רוצים כדורגל טוב יותר בארץ? הכל מתחיל במשפט אחד: כשיש מורים טובים, יש גם סטודנטים טובים. בלי מורה טוב, הסטודנטים לא יוכלו להיות טובים. אין קסמים.

אמנם אני כותב את זה כאשר אני שוהה בחו”ל, אבל בישראל חייבים להביא את הכשרת המאמנים לרמה הרבה יותר גבוהה ומקיפה, בטח ממה שאני יודע שקורה כיום בארץ. באיסלנד זה כבר קורה ולא סתם יש שם שיפור כזה גדול, אותם הדברים אמורים גם לגבי גרמניה.

גרנט עם דרוגבה ולמפארד (מערכת ONE)

עוד באתר:

קורס המאמנים בארץ חייב להיות מאוד רציני, להקיף את כל הנושאים: טקטיקה, אסטרטגיה, ניהול אנשים כולל הבעלים, ניהול מערכות, התנהגות עם תקשורת, העניין המנטלי, התנהגות במצבים שונים, איך להתנהג בהפסדים וגם בניצחונות.

אותם מאמנים שיעברו את ההכשרה הטובה ביותר וכפי שמאמן אמור לעבור צריכים להבין שזה דומה לקבלת מוצר; הם מקבלים לידיהם ילד מוכשר בגילים 12-18, ואם הילד יאומן ויוכשר על ידי המאמנים הטובים ביותר, הוא יהפוך להרבה יותר טוב בכל אספקט של כדורגל: טכניקה, הבנת טקטית, מנטליות וכל הפרמטרים.

אברהם גרנט (רדאד ג'בארה)

אם לילד בגיל 12 יהיו מאמנים טובים, אז עם גישה נכונה ושיפור היכולת, אין לי שום ספק שהכדורגל בישראל יתקדם בצורה ניכרת.

מירי רגב. לקרוא ולהפנים (נעם מורנו)

הדבר הכי חשוב בכל התהליך שהכדורגל הישראלי חייב לעבור, ולתת לזה עדיפות לפני הכל, זה נושא הכשרת המאמנים. זה חייב להיות פרויקט לאומי, של מנהלת הליגות, ההתאחדות לכדורגל, משרד החינוך, משרד הספורט. כי כדורגל זה גם מנוף אדיר לחינוך ושפה בינלאומית.

בהפועל פתח תקווה בה אימנתי בשנות השמונים, אמרתי בזמנו לאורי קרני: 95% מהילדים לא יצאו שחקנים, אבל בוא נעשה מהם בני אדם. כיום, כשאני מסתובב לא מעט בעולם ופוגש בכל מיני מקומות חניכים לשעבר שלי שמצליחים בעולם העסקים, אני מתמלא גאווה, כאשר הם גם אומרים לי שהם השתמשו בכלים שהם קיבלו כאשר התאמנו אצלי.

אברהם גרנט באימון נבחרת גאנה (מערכת ONE)

צריך לתת ציונים ובונוסים למאמנים, לעקוב אחרי מחלקות הנוער, לדרג את מחלקות הנוער לפי קטגוריות, לקבוע קריטריונים לכל קטגוריה, לקבוע מה צריך להשיג ולתת למאמנים ציונים על עבודתם. מי שידורג בראש יזכה לבונוסים מיוחדים. זה צריך לכלול את רמת המאמנים, רמת מתקנים, רמת העסקנים, רמת הציוד. זה חייב להקיף את כל מדינת ישראל, להיות בכל עיר, כפר, בכל מקום, פרויקט של כולם שיונהג מלמעלה.

עופר עיני (איציק בלניצקי)

צריך גם לדאוג לתגמל את המאמנים בצורה הוגנת, כדי שהם ישקיעו את כל כולם בדבר הזה; הם זכאים לשכר הגון. בעלי הקבוצות צריכים להבין, שאם יצמחו שחקנים, בסופו של דבר כל ההשקעה הזו תשתלם להם גם מבחינה כלכלית, במקום להביא שחקני רכש וגם במכירה עתידית של אותם שחקנים. זו השקעה לטווח ארוך של בעלי הקבוצות.

הכי חשוב זה להיות עקבי; גרמניה החלה במהפכה בשנת 2000, בשנת 2014 היא זכתה בגביע העולם. אני מסתובב לא מעט בהרבה מקומות, אני יכול להגיד שבסין יש שיפור אדיר, בתאילנד. ארה"ב עברה מהפכה גדולה.

מצד אחד, צריך להסתכל על מה שקורה בעולם, אך מנגד לחשוב מה מתאים לישראל, לא להעתיק כמו תוכי. לא לחשוב, יש מודל ספרדי, אז נעתיק אותו אחד לאחד וזה יתאים לישראל. זה לא עובד כך. צריך לקחת מכל דבר את מה שנכון לכדורגל הישראלי. אבל זה ממש לא נכון לחשוב שאם נשכפל את זה אחד לאחד, זה יתאים לכדורגל הישראלי.

ללמוד מהם, אבל לא להעתיק כמו תוכי (GettyImages)

בנוסף, חשוב להיות עקבי בתכניות, לשפר את השחקן מבחינה טכנית, להיות עקבי בדבר הזה. לחנך לניצחונות והצלחות זה מהות המשחק, אך לא לתת לתוצאות להשפיע על התכנית. זה שאומרים שלא צריך לחנך נוער להצלחות זה בולשיט, זה טוב לחנך לשאוף לווינריות ולהצלחות. אבל מנגד, כפי שציינתי, לא לתת לתוצאות להשפיע על מהות העבודה והדרך.

אני חושב שגם מה שחסר כיום זה שרבים מהמאמנים לא נוסעים להשתלמויות כדי ללמוד ממה שקורה בעולם. בזמנו, כשלא היה בכלל כסף, אני וחבריי היינו נוסעים ללא מעט מקומות בעולם. כיום הטיסות הרבה יותר זולות, זמינות, כולל מלונות. במאות דולרים אתה נוסע ולומד.

אני הייתי מחייב את זה שלפחות 2-3 פעמים בשנה, המאמנים ייסעו להשתלם, ללמוד, כי רוב המאמנים די מנותקים. בנסיעות לומדים איך עושים את המוצר המוגמר טוב יותר.

סאן מנחם מול מאור מליקסון (אחמד מוררה)

בזמנו הייתי מקפיד לנסוע לצד המועדונים גדולים גם למועדונים קטנים, ומחפש מחלקות נוער בליגה השנייה, לראות איך הם מתמודדים עם הדברים. הייתי נוסע למשל לריאל מדריד, ובמקביל גם משתלם בבטיס, דווקא מהמקומות היותר קטנים אתה לומד המון. הקורס הראשון המשמעותי שלי בחו"ל היה בגיל 22, חמישה שבועות מרתקים בדואיסבורג הגרמנית, שנה אחרי, משה מאירי סידר לי השתלמות בקייזרסלאוטרן.

אז למדתי איך מתמודדים עם בעיות. הייתה להם אז קבוצה טובה, כאשר השוער הראשון, רוני הלסטרום ששיחק בנבחרת שבדיה נפצע, והם התלבטו האם לתת לשוער השני, גרמני, לשחק או לרכוש שוער. במשך שלושה ימים הם התלבטו, קיימו ישיבות, העלו וניתחו את הדברים לעומק. צפיתי בכל התהליך, היה מרתק לראות לאיזה רזולוציות הם יורדים. כל התהליך היה מרתק ומעניין, זה עניין אותי מאוד כל מה שקרה שם. לאחר מכן זה עזר לי מאוד כאשר הבאתי את שורה אובארוב למכבי ת"א.

לסיכום, יש כיום בכדורגל הישראלי, הרבה חבר'ה צעירים עם תשוקה אדירה להצליח, אבל חסר להם את הידע, איך התהליך נעשה בעולם. כיום הכול נגיש יותר וגם לא יקר כמו בעבר.