שלו. מבחינת הנקודות לשיפור, הוא עדיין צריך לקחת החלטות טובות יותר במהלך הכדרור ובטח יכול לסיים התקפות מתפרצות. למרות זאת, אין ספק שמדובר בשחקן מתפתח נהדר והדקות שהוא מקבל מספאחיה הן מצוינות לו, למכבי ולכדורסל הישראלי. לעניות דעתי ואמרתי אותה בזמן אמת, הוא גם היה צריך להיות בסגל הנבחרת ליורובאסקט 2017.

מייקל רול נתן טורניר טוב ואלכס טיוס, עם מעלותיו ומגבלותיו, סיפק גם הוא הופעה טובה במשחק הגמר (אבל מה יהיה עם העונשין?). לעומתם, ארטיום פרחוסקי פחות מוצא את מקומו כרגע מול הגבוהים היותר אתלטים ומהירים (כמו ג’ונה בולדן למשל). בולדן קלע במשחק הגמר שתי שלשות, אך עדיין יש לו בעיה במסירות ובשטף המשחק, כשגם לגבי ההגנה הוא עוד לא מוצא את מקומו, למרות שהראה גרף של שיפור. כארם משעור עדיין מנסה להשתלב בדרישות החדשות של המאמן הקרואטי, אך הוא צריך עוד זמן.

שחקני מכבי ת"א שמחים (איציק בלניצקי)

בסך הכל, מכבי הוכיחה יציבות ורוטציה ארוכה וקבועה שכללה שיתוף הרבה שחקנים במגרש. בכך בעצם, היא יכולה להתיש כל קבוצה ישראלית שמתמודדת מולה. אהבתי את רמת האינטנסיביות בהגנה, למרות ירידות בקצב פה ושם. ספאחיה עושה עד עכשיו עבודה טובה ומכניס את הדגשים שלו בהנעת כדור.

שחקני הפנים של הצהובים,  בעיקר בולדן  וטיוס, העלו את רמתם במשחק הגמר ונראה שבפני ספאחיה תעמוד התלבטות איך ולכמה זמן להכניס את שלושת הפצועים בהתאם לכושר שיפגינו אחרי הפציעה והמחסור באימונים. כרגע, אין יותר משחקי אימון ושילובם הוא נושא רגיש. עכשיו מכבי כבר עם הפנים לאילת ולהערכתי אם היא תמשיך בגישה הזו היא תנצח את המשחק, כי לא ראינו מהפועל אילת עד רגע זה בשורה כלשהי. לכן, המבחן הבא האמיתי של מכבי יהיה ביורוליג, במסגרת מחזור הפתיחה מול באבמברג.

ברור שמול הגרמנים מדובר באופרה אחרת ועל אף שספאחיה ושחקניו לא יפתחו את היורוליג מול אחת מאריות היבשת, הגרמנים תמיד נוהגים לעשות בעיות. בליגה הגרמנית הם התחילו לא טוב עם הפסד במשחק הראשון ועם ניצחון דחוק במשחק השני. כולנו מחכים להתחלת העונה כבר ביום ראשון עם המשחקים המסקרנים בין נהריה לירושלים ובין הפועל תל אביב לחולון. אני כבר איבדתי את הסבלנות ולא יכול להמתין. בהצלחה לכולם.

נבן ספאחיה (איציק בלניצקי)