אחד מהמונחים הראשונים שעולים במוחנו כאשר אנו מדברים על סוכר (הסוכר הלבן) הנו מונח ה“קלוריות הריקות” – קלוריות אשר אינן מנוצלות לטובה בגופינו.

על פי מאמר שהתפרסם לאחרונה בארה”ב, לא מדובר בחיסרון היחיד של הסוכר, ומסתבר שהרשימה כוללת תשעה תחומים שונים בהם הסוכר הוא למעשה האויב התזונתי שלנו – אויב אשר נמצא דווקא במאכלים שאנו הכי אוהבים.

עוד באתר:

תוספי סוכר מכילים כמות גבוהה של פרוקטוז

הסיבה שתוספי הסוכר (והאח התאום שלהם, סירופ התירס) אינם טובים לבריאותנו היא העובדה שהם מכילים כמות גבוהה של פורקטוז. מדוע זה כך? הסוכר מורכב חצי מגלוקוז וחצי מפרוקטוז. הגלוקוז הוא חיוני לנו, יכול להיקלט כמעט בכל תא בגופינו ואם לא נקבל אותו מהתזונה שלנו, הגוף שלנו ייצר אותו מחלבון או משומן.

הפרוקטוז לעומתו, אינו חיוני לתפקודנו בכל צורה שהיא. האיבר היחיד שיכול לקלוט אותו הוא הכבד, אבל כשאותו כבד כבר מלא בגליקוגן (מאגר האנרגיה שלנו) הוא הופך אותו לשומן. אותו תהליך גורם ללא מעט מחלות בחברה המערבית ולכן תוספי הסוכר למיניהם מסוכנים לנו.

חשוב לציין בנקודה זו כי האמור אינו תקף לגבי פירות אשר גם הם מכילים פרוקטוז, שכן הפירות בניגוד לתוספי סוכר מכילים גם ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. 

סוכר אינו מכיל ויטמינים ומינרלים

סוכר משמעו קלוריות ריקות ולכן כשאנו צורכים ממתיקים ושתייה ממותקת אנחנו כמעט ואיננו מקבלים חומרים החיוניים לתפקוד שלנו. אנשים אשר מסתמכים על מוצרים אלו באופן קבוע במקום מזון הבריא לנו, יגלו בבדיקות דם כי הם בחוסר בלא מעט מרכיבים מאותן בדיקות.

סוכר לבן. המון קלוריות - אפס ערכים תזונתיים (רויטרס)

הצטברות שומן בכבד

כמו שציינו קודם לכן, במקרים שהכבד מלא בגליקוגן (אלא אם כן רצתם עכשיו...), הוא הופך את הפרוקטוז לשומן. חלק מהשומן יוצא החוצה מהכבד, אך החלק הנותר נשאר בו וגורם למחלות שומניות שאינן אלכוהליות באחד מהאיברים הכי חשובים שלנו.

סוכר משפיע על רמות הכולסטרול והטריגליצרידים

במחקר שנמשך עשרה שבועות בארה”ב, נמצא כי צריכה גבוהה של פרוקטוז יכולה להוביל לפגיעה משמעותית במדדי הדם שלנו, וזאת כאמור בתקופה של פחות משלושה חודשים. 

סוכר מעלה את התנגדות התאים לאינסולין

המטרה המרכזית של האינסולין בגופנו היא להעביר גלוקוז מזרם הדם לעבר התאים. כאשר אנו צורכים כמות גדולה של סוכר, התאים עשויים לפתח התנגדות לתפקודו של האינסולין, ואז הגוף יתחיל לייצר כמות גדולה יותר של אינסולין, שכן סוכר רווי בגלוקוז “רעיל” לגופנו.

לייצור המוגבר של האינסולין יש תופעה שלילית בצידו, שכן תפקידו של האינסולין בגופנו הנו גם לאחסן שומן בתאי השומן, ולעצור פירוק שומן שכבר נמצא בתאים. זו הסיבה שאינסולין מכונה “הורמון ההשמנה”.

חשוב לציין בנקודה זו שתהליך מסוג זה עלול גם להוביל למגפה של העולם המערבי “הסכרת”, ממנה סובלים יותר מ-300 מיליון תושבים בעולם.

קני סוכר. אולי עדיף פירות... (רויטרס)

סוכר מעלה סיכון למחלות של העולם המערבי

הזכרנו כבר קודם לכן את הסיכונים להשמנה ולסכרת, אך חשוב לזכור כי גם מדובר בעלייה בסיכויים לחלות במחלות לב שונות, המהוות גם מחלות מסכנות חיים.

מניעת תחושת שבוע

רובנו מכירים את תחושת הרעב שמגיעה כמה דקות אחרי צריכה של מזון ממותק. אין מדובר בתחושה מקרית שכן היא נתמכת במחקרים, בין השאר מחקר בשנת 2013 אודות שתייה ממותקת. מיותר לציין כי תחושת הרעב מובילה לאכילת יתר – אכילה אשר היינו יכולם להימנע ממנה אם לא היינו צורכים מוצרים ממותקים.

סוכר הנו ממכר

כאשר אנו אוכלים סוכר, חומר הקרוי דופאמין מופרש למוחנו וגורם לנו להרגיש הנאה. היות וגופנו מכוון לחפש כל העת הרגלים אשר יגרמו לנו הנאה, הדבר עלול להוביל להתמכרות אשר תשפיע באופן ישיר על הדיאטה שלנו (רובנו יעדיפו קוראסון כשהם רעבים על פני לחם קל עם טחינה...).

סוכר גורם להתנגדות להורמון הלפטין

הורמון הלפטין מופרש מתאי השומן שלנו ותפקידו לסמן למוח כי עלינו להפסיק לאכול. הפרוקטוז “מפריע” לאותו שדר להגיע למוח, מה שמוביל לכך שנאכל יותר ממה שאנו באמת צריכים (יותר קלוריות נכנסות מאשר “נשרפות”). כדי להתגבר על התהליך הזה, צריך כאמור להפחית משמעותית את צריכת הסוכר.